חינוך ילדים

"זאת אומרת שאפילו פעם אחת לא התפללת עליו, ואתה כבר רוצה להוציא אותו?!", תמה הרב כשדמעה בעיניו

מה באמת חשוב יותר ממה? אז זהו, שאין תשובה כזו, כי לכל אחד חשוב מה שחשוב לו, לכל הורה חשוב מה שהוא הכי חושש ממנו. אבל בעצם, לכל החששות שלנו יש מכנה משותף

השנה מתקרבת לסיומה. האם אתם יודעים מה הילדים שלכם מרגישים באמת? נקודה למחשבה

בעוד האזעקות נשמעות והחדשות מלאות בדיווחים מדאיגים, הילדים חווים את העולם כמקום מאיים ולא בטוח. אמא ואבא צריכים להיות לא רק המגנים הפיזיים שלהם, אלא גם העוגנים הרגשיים

"וכי האב לא משקר אף פעם? אם הבן משקר, כנראה למד קצת מאביו. רובנו נגועים מעט בשקר"

הרב שטינמן, בתגובה אופיינית לפשטות ולחכמה שלו, התעניין בפליאה: "היכן יהיה לך עוף בלי עצמות? מעולם לא ראיתי כזה עוף"

איך תפילה יומית של הורים תוביל להצלחת ילדיהם, כיצד עושים זאת, ובאילו מילים בתפילה לכוון במיוחד? כל הפרטים על עצתו הסגולית של החפץ חיים

"ככה זה שאין לנו זכות לעשות מה שבא לנו. ככה זה לחיות עם כללים, ולא לחשוב רק על עצמי. ככה זה להבין שהמבוגרים יודעים טוב יותר ממני"

ההפרדה מונעת את הבלגן, אך גם מונעת מהילדים ללמוד כיצד להתמודד עם כללים ברורים ולהתנהג בהתאם לציפיות ההורים

את הדמעות, את ההשקעה, את ההחלטות הנכונות – צריך לקבל בזמן הנכון. אחר כך כבר מאוחר מדי

יוכי דנחי מסבירה למה לא כדאי להחביא ממתקים מהילדים, ואיך בכל זאת אפשר ללמד אותם על צריכה בריאה של מזון וממתקים

ילד הלומד במוסד תורני מתרגל הוא כבר מגיל צעיר לדחיית סיפוקים. לדוגמה, הילד מתרגל לברך לפני המאכל ולא להכניסו לפיו מיד כשמתחשק לו

מחקר מקיף חושף כי בגלל שיטת הלימוד וההתעמקות בתלמוד, מפתחים התלמידים במסגרות תורניות יכולת חשיבה לוגית שעולה על זו של הממלכתיים

מה דרך החינוך הנכונה? כיצד זכה האר"י הקדוש להגיע לדרגתו הגבוהה? ומה גרם לרבי נתן צבי פינקל לעזוב את אמריקה ולהישאר בישיבת מיר? מקבץ מרתק על חשיבות השמחה במצוות

הדבר הראשון במצבים האלה הוא לזהות מה אני מרגישה. בושה? פחד? רגשות אשמה? כעס? פשוט תרגישי! תני לזה להיות. כאשר תגיבי מתוך הרגש הזה, בטוח תעשי טעות

מה לעשות כשהילד בן השלוש מקנא בתינוקת בחדשה? הרב שי עטרי עם עצה חשובה בחינוך הילדים. צפו

"תסתכל על בנך כאילו הוא אורח. אילו היה אורח היית מעיר לו?", שאל הרב אוירבך את האב שהרבה להעיר לבנו. לאחר מכן הוציא דף ועט ורשם לו את 2 המילים הללו

לעשות במקומם, זה בכוח, לא מרצוני הטוב, נובע מקושי רגשי כלשהו, פוגע בהם, לא מגדל אותם, רק משתיק אצלי כמה מצפונים

"אתן שולחות את בניכן לבית המדרש, ופיכן לא פוסק מלהתפלל שישמור השם הטוב על בחור החמד הזה שילך בדרך הטובה, שיהיו לו חברים טובים, שימשיך לעסוק בתורה גם רחוק מהסינר של אמא. התפילות, המסירות הזו, והלב שלא מפסיק להרגיש ולחשוב ולייחל. כל זה ילווה את הבנים שיגדלו ויאירו את העולם כולו"

הבית הוא של כולם, ולכן כולם גם אחראיים על המטלות השוטפות בו. נכון שאמא עוזרת לבני הבית בהמון משימות: מנקה, מבשלת, מכבסת וכו', אבל גם הילדים חייבים וצריכים לקחת חלק בבית שבו הם גרים

למה אנחנו עושות את זה? נו, כי לא נעים להגיד לה שזה לא טוב... היא טרחה, שלא תיפגע. וגם – אמרו לנו שחשוב ליצור לילד חווית הצלחה. אז בואי נייצר אותה באופן אמיתי

"והפעם עשיתי משהו שונה, שונה מבדרך כלל, משהו שאני לא רגילה לעשות", כך היא מספרת לי, "עשיתי את מה שאמרת לי לעשות – ואני בהלם, זה פשוט עבד!"

מה יקרה אם המפתח לארון הממתקים יהיה בידו של הילד? הרב יעקב אטיאס עם מסר קצר לחיים

הוא אף פעם לא שמע שלהגיד לאמא "אני יותר חזק ממך" זה לא ראוי ועליו להפסיק עם זה. במקום זה הוא שמע למה זה לא נכון... פלא שהוא המשיך?

כאשר ילד יודע שלמעשים שלו יש מחיר, והוא יצטרך לשלם אותו, נשאר לו רק לבחור

אז מה עושים? לפי איזה בית הולכים? איך תדעי שבבית שלך את פועלת נכון, וזה הכיוון?

חשוב שניזום אנחנו את השיחות האלו, נשאל שאלות מכוונות וניצור מרחב מאפשר בבית או מחוצה לו, שבו אנו מקדישים זמן לשיחת התעניינות שאיננה נמדדת בזמן או במקום, אלא באיכות הקשב והקשר