מלחמת ארבעת המלכים: המלחמה שהעסיקה חוקרי מקרא והיסטוריונים מעל 100 שנה

בפרשת לך לך מוזכרת מלחמת ארבעת המלכים. מטרת התורה בזה היא ללמדנו את גבורתו של אברהם והסייעתא דשמיא שלה זכה, את המסירות שלו לבן אחיו לוט למרות הכל, ואת היושר והעוצמה שלו לוותר על השלל ולהתכוון בכל מעשיו רק לשם שמיים.

מבחינה היסטורית מדובר באחד מתיאורי המלחמה העתיקים ביותר הקיימים באנושות, אם לא העתיק ביותר. תיאור המלחמה בתורה פורש תמונה רחבה של ארץ כנען וסביבתה בימי אברהם. מלכים מהמזרח יוצאים למסע מלחמה בעבר הירדן ובדרום הארץ, מכניעים את מלכי כיכר הירדן ושובים את לוט. אברהם יוצא בעקבותיהם, מכה אותם ומשיב את השבויים והרכוש. הפרשה כוללת שמות של מלכים, עמים ומקומות, מסלול צבאי ותיאור של יחסי כפיפות ומרד. פרטים אלה העסיקו חוקרי מקרא, היסטוריונים וארכאולוגים במשך יותר ממאה שנה.

בראש הברית עמד כדרלעומר מלך עילם. עמו השתתפו אמרפל מלך שנער, אריוך מלך אלסר ותדעל מלך גויים. מולם ניצבו מלכי סדום, עמורה, אדמה, צבויים ובלע, היא צוער. במשך שתים עשרה שנה היו מלכי הכיכר כפופים לכדרלעומר. בשנה השלוש עשרה מרדו, ובשנה הארבע עשרה באו המלכים לדכא את המרד. הכתוב אינו מפרט במה התבטאה הכפיפות, אך בהקשר של מלכויות קדומות אפשר להבינה כחובת מס, אספקה או שירות. כך סביר לאור הידע שלנו על המונח "עבדו" באותן תקופות.

התמונה המדינית העולה מהפרשה היא של שליטים מקומיים הכורתים בריתות ונמצאים תחת מרותו של מלך חזק מהם. גם הכינוי "מלך" דורש תשומת לב: במזרח הקדום הוא יכול לציין שליט של עיר וסביבתה. משום כך, ארבעה מלכים מול חמישה אינם בהכרח ארבע אימפריות מול חמש מדינות גדולות. מספר המלכים כשלעצמו אינו מלמד על גודל הצבאות.

עילם, ממלכתו של כדרלעומר, שכנה בדרום מערב איראן של ימינו, ממזרח למסופוטמיה. השם כדרלעומר מתאים במבנהו לשמות עילמיים: חוקרים קושרים את חלקו הראשון ליסוד "כותיר" או "כודור", ואת חלקו השני לשם האלילי "לגמר". שני היסודות מוכרים מהמקורות הקדומים. ההתאמה הלשונית מסייעת להבין את הרקע של השם, אך אינה מאפשרת לקבוע את שנות מלכותו המדויקות.

גם יתר המלכים עוררו ניסיונות זיהוי. בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים נפוצה ההצעה שאמרפל הוא חמורבי מלך בבל. הזיהוי הופיע בספרים רבים, ולעיתים הוצג כעובדה, אולם הקשיים הלשוניים וההיסטוריים שבו הביאו חוקרים רבים לדחותו. חז"ל מזהים את אמרפל עם נמרוד, כפי שנאמר בעירובין נג ע"א.

לאריוך הוצעו מקבילות בשמות מסופוטמיים, ואת אלסר ניסו לזהות עם לרסה שבדרום עיראק. את תדעל השוו לשם תודחליה, המוכר בין היתר משמות מלכים חתיים. כך שיש רקע נרחב לשמות האלו במקומות שמוזכרים בתורה.

מסלול המלחמה מפורט במיוחד. המלכים מכים את הרפאים בעשתרות קרניים, את הזוזים בהָם ואת האימים בשווה קרייתיים. משם הם ממשיכים להר שעיר ועד איל פארן, שבים לעין משפט, היא קדש, ומכים גם את האמורי בחצצון תמר. רק לאחר מסע זה מתואר העימות עם מלכי הכיכר בעמק השידים. הסדר הגאוגרפי מצביע על מסע נרחב לאורך עבר הירדן והדרום, לפני ההכרעה באזור ים המלח. חוקרים מציעים שמטרתו הייתה להכניע קבוצות נוספות ולהבטיח את דרכי התנועה.

אחד הפרטים המוחשיים בפרשה הוא תיאור עמק השידים כמרובה ב"בארות חמר". חֵמָר כאן הוא ביטומן, זפת טבעית. באזור ים המלח מוכרים מרבצים וגושי ביטומן, ובדיקות כימיות של ממצאים ארכאולוגיים הראו שחומר שמקורו באזור הועבר לאתרים בכנען ובמצרים כבר באלף הרביעי והשלישי לפני הספירה, לפי התיארוך המקובל. הממצא מלמד שהחומר היה משאב מוכר ובעל ערך כלכלי.

כך מסייע המחקר להבין את התיאור שבתורה, ונותן רקע היסטורי מתאים לדברים.