מפותיו נשמרו כסוד צבאי: סיפורו של יהודה קרשקש

חואן ואנריקו נשענו על הסיפון העליון של האונייה. בידיהם אחזו חוברת קלף מעוטרת, והיו שקועים בוויכוח עז: "היבשה הזו היא האי פיגואוס", טען האחד בלהט. "לא ולא, זוהי ארץ איזבלוס, שאותה קרא הספן המפורסם גומז די חוואקוס על שם מלכתנו", טען חברו. שניהם אחזו בחוברת וניסו לפענח את הסימנים המצוירים בה, בעוד הם מתווכחים והטונים עולים ועולים, הגיע למקום ספן מנוסה יותר. "חמורים שכמותכם, אתם מחזיקים את הפורטלאנו הפוך", קרא לעברם בלעג. "כך מסתכלים בו", אמר, כשהוא מכוון את הציור בהתאם למפת הכוכבים שאותה ניתן לראות בשמים. "כאן נמצאת ארץ האש, כאן נמצא נמל פאלמה, שבו עברנו לפני שלושה ימים, ולכן האדמה הזו היא בהחלט האי פיגואוס".

השנה היא 1350. רוב ככל הספנים לא ידעו לקרוא, ואת דרכי הים למדו מפי הספנים המנוסים בעל פה, לפי סימנים שונים. דרכם של סימנים שהם מבלבלים ומתעים, ולכן טעויות היו שכיחות. מסע בים היה עשוי להיות דומה למסע באפלה. רק אחרי העגינה בנמל, ניתן היה לשאול "לאן הגענו", ולכן רוב הספנים היו נוסעים לאורך החופים, ולא מעזים לחתוך לעומק הים. כל זאת החל להשתנות עם המצאת ה"פורטלאנו". פורטלאנו הוא "מדריך נמל", חוברת קלף מעוטרת במפות המציירת את כל הנמלים שהיו בשימוש יורדי הים דאז. כך, מבלי לדעת לקרוא, יכלו הספנים לתרגל את הנסיעה בהתאם למפה, שבה היו מצוירות גם ידיעות שונות אודות הנמלים.

את הפורטלאנו המציא יהודה קרשקש ממיורקה, יהודי בן לאסכולה הקטלנית, אסכולה של קרטוגרפים שהתאמנו בציורי מפות. אחת מיצירות המופת שבהן היה מעורב הוא "האטלס הקטלאני", האטלס הראשון בעולם, השמור עד היום בספריה הלאומית של צרפת. יהודה קרשקש היה מפורסם בשם "יהודי המפה" (lo Juen buscoler), ושמו הלך לפניו, הוא הכין את המפות למלחמותיהם של מלכי אראגון וצרפת.

הנסיך אנריקה היה בנו של המלך ז'ואו, מלך פורטוגל. בהיותו בן 19 התפרסם שמו בכל ארצות ספרד בעקבות מבצע צבאי מהולל, שנחשב כמסע צלב. הוא ואחיו עמדו בראש מסע צבאי לצפון אפריקה. ביום אחד חצה הצי הפורטוגלי את מיצרי גיברלטר, והשתלט על העיר סאוטה, שהיתה בשליטת המוסלמים. העיר נכבשה כמעט ללא אבדות. תושביה הוכנעו, וחלקם נמכרו לעבדים, חלק מהמניעים של המבצע, שכן באותו הזמן חסרו עבדים בפורטוגל.

המסע עורר את סקרנותו של אנריקה, והוא הפך לחוקר ארצות, אך את המחקר ביצע על ידי שליחים. הוא ישב על כסא נסיכותו בפורטוגל, ושלח עשרות משלחות מחקר ימיות לארצות שונות, בחיפושים אחרי ארצות אבודות ואוצרות נעלמים, או סתם ארצות חדשות. שליחיו הגיעו עד האיים הקנריים שבאוקיינוס האטלנטי, ועד דרום אפריקה. יש רואים באנריקה את ראשון מגלי הארצות. מובן שהוא נעזר רבות במפותיו ובשרטוטיו של הקרטוגרף היהודי, "יהודי המפה", יהודה קרשקש. אחד מהישגיו המפורסמים של אנריקה היתה משלחת בהכוונתו שהצליחה להקיף את כיף בוז'דור, חצי אי שהאירופים האמינו שהוא מוקף במפלצות, ולכן סכנה להפליג בקרבתו. משלחתו של אנריקה הקיפה את חצי האי, ולא נתקלה בשום מפלצת.

כאשר נוכח אנריקה עד כמה הועילו המפות של היהודי, חשב ליצור מקום לימוד שבו יתכנסו חכמים בתחומים שונים, ויתנו את דעתם כיצד לשפר את מסעות המשלחות הפורטוגליות. אמר ועשה, וכך נתייסד בעיר סאגרש שבפורטוגל מצפה הכוכבים המלכותי, שבו ישבו אסטרונומים קדומים ושרטטו מפות כוכבים להקל על הספנים את הניווט. יחד עמם היו הרבה מלומדים, רבי חובלים, משרטטי מפות, עושי מכשירים, בוני מצפנים ובוני ספינות, נגרים ושאר בעלי מלאכה. בראשם היה "יהודי המפה", יהודה קרשקש, ששרטט את המפות החדישות ביותר לאותה תקופה. השם החדש שניתן לו היה "מסטרה חיימה דה מאיורקה", ושרטוטיו הפכו לחוד החנית של המסעות הפורטוגליים.

קרשקש הגיע לשיא יצירתו במיפוי וקרטוגרפיה, והיה לעיניים לאנריקה ולממלכת פורטוגל, אך כיוון שהמפות האלו נחשבו לסוד צבאי, הפורטוגלים שמרו עליהם מכל משמר, ואפילו אחת מהן לא שרדה. מאות שנים לאחר מכן עוד דיברו בהערצה על מפותיו של היהודי, ופסל שלו ניצב בפלסה דל טמפלה, הכיכר המרכזית בפאלמה דה מיורקה, עירו לשעבר של יהודה קרשקש.