מפלצת ומלאך: סיפורם הבלתי נתפס של האחים גרינג

השם גרינג מעביר חלחלה בכל הגוף. איש מפלצתי, יד ימינו של היטלר, מייסד הגסטפו, מאדריכלי השואה ורצח המיליונים. ה"רייכסמרשל" של גרמניה הנאצית, רוצח המונים שפילס את דרכו אל הפסגה דרך ביזה, שוד, רמאות ומניפולציות, אכזר ומכור לסמים עד טירוף. הפקודה להשמדת היהודים נמצאה בכתב ידו של גרינג, בפקודה המופנית לפרוטקטור היידריך: "אני פוקד עליכם לשלוח לי בהקדם תוכנית כוללת הנוגעת לאמצעים הארגוניים, המעשיים והחומריים הנדרשים לביצוע כל ההכנות הדרושות לפתרון הסופי של הבעיה היהודית בכל אותם שטחים באירופה הנמצאים תחת השפעה גרמנית".

לכן מובן בהחלט שכאשר מצאו כוחות בעלות הברית אדם בשם אלברט גרינג בזלצבורג שבאוסטריה, הוא הוכנס למעצר מיד. אנשי הארמיה השביעית באוגסבורג חקרו אותו חקירת שתי וערב. בתגובה רשם אלברט גרינג: "מעולם לא הייתי חבר מפלגה בשום צורה. במלחמה זו לא שירתי בצבא. כבר ב-1923 התייצבתי באופן החלטי ביותר נגד הנאציונל-סוציאליזם. לא רדפתי ולא פגעתי בשום יהודי. להיפך, עזרתי ליהודים". חוקריו גיחכו, והחוקר הראשי מייג'ור פול קובלה, שגבה ממנו עדות, רשם בשוליה: "זו הדוגמה המובהקת ביותר של צידוק עצמי וייפוי המציאות. על ממדי התנכרותו של אלברט גרינג למציאות עולים רק ממדי גופו של אחיו. על פי טענותיו אפשר לחשוב כי כל חייו היו בסימן מאבק מתמיד עם הגסטפו". הצירוף "גרינג מציל יהודים", נשמע היה כמו "היטלר הולך לבית כנסת".

בסופו של דבר שוחרר אלברט גרינג מחוסר הוכחות. לא נמצאה שום עדות לרצח שביצע. אלפי נאצים השתחררו ממחנות המעצר של בנות הברית, וההתמקדות היתה בגדולי הרוצחים. אשתו של אלברט גרינג ביקשה ממנו שישנה את שמו, משום שהיא מתביישת לשאת שם כזה, אבל אלברט גרינג השיב ששינוי השם עשוי להתפרש כהכחשה ובריחה ממעשיו, והרי הוא לא עשה שום דבר רע. היה גרינג רע, והיה גרינג טוב, פשוט מאד. לאישה היה קשה לקבל זאת. היא לא יכלה לסבול את השם, ועזבה אותו. אלברט גרינג חי בבדידות עד מותו בשנת 1966.

חמישים שנה לאחר מכן, פשפשה החוקרת ההונגריה קאתרין צ'רפלאווי במסמכי החקירה של פושעים נאציים. היא התעניינה בקורות מעצרו של אביה, אימרה צ'רפלאווי. בתוך מסמך המכונה "דו"ח דאנלופ", היא ראתה את תמצית חקירתו של אלברט גרינג. שמו קפץ לעיניה וסיקרן אותה, האמנם יתכן שאחיו של השטן הרמן גרינג עזר ליהודים? או שאכן מדובר בצידוק עצמי גרידא?

צ'רפלאווי החלה במסע של נבירה לעמקם של תיקים ישנים בלונדון, מסמכים מצהיבים בוושינגטון, דוחות חקירה ועדויות בנות עשרות שנים. הנה למשל אחד הסיפורים שאליו נחשפה בהתפעמות: ב-12 מרץ 1938 דהרו חיילי הוורמאכט לאוסטריה. היה זה ה"אנשלוס", סיפוחה של אוסטריה לרייך הגרמני. בבת אחת הפכו עשרות אלפי יהודי אוסטריה לנתינים של המשטר הנאצי, והתוצאות לא איחרו לבא. קבוצת קשישות יהודיות אולצו לרכון ולקרצף את הרחובות באמצעות מברשות וסמרטוטים, ותמונה מפורסמת מתעדת את האירוע. מה שאינו מתועד בתמונה, הוא סיום האירוע: אדם אחד מקהל הצופים שסביב למחזה הזוועתי, לבוש בבגדים מהודרים ונראה כאדם אמיד ומסודר, התכופף אף הוא בתוך קבוצת הקשישות והחל לקרצף את הכביש. חיילי האס האס המבולבלים ביקשו מהאדם תעודת זהות. אולי הוא יהודי? מטורף? כשראו את השם "גרינג", נסוגו לאחור, זהו שמו של מפקד הלופטוואפה הנערץ. החיילים התפזרו, וגם הקשישות היהודיות שוחררו.

ובכן, אם זה נכון, לא היה אלברט גרינג רק מישהו ש"עזר ליהודים" בתור כיסוי או תירוץ, אלא אדם שהתקומם נגד פגיעה והשפלת היהודים. בהמשך גילתה צ'רפלאווי שאכן, עזרה ליהודים והצלתם היו אצל אלברט גרינג שיטה, והוא אף סיכן את עצמו הרבה פעמים לשם כך. אלברט גרינג עבד בחברת "טוביס" בווינה. הנאצים שלחו את בעל החברה היהודי, אוסקר פילצר, למחנה הריכוז דכאו, אבל גרינג לא ויתר. הוא השתמש בשמו והשיג את שחרורו של פילצר. לפעמים זייף אלברט את חתימתו של אחיו המרושע, כאשר הנפיק אישור יציאה ליהודים כביכול בחתימת הרמן גרינג, לפעמים התקשר בטלפון וחיקה את קולו, וכך השיג את שחרורם של מאות רבות של יהודים.

בווינה, אלברט נתקל פעם בקבוצת בריונים נאצים, שתלו שלט סביב צווארה של אישה זקנה. על השלט היה כתוב "אני חזירה יהודייה". המון התאסף כדי ללעוג לאישה. אלברט דחף את ההמון והיכה שני קציני גסטפו כדי להציל את האישה. חייו היו עשויים להסתיים שם, שכן אנשים החלו להתעמת איתו. אנשי האס אס דרשו לראות את מסמכיו. כשראו את שמו, הם ליוו אותו למקום מבטחים, מתוך כבוד לאחיו הרמן.

המלחין ההונגרי פרנץ לאהר היה נשוי ליהודיה. התועמלן הנאצי יוזף גבלס הודיע לו כי עליו להתגרש ולשלוח את אשתו להשמדה, אם הוא רוצה להמשיך ולהתקיים. אלברט גרינג לא נבהל. הוא ידע שמחזות הזמר של לאהר חביבים מאד על אחיו, שגם כך שנא את גבלס ונאבק איתו על אותה משבצת של ממלא מקום היטלר. הרמן גרינג שמח מאד להביך את גבלס, ובמכתב דחוף ובהול כתב כי המחזמר "האלמנה העליזה" של לאהר אהוב מאד על הפירר, ולא יתכן שגבלס יתערב בכל מה שקשור למחזה זה. 

בהמשך עבד אלברט גרינג במפעלי "שקודה" בצ'כיה. הנאצים עצרו ארבעה עובדים החשודים כיהודים. אלברט גרינג שלח מברק לשלישו של אחיו, הגנרל קארל בונדשאץ, וזה שכנע את הפרוטקטור היידריך לשחררם. בשלב מסוים מצא אלברט שיטות יצירתיות להציל יהודים בצורה סיטונאית יותר. כעובד במפעלי הרייך, הוא היה שולח משאית למחנה ריכוז, עם פקודה להביא כמה עשרות יהודים לעבודה מסוימת. על פי פקודתו היתה המשאית נעצרת ביער, והיהודים היו בורחים לכל עבר.

אז כן, היו שני אחים גרינג, האחד מפלצת מרושעת, והשני מלאך טוב.