היסטוריה וארכיאולוגיה

לפני 25 שנה, ב-11.9.2001, עצר העולם מלכת. 10 עובדות על מתקפת הטרור הקטלנית ביותר בתולדות ארצות הברית, שגבתה את חייהם של קרוב ל-3,000 אנשים

אחד הנזקים הכואבים ביותר היה אובדן ספרי התורה והספרים העתיקים, בבתי הכנסת היו ספרי תורה, מחזורים עתיקים, ספרי הלכה וסידורים שעברו בירושה במשך דורות. רבים מאלו נשרפו וכלו בעשן, ואבדתם גרמה צער גדול ונורא לקהילות השונות

הפרשה הועברה מבית הדין המקומי לבית הדין המלכותי בלובלין. שרידי גופתו של קרסובסקי הונחו בארון ונשלחו לשם. סביב ההעברה הופצה שמועה שלפיה מהגופה נטפו בדרך טיפות של "דם טרי". השמועה, שלא היתה בה כל הוכחה משפטית, קיבלה מיד מעמד של אות שמיימי בעיני מי שביקשו לראות בפרשה ראיה לאשמת היהודים

לאורך ביקורו בארץ ישראל הוא סרק את בתי הכנסת והגניזות בחפשו אחר כתבי יד, ואכן מצא כאלו והצליח להעתיקם או לרכשם, ולאחר מכן מכר אותם ביבשות אחרות. היסטוריונים מכנים אותו "ראשון ציידי כתבי היד"

לאט לאט נפתחו דלתות ונשמעו טפיפות רגלים של אנשים היוצאים לסליחות. צעירים שהולכים מהר, הורים שלוקחים את ילדיהם איתם, ונשים מבוגרות המצטרפות גם הן לסליחות מעזרת הנשים. המעורר של נחלאות העיר גם את הספרדים וגם את האשכנזים, ללא אפליה

ב-5 במאי 1943 נכנסה הקבוצה למערה החדשה. מספר המסתתרים הגיע ל-38, מגיל שנתיים ועד גיל 75. מראשית מאי החל הפרק הארוך ביותר של המחבוא: 344 ימים רצופים עד היציאה באפריל 1944

מתוך ארבעת העצורים, שניים היו יהודים. שמו של אחד היהודים היה אלכסנדר זיסקינד. כמאתיים שנים אחרי האירועים, מצא ההיסטוריון דוד קאופמן, בספריית החצר הקיסרית בווינה, את יומנו של זיסקינד, שבו מופיעים פרטי האירוע המדהים לו היה שותף

היא פתחה את החומר ולא מצאה בו את מה שרצתה לראות. היו בו המלצות, מכתבים, ניסוחים כלליים, טענות על בטיחות ודיווחים שנשענו במידה רבה על התרשמות רופאים. אבל לא היו בו מחקרים מספקים מן הסוג שיכול להרגיע בודק פרמקולוגי זהיר

הטיפול כלל הזנה כמעט אפסית, טיפולים גופניים קשים, חוקנים ממושכים ועיסויים אגרסיביים. האזרד דרשה ממטופליה להאמין כי רק דרך החלשת הגוף וניקויו יוכלו לזכות בריפוי. היא עצמה הייתה אישה תקיפה מאוד, ואנשים שהיו תחת מרותה התקשו לא פעם להתנגד לה

לבסוף התרחש הפיצוץ ללא התערבות נוספת. המטענים שהוצבו ב-29 בנובמבר התפוצצו ב-17 בדצמבר. בדופן האונייה נפער חור גדול, מים חדרו אליה, ורק פעולה מהירה של הצוות ואנשי הנמל מנעה את טביעתה

בשנת תפ"א (1720) תקפו הנושים הערבים את חצר האשכנזים בירושלים. המבנים נהרסו, בתי המגורים נבזזו, ובית הכנסת האשכנזי הגדול נשרף וחרב. האירוע היה כה טראומטי, עד שהמקום כולו נודע מאז בשם "החורבה"

עד אז ידעו המנתחים להצמיד שני חלקי עצם שבורה זו לזו, וידעו כי הם מתאחים בחזרה. אך איליזרוב לקח את הדברים צעד אחד קדימה: אם העצם יודעת להתאחות, למה שלא תדע גם לבנות את עצמה מחדש?

במרכז התגלית עמד ממצא יחיד במינו: אבן מגדלא. זוהי אבן גיר מלבנית, חצובה ומעוטרת בתבליטים, שהתגלתה בתוך מתחם בית הכנסת. על אחת מפאותיה מופיעה מנורה בעלת שבעה קנים, ולצדה כלים ועמודים

האנשים שקיבלו את ההזרקה לא חלו במחלה, לא היו מדבקים ולא נשקפה להם כל סכנה מיוחדת. אולם בדיקות המעבדה הצביעו על תוצאה שנראתה לגרמנים כהוכחה לקיומה של מגפת טיפוס. כאשר חלק את הממצא עם עמיתו, הבינו השניים כי בידיהם אפשרות יוצאת דופן. במקום להילחם בנאצים בנשק, ניתן יהיה לנצל את פחדם ממחלות

זה התחיל בנקישה מסתורית בדלת באמצע הלילה, והפך למבצע הצלה יוצא דופן עם מנהרת מילוט באורך 50 מטרים ורשת התרעה סודית. סיפורם של בני הזוג שחילצו עשרות יהודים בהולנד מציפורני הגסטפו

אייזנמנגר הכיר את המקורות היטב, ציטט אותם בשפת המקור והציג עצמו כחוקר אובייקטיבי. כתוצאה מכך, היה קשה הרבה יותר להפריך את טענותיו בעיני הציבור הנוצרי. מנהיגי הקהילות חששו שהספר יהפוך לנשק מסוכן בידי אויבי היהודים ויעורר מחדש עלילות, גזירות והסתה

בשנת 1935 מכרו הוריו של רושרו את הבית. ההורים הוסיפו בחוזה המכירה דרישה שהחדר יישמר כפי שהוא למשך חמש מאות שנה. מבחינה משפטית, לפי החוק הצרפתי, התחייבות לחמש מאות שנה היא סעיף בלתי חוקי או חסר תוקף ממשי, אך במשך עשרות שנים כיבדו בעלי הבית את רצון ההורים

מבין קהל הילידים המתגודדים על החוף לצפות במחזה, נע אדם שנראה אירופאי, לבוש בחליפה יקרה, ופנה אל הנוסעים הפורטוגזים בשפה איטלקית בניב ונציאני. אנשי הצי של ואסקו דה גאמה הופתעו לפגוש אדם אירופאי במה שנחשב אז כסוף העולם

במצרים יש שפע של מים, התפקיד היחיד של המצרים הוא לחפור תעלות שיעבירו את המים מהנילוס אל השדות. בארץ ישראל המצב שונה: אין נהרות גדולים, יש מעט נחלים, ובהם מעט מים. איך הצליחו בני ישראל, אם כן, לפרנס מיליוני בני אדם בשפע והצלחה?

בשנת 1901 הגיע בורקהרט לראשונה לצנעא, שם נתקל באחת הקהילות המבודדות ביותר של העם היהודי. הוא למד להכיר את בני הקהילה מקרוב, תיעד את מנהגיהם, שמע את סיפורי חייהם, רשם ביומניו וצילם אותם. הייתה זו הפעם הראשונה שבה צולמו יהודי צנעא לצורך תיעוד שיטתי

עם כניסת ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה לצד בעלות הברית, נאסרו בעלי האזרחות האמריקאית בירושלים, ובהם לוין. הוא הצליח לברוח ומצא מקלט בבית ידידו ומורהו לערבית. השניים נעצרו בעקבות הלשנה, הובאו לדמשק ונידונו לעונש חמור, אך שוחררו בעקבות נסיגת הצבא העות'מאני במלחמה

היציאה מהנמל הייתה מלווה בהתרגשות גדולה. רבים מהנוסעים ראו עצמם כמי שהצליחו להימלט ברגע האחרון. לפניהם השתרע הים השחור, ומעבר לו הדרך אל ארץ הקודש. אלא שהים לא האיר להם פנים

בראשית שנות ה-70 של המאה העשרים דיווחה מחלקת האזנה של הצי השבדי על אותות תת-ימיים בלתי מוסברים. הים מלא ברעשים מרעשים שונים, שכולם פחות או יותר מוכרים לאנשי המקצוע. אך האותות האלו היו קצביים, בעלי דפוס חוזר, הזכירו שידורי מורס, אבל לא תאמו לשום צופן מוכר

חוקרי המקרא בטוחים היו שנפלו טעויות בנוסח של ישעיהו, שהנוסח שלנו הוא מאוחר, משובש, שהנוסח פעם היה שונה. והנה: מגילת ישעיהו זהה לחלוטין לנוסח המסורה! אלפיים שנה חלפו, אף אחד לא יכל לחזור בזמן ולבדוק, הסופרים העתיקו בחרדת קודש כל אות מהנביאים, והנה – ההעתק שווה למקור

הממצא הבולט ביותר הוא שגם לפני אלפיים שנה, הזמן שבו יוצרו התפילין שנמצאו באזור ים המלח, היו שני מנהגים בתפילין: אחד כמו רש"י ואחד כמו רבנו תם. שניהם מייצגים מחלוקת עתיקת יומין בין שני מנהגים

הממצאים הארכיאולוגיים מוכיחים, כי במאות השנים הראשונות לשבתם בארץ בני ישראל לא השתמשו בשום פסל, מסכה, דמות וצורה. לכן בבנייה הישראלית אין זכר לציורים וצורות

עוד באותו לילה החלו הניסיונות מצד האויב לטפס בסולמות ולחדור לעיר בחסות הפגזות ויריות. בתוך כמה שעות, בבוקר יום ראשון, 26 בנובמבר, כבר הסתובבו חיילים צרפתים ברחובות פראג, והעיר נכבשה

לאונור, תופרת במקצועה, הייתה בת 22, לא נשואה עדיין. היא נתפסה שומרת את חוקי התורה – מדליקה נר בערב שבת בתוך קופסה סגורה, כפי שהעידו שכניה. היא נחקרה בעינויים במשך חודשיים, שבהם ניסו להוציא ממנה הודאות ב"פשעיה הגדולים"

משה רבנו מזכיר כמה פעמים את הגלות הנוראה לאורך ספר דברים, אבל בסוף הספר באים דברים שנראים קשים עוד יותר: לא רק שבני ישראל יגלו מהארץ, אלא שהארץ תהיה כמו סדום ועמורה, גפרית ומלח, לא ייזרע ולא יצמח בה עשב. אך הרמב"ן, שביקר בארץ ישראל לפני כ-750 שנה, רואה בדבר בשורה טובה

קליין היה האדם הראשון ששם לב לאבן אחת יוצאת דופן, שחורה ומוארכת. תיש מגודל עמד עליה, וכסם אזוב שכיסה את חלקה. קליין הרהיב עוז והתקרב, ולתדהמתו גילה כי האבן מכוסה שורות של כתב צפוף, והכתב – כתב עברי קדום