זמני היום בהלכה

זמני היום – מידע עדכני אודות זמני היום בהלכה בערים מרכזיות בישראל

זמני היום בהלכה, מותאם למובייל - מתלבטים מתי מתפללים שחרית בנץ? רוצים לדעת מתי זמן השקיעה בעירכם? כאן תמצאו את זמני היום בהלכה בערים המרכזיות בישראל. כנסו

| י"ז אב התשע"ט |
אא
18
ראשון
19
שני
20
שלישי
21
רביעי
22
חמישי
23
שישי
24
שבת
textsms

 

עלות השחר

עלות השחר הוא זמן תחילת היום על פי ההלכה. זהו הזמן בו אור השמש כבר מופיע על פני השמים, אך השמש עצמה איננה נראית כלל, והיא מתחת לאופק.

זמן תפילין וטלית

הזמן המוקדם ביותר לעטיפת הטלית והנחת התפילין הוא שעה זמנית בדיוק לפני זריחת החמה. מדובר בין 52-57 דקות לפני הנץ החמה. יצוין כי רק בדיעבד לפועלים הממהרים לעבודתם ניתן להקל להניח תפילין ולהתעטף בטלית כבר מוקדם יותר, מעלות השחר.

כיצד מניחים תפילין? הרב זמיר כהן מסביר ומדגים הלכה למעשה. צפו

 

בדוק את עצמך: האם אתה מניח תפילין בצורה נכונה?

הנץ החמה (זריחה)

הנץ החמה הוא הזמן בו נראית בוודאות הנקודה הראשונה מגוף השמש. אמנם כל המצוות שחייבים לעשות אותן ביום (כגון ברית מילה ותקיעת שופר) החובה מתחילה מעלות השחר, אך חז"ל תיקנו לעשותם מהנץ החמה ואילך. בעניין זה, מנייני "ותיקין" נוהגים להתחיל להתפלל לפני הנץ החמה באופן בו יגיעו לתפילת שמונה עשרה בדיוק בהנץ החמה, כדי לקיים את הפסוק: "ייראוך עם שמש".

סוף זמן קריאת שמע מג"א

חשוב להבין כי סוף זמן קריאת שמע הוא בסוף 3 שעות מתחילת היום, מה שלא מוסכם זה מתי נקראת תחילת היום. לדעת המגן אברהם (מג"א), תחילת היום היא בעלות השחר, וסוף היום בצאת הכוכבים. על כן ראוי להחמיר לקרוא קריאת שמע של שחרית עד לזמן זה שהוא מוקדם יותר.

סוף זמן קריאת שמע הגר"א

לדעת הגאון מוילנא (הגר"א), תחילת היום היא בזריחה, ולכן החישוב הוא 3 שעות זמניות מהזריחה. זמן זה מאוחר יותר מזמן המגן אברהם, אך הוא מקובל בשעת הצורך.

סוף זמן תפילה מג"א

באותו אופן, על פי ההסבר לעיל, יש 2 דעות עד מתי אפשר להתפלל את תפילת שחרית ואת ברכות קריאת שמע. זמן זה הוא סוף 4 שעות זמניות, ועל פי המג"א הזמן מוקדם יותר.

סוף זמן תפילה הגר"א

לדעת הגאון מוילנא תחילת היום היא בזריחה, ולכן החישוב הוא 4 שעות זמניות מהזריחה. לכן סוף זמן תפילה על פי הגר"א הוא מאוחר יותר מסוף זמן תפילה על פי המג"א. 

 מה דין אדם שקם מאוחר, והפסיד זמן קריאת שמע? צפו בתשובת הרב יצחק יוסף

 

חצות

חצות היום הוא הזמן הנמצא בדיוק באמצע בין הנץ החמה לשקיעת החמה, זמן חצות היום אינו חל בשעה קבועה לפי השעון הרגיל, אלא משתנה מיום ליום לפי עונות השנה ולפי המקום הגיאוגרפי על פני כדור הארץ. לחצות היום השלכות הלכתיות רבות, מהם: עד חצות אפשר בדיעבד להתפלל תפילת שחרית (ולפי דעת רבנן לכתחילה). כמו כן, מחצות מתחיל מעיקר הדין זמן בין הערביים. כן בשבת חובה לטעום לפני חצות היום. בחצות היום של תשעה באב נפסקים חלק ממנהגי האבלות, ובחצות היום של ערב פסח ניתן להתחיל לשחוט את קרבן הפסח, וכן משעה זו חלים כל איסורי חמץ מהתורה.

מנחה גדולה

זמן מנחה גדולה חל אחרי 6.5 שעות מתחילת היום. זהו תחילת הזמן שמותר ממנו והלאה להתפלל את תפילת המנחה. זמן זה נקרא מנחה גדולה מחמת ששיעור הזמן שישנו מזמן זה עד לשקיעה הוא גדול יותר מאשר זמן מנחה קטנה.

מנחה קטנה

זמן מנחה קטנה הוא הזמן שבו ניתן להתפלל לכתחילה את תפילת המנחה. זמן זה נקרא מנחה קטנה מחמת ששיעור הזמן שישנו מזמן זה עד לשקיעה הוא קטן, ביחס למנחה גדולה, שממנה ועד לשקיעה הזמן הוא גדול יותר.

שקיעה

זמן שקיעת החמה הוא הזמן בו נכנס כל גלגל החמה מתחת לקו האופק. (מיד לאחר השקיעה מתחיל זמן ביניים הנקרא בין השמשות, שנחשב לזמן מעבר בין יום ללילה. זמן זה מסתיים עם צאת הכוכבים).

צאת הכוכבים

צאת הכוכבים הוא הרגע ביממה שבו מתחיל הלילה באופן ודאי מבחינה הלכתית. כיוון שעל פי ההלכה היממה מתחילה בלילה ולא ביום, צאת הכוכבים הוא גם הרגע שבו מתחיל היום הבא. בשל כך, קיימת חשיבות רבה לרגע צאת הכוכבים בשביל: כניסת ויציאת שבתות וחגים, זמני קריאת שמע ותפילה, וספירת הימים של אישה נידה עד לטבילתה, וכן לתינוק מיום היוולדו עד היום השמיני בו הוא נימול.

בשביל מה צריך להתפלל? האם יכולים להתפלל במילים שלנו, או שחייבים להיצמד לנוסח מסוים? הרב ירון אשכנזי מקיף את ההלכות בהרצאה מרתקת וחשובה על התפילה. צפו