היסטוריה וארכיאולוגיה

הקבוצה הזאת עוד ניסתה להילחם. הם הסתירו את מי שיכלו, סיכלו פריצות, חסמו רחובות. בסופו של דבר נכנעו. והוצבו מול הדילמה: לבחור במוות – או לבחור את סוגו

העולם סביבו המשיך הלאה. יפן שיקמה את עצמה, אמריקה שלחה אדם לירח, חומת ברלין נפלה. אבל בלב האי חי לו אדם שהזמן קפא עבורו. צוותי חיפוש נשלחו אחריו בניסיון למצוא אותו, אך הוא היטיב להסתתר, ואף כוח שיטור לא הצליח למצוא אותו

"הגיעו פקודות מן המטה", מודיע המפקד. "עלינו לעלות ולכבוש את מצוק מאדה – בכל מחיר". המילים נופלות בכבדות. הרי זו משימת התאבדות כמעט ודאית. חיל רגלים, נטול יתרון טופוגרפי, העולה על גבעה מבוצרת היטב, תחת אש מדויקת – מה סיכויו לשרוד?

מהו כתב הזכויות של קאליש, שכמעט שמונה מאות שנים לאחר שנכתב עדיין מעורר רגשות כה עזים? מדוע בחרו המפגינים לשרוף דווקא אותו? הכירו את כתב הזכויות של קאליש, המכונה לעיתים ה"מגנה כרטה" של יהודי פולין

נמצא כי תרנגולים מזהים שינויים באוויר באופן מהיר במיוחד, ואף מגיבים בבהלה או בהתמוטטות עוד לפני שבני אדם מריחים או חשים משהו. כך נולד הרעיון להקים "יחידת התרנגולים", שתפקידה לשמש מערכת התראה ביולוגית נגד גזים כימיים

הוא שב לביתו, פניו עדיין טרודים. אשתו, רבקה, ערכה את שולחן הערב. הדגים כבר הונחו על השולחן, והיין נמזג לגביעים – אך הוא לא מיהר לאכול. כשישבו יחד, סיפר לה את כל שעל לבו

היא את הבשורה ברוב שמחה וצהלה – ואיתה רבבות נוצרים שהאמינו בתמימות שמדובר בשריד קדוש, פלאי, שיכול לחולל ניסים. השקר התפשט כרוח סערה – עד כדי כך שהפך לסמל מובהק של האמונה הנוצרית ולמוקד עלייה לרגל, פולחן וקדושה

הוא גילה שהגרמנים נהגו לכתוב בתחילת כל הודעה את מפתח ההודעה פעמיים. מפתח ההודעה היה הקוד המפרט את האופן שבו סודרה המכונה ביום זה בכדי להצפין את ההודעות. מפתח זה סומן בעזרת שלוש אותיות, שנכתבו בראשית ההודעה פעמיים רצופות זו אחר זו

בתוך החדר ישב המלך – חואן הראשון מאראגון – ובצידו יועצו הקרוב. אלישע ויהודה כרעו קמעה בהכנעה. "רבות דובר בשבחכם", אמר המלך בקול רם וברור. "אך עתה אנו מבקשים דבר מה גדול עוד יותר"

אף על פי שהדבר לא היה מקובל, נעתר חיל הים לדרישתם, ובראשית שנת 1942 הם התקבלו כולם לשירות בסיירת USS Juneau של חיל הים האמריקאי, כאשר הקטן מביניהם היה בן 18 בלבד, והגדול בן 26

הרעיון היה להפריח באוויר כמויות אדירות של כדורים פורחים, שימשכו אחריהם כבל מתכת עבה, כך שכנפי המטוסים הגרמניים יסתבכו בכבלים הרבים, ותמנע מהם האפשרות להפציץ

כשמדברים על מסעות לסין, שמו של מרקו פולו עולה מיד. אך האם ידעתם שמאות שנים לפניו, סוחרים יהודים מבגדד כבר טיילו בדרך המשי, הגיעו לערי סין וחיברו בין מזרח למערב? מסמך מרתק מהגניזה בקהיר שופך אור על הקבוצה שהקדימה את מרקו פולו בהרפתקאותיה

תנאי הבריחה מאתיופיה היו קשים מאוד, והתנאים במחנות שבסודאן היו קשים אפילו יותר. כמה אלפים מחברי הקהילה מצאו את מותם במחנות הפליטים, בזמן ההמתנה להטסתם לארץ הקודש

לאחר מצור של כ-19 יום, כבשו הכוחות המשותפים את ירושלים בשנת 614. לראשונה מזה מאות שנים שלטו יהודים בעיר הקדושה, ולו לזמן קצר. תקוות משיחיות התעוררו, ורבים האמינו שזהו הצעד הראשון לבניית בית המקדש השלישי, חלום שנראה קרוב מתמיד

ג'ובאני פלטוצ'י היה קצין משטרה איטלקי, ששירת בתקופת מלחמת העולם השנייה. כנראה לעולם לא היינו שומעים על מעשיו של אותו שוטר אלמוני בעיר רייקה, אילולי סיפורי ההוד שנקשרו לראשו לאחר מלחמת העולם השנייה

עם המהפכה האסלאמית ב-1979, הוחמר מצב היהודים. תוך עשורים ספורים נותרו בטהרן רק אלפים ספורים, ללא הנהגה רבנית יציבה, ובחינוך – מורים מוסלמים מונו, והשבת חדלה מלהיות יום מנוחה מוכר. ובכל זאת – יהדות פרס לא נעלמה

מפקדי הכוחות האמריקאים ניסו לחפש רעיון שיהפוך את הקערה על פיה, ויעניק להם את נשק יום הדין. המצאה כלשהיא שתאיים על היפנים באבדון, ותגרום להם להיכנע.  אחד המפקדים, הגה רעיון גאוני

אספסוף מוסת פלש לרחובות גרנדה, ושדד ורצח יותר מ־1500 משפחות יהודיות. יוסף ניסה להסתתר, השחיר פניו, אך ההמון הכירו – והרגו. אשתו ובנו עזריה הצליחו להימלט בעזרת יהודים נאמנים

בעקבות סכסוך פנימי בקהילת אספהאן, האשימו קנאים שיעים את היהודים בחתרנות וב"טומאה". עבאס דרש מהם להתאסלם או למות. כמה מהם בחרו למות על קידוש השם

כבר באותה השנה הכינו קנריס וסגנו תוכנית להפלת המשטר הנאצי, במידה והיטלר יפתח במתקפה לכיבוש חבל הסודטים. אך הסיפוח, שהתרחש ללא שום ירייה, גרם לכך שתוכניותיהם לא יצאו אל הפועל

לאחר קרבות עזים, ריצ’רד לב-ארי כבש את לימסול, ובתוך שבועות ספורים, עד יוני 1191, השתלט על כל קפריסין, ולכד את יצחק קומננוס. יהודי קפריסין, שבלטו בהתנגדותם, שילמו מחיר כבד

במשך דורות רבים איש לא ידע מי חיבר את הספר. היו שחשבו שמדובר בנזיר נוצרי חכם, אולי אחד מחכמי ימי הביניים שפשוט בחר להישאר אנונימי. אלא שיום אחד הגיעו חוקרים לגילוי מפתיע במיוחד

המבחן הגדול ביותר הגיע בשנת 1679. הרדיפות הפכו לגלות, וזו תיזכר לדורות כגלות מוזע, המאורע הקשה ביותר שפקד את יהודי תימן

למחרת אותו לילה, כך סיפרו השכנים, נעלם שאהין מהעיר. הלך לו בלב היער, מקום בו נובע מעיין מים זכים. ושם, מתחת לצל עצים עתיקים, כתב את אשר הפך ליצירת חייו

הוחלט לבחור בגופתו של גלינדר מייקל, אדם חסר כל ולוקה בנפשו, שמת בראשית 1943 בעקבות בליעת רעל שהכיל חומצה זרחתית. הסיבה לבחירה הייתה העדר של ממצאים בגוף שיכולים לגלות לגרמנים את סיבת המוות האמיתית, ולהוכיח שהאדם לא מת בטביעה

שקט נופל כשהדלת נפתחת, ורבנו תם, בן ביתו של רש"י, נכנס לאולם. הקהל כולו קם על רגליו. ראשו עטור כיפה שחורה, זקנו ארוך, יורד על מידותיו, ובעיניו בוהק ניצוץ של תבונה אין קץ. בצעדים מדודים הוא פוסע לעבר הבימה, וכשהוא עומד, דומיה משתררת. הכול שותקים. הכול ירֵאים

הם כפו את האסלאם השיעי על העם, את השפה הערבית, והורו להשמיד כל מי ששמר על הלשון הפרסית או על דת האש הקדומה. כהני פרס המאגיים, וסתם אנשים משכילים, נרדפו באכזריות. ועדיין – רוב האיראנים לא המירו דתם לאסלאם

רק שלושה חודשים היו נשואים – זמן קצר כל כך – והנה נגדעה אהבתם באיבה. הוא נותר לבדו עם שברון הלב, הזיכרונות והתכשיטים – תכשיטי נדונייתה היקרים שהביאו עמה מבית אביה. כשחלפו ימי השלושים, פנה הצעיר אל רבו ושאל בקול מהוסס אך ישר: האם עליו להשיב את התכשיטים למשפחת אשתו?

לאחר גירוש ספרד ב-1492 נשארו הרבה אנוסים – יהודים שנאלצו להתנצר אבל שמרו על יהדותם בסתר, לעיתים תוך סיכון חייהם. חלקם חשבו שאם יעברו ליבשת אמריקה החדשה, הם יהיו רחוקים מציפורניה של הכנסייה, אבל זה לא תמיד עבד

מעמקי המזרח החלו מגיעות שמועות על המון פראי, על פורעים קוזקים ההולכים וקרבים, ובראשם אציל אחד, חמלניצקי שמו, שהלהיט את המונים באש השנאה. ככל שקרבו אל ערי פולין, הותירו אחריהם שובל דמים – שוחטים, בוזזים, שורפים, מכלים – לא הבחינו בין זקן לתינוק