מפתיע: מה התגלה במבנה שעל גבי מערת המכפלה?

בשנת תשמ"ה הזדמן למערת המכפלה האדריכל טוביה שקרקה במסגרת שירות מילואים. הוא הוצב בעמדה שמתחת מערת המכפלה, והיה לו זמן לבחון את המבנה הענק והמרשים של מערת המכפלה.

המקום שנקרא כיום "מערת המכפלה" הוא מבנה אבן ענק. הוא כמובן נמצא מעל המערה, שלאף אחד אין גישה אליה, אבל לא תמיד היה כך.

במערת המכפלה נקברו איתני העולם – אדם וחווה, האבות והאימהות. היא היתה מערה כפולה, מערה על גבי מערה, בשדהו של עפרון החתי, עד שקנה אותה אברהם אבינו לפני כארבעת אלפים שנה, כמסופר בפרשת השבוע.

בימי התלמוד מסופר שרבי בנאה הלך לציין מערות של קבורה, כדי שכהנים לא יכשלו בהן, וכשהגיע למערת המכפלה, נכנס לתוכה כדי לדעת את עומק המערה. בפנים נגלו לו חזיונות נפלאים, וזכה לראות את אברהם ושרה, ואף לשוחח איתם (מן הסתם במחזה של רוח הקודש).

אך בשלב מסוים הוקם בניין ענק מעל המערה, חוקרים סבורים כי הבניין הוקם על ידי הורדוס, בשל הדמיון של אבני הבניין למבנה הכותל, אך אמירה זו אינה מסתדרת עם הסיפור על רבי בנאה שמציין מערה.

ישב טוביה שקרקה והרהר. הוא בחן את האומנות, העמודים האדירים המשולבים בתוך הקירות. כמה עמודים יש? התברר שישנם שישים, עשרים בצפון ועשרים בדרום, עשרה במזרח ועשרה במערב. גודל המבנה חמישים על מאה אמה. מזכיר לכם משהו? אכן, את המשכן. המשכן עמד על שישים עמודים, שהיו מחולקים בחלוקה המתוארת כאן, וגודלו היה חמישים על מאה אמה. האמנם צירוף מקרים?

הרב זלמן קורן מבסס את ההשערה הזו, ומצטט את יוסף בן מתתיהו, הכותב כי בחברון, במקום קבורת האבות, קבורים גם בני יעקב. הדברים מתמיהים, משום שבנביא מפורש שיוסף נקבר בשכם, ובמסורת כל השבטים נקברו איש בנחלתו. אלא סביר שעמדו במקום שתים עשרה מצבות, שהתפרשו כנראה בטעות כמקום קבורת שנים עשר השבטים, בעוד לא היו אלא שתים עשרה אבנים ממוקמות סביב מזבח, כפי שעשה משה רבנו וכפי שעשה אליהו הנביא. מדובר במצבות כנגד שבטי ישראל, ולא במצבות קבורה של ראשי השבטים!

את קדמות המבנה הוכיח הרב קורן מן הזויות שבהן הוא בנוי. בדיוק כמו המזבח בהר עיבל, בנוי המבנה שעל מערת המכפלה ב-45 מעלות לזוויות של רוחות העולם. הטענה שהורדוס בנה את המבנה נראית לו שגויה, שכן יוסף בן מתתיהו, שמזכיר את כל מפעלי הבניה של הורדוס, אינו מזכיר את המבנה הזה, ומכאן שהמבנה קדום מאד.

מה ציין, אם כן, רבי בנאה? כאן יש המעלים השערה נועזת, כי המבנה שעל גבי מערת המכפלה אינו נמצא ממש על גבי המערה. יתכן שהמערה מתחילה תחתיו, אבל היא נמשכת גם מחוצה לו, ולשם כך היה צורך לציין את המקום.

מאז רבי בנאה לא ידוע לנו בבירור מי ירד למערה, אבל היורדים למערה במאות השנים האחרונות גילו עקבות רבים ושונים. במאה ה-19, בעקבות סיפורים עתירי פרטים מופלאים, נמשכו למקום שליטי אירופה, שבזכות קשריהם קיבלו היתר מהסולטן הטורקי לחקור את המערה. בשנת 1862 ביקר במערה הנסיך מוויילס, שנודע בהמשך כמלך אנגליה, אדוארד ה-7. שבע שנים לאחר מכן ביקרו במערה הנסיך יורש העצר מפרוסיה, ויורש העצר הרוסי שהיה אחר כך לצר ניקולאי השני. ב-1882 ביקר במערה הנסיך אלברט ויקטור מאנגליה, ועוד ועוד. כל אלו הפיצו סיפורים ותיאורים שונים, רובם סותרים זה את זה ומלאי גוזמאות. מסתבר כי הרוזנים והאצילים לא טרחו באמת לרדת למערה, אלא רק הגיעו למקום, שמעו סיפורים מאנשים, חזרו לארצותיהם ותיארו מה הם "ראו", כביכול... בשביל להיכנס למערה צריכים להיות רזים וגמישים מאד, תכונה שלא מאפיינת אצילים במאה ה-19...

המהנדס הצרפתי פירוטי ביקר במקום באותה התקופה, וטען כי כל התיאורים מגזימים, טועים ומסתמכים רק על חקירות אמיתיות שלו. כך הוא כותב בדו"ח שלו: "להלן אציג דיווח של כל מה שראיתי בעצמי בביקורי הרבים בחברון... הקורא יגלה שאיני מסוגל לסבול עוד את העובדה שכל מה שגיליתי במשך שמונה שנות עבודה בפלשתינה, ועוד על חשבוני, ייחשב כפרי עבודתו של מישהו אחר... ברור לי שכל עוד אני חי ונושם אלחם על מה ששייך לי ואמשיך להיאבק על זכויותי. הד"ר ארמטה פיירוטי, אדריכל-מהנדס, פריז, 30 בספטמבר 1867".

בעשרות השנים האחרונות זכו כמה אנשים לרדת למערה ולתאר תיאורים מעניינים, ועל כך במאמר הבא.