Englishhidabroot.com

תכני הידברות

"תהיי מוכנה ליד החלון האחורי". לבה הלם בפראות, ושפתיה לחשו תפילה

זה הזמן שלנו להפוך את הדמעות למעשים. כל תרומה היא פתיחת דלת, כל תרומה היא חוליית מחלצים שמזנקת ללב הכפר, כל תרומה היא נשמה יהודית שחוזרת הביתה ומשתקמת

"תהיי מוכנה ליד החלון האחורי". לבה הלם בפראות, ושפתיה לחשו תפילה
אא

ביום ההילולא של רחל אמנו, בזמן שרבבות עולים לקברה של אמא רחל בבית לחם ואמהות ובנות ישראל שופכות שיח ודמעות - במרחק לא גדול משם, בעבר אחר של העיר, דמעות של בנות ישראל ניגרות בחשכה, הרחק מעין רואה. בסמטאות הצרות של כפרים עוינים, מאחורי דלתות נעולות וחלונות מסורגים, יושבות בנות יהודיות שנקלעו למלכודת אכזרית.

אלו הבנות של כולנו ושל אמא רחל. הן נשמות אבודות שנקלעו למצב בלתי אפשרי, וזועקות לחילוץ. הן רוצות הביתה, הן רוצות לצאת מן המיצר, לצאת מאפילה לאורה, והקריאה שלהן מהדהדת ביום הזה, יום פטירת רחל אמנו, אמא של עם ישראל, יותר מתמיד.

ביום הזה ובכל יום ובכל שעה, מחלקת "שבויות" של ארגון הידברות עומדת בחזית המאבק הזה. מתנדבי המחלקה נכונים לצאת ללב הסכנה, להיענות לקריאות ולחלץ את הבנות משביין. אך הם זקוקים לכוח של עם ישראל כדי לפתוח את שערי הברזל.

*

על מזרן דק בחדר הטחוב יושבת נסרין, זה השם שאיברהים בחר עבורה, אף על פי שהיא אהבה הרבה יותר את השם שקיבלה מהוריה - נופר. כשהיא רועדת מקור ופחד, היא ערסלה את בתה בת השלושה חודשים, וניסתה להרגיע אותה. הזיכרונות הכו בה ללא רחם – האזהרות של הוריה, התחנונים הדומעים של אמא שלה, שניסתה לעצור אותה מלקשור את גורלה איתו. אז היא הייתה בטוחה שהיא יודעת הכל, שהיא מצאה אהבה ושהם טועים, אבל עכשיו החרטה אוכלת אותה מבפנים, קורעת את לבה לגזרים. איך היא עיוורה את עצמה? איך לא הקשיבה להם? איך היא הכניסה את עצמה ואת התינוקת הרכה שלה למלכודת החנק הזו?

כבר חודשים שהיא כלואה בכפר, מנותקת ממשפחתה, מחברותיה, מכל סממן של יהדות. כל יום הוא מאבק הישרדות מול אלימות, השפלות וניתוק מוחלט מהעולם החיצון. באותו הלילה, בליל י"א בחשוון, היא נזכרת בסיפורים ששמעה בילדותה על אמא רחל שמבכה על בניה ועל בנותיה ועל ההבטחה הנצחית "ושבו בנים לגבולם". נופר עוצמת את עיניה, דמעות זולגות על לחייה החיוורות, והיא לוחשת אל תוך החושך השקט: "אמא רחל, תבכי גם עלי. עשיתי טעות, אבל בבקשה, אל תוותרי עלי. תוציאי אותי ואת הילדה שלי מהגיהנום הזה".

*

באותן דקות ממש, במטה הסודי של מחלקת "שבויות" של הידברות, התפילה שלה כבר נענתה. השיחה שהצליחה להגניב לקו החירום של מחלקת שבויות הניעה את המתנדבים לפעולה. אף אחד מהמתנדבים לא יכול היה להישאר אדיש לבת ישראל ולבתה התינוקת שנמצאות במיצר. האור הירוק למבצע יקר ומורכב ניתן. הפעילים כבר אספו את המודיעין המדויק, תיאמו את רכבי המילוט המוסווים והכינו את דירת המסתור, שחיכתה לה קילומטרים רבים משם.

השעה הייתה 02:15 לפנות בוקר. רכב שטח עם אורות כבויים גלש אל תוך הכפר, נטמע לחלוטין בצללי הלילה. שלושה מחלצים, לבושים בגדים שחורים ופנים מכוסות, ירדו מהרכב בדממה והתקדמו דרך סמטאות הכפר לעבר המתחם המאובטח שבו הוחזקה נופר. היא קיבלה הודעה קצרה לטלפון סלולרי זעיר שהוברח אליה ימים ספורים לפני כן: "תהיי מוכנה ליד החלון האחורי". לבה הלם בפראות, ושפתיה לחשו תפילה. נקישה חרישית אחת נשמעה על שער המתכת. בתוך שניות, המחלצים פרצו את סורג המתכת באמצעות ציוד חיתוך הידראולי שקט. "אלה אנחנו", נשמע קול מאחורי המסכה. נופר שמעה לראשונה מזה חודשים שתי מילים בעברית.

הם סימנו לה לרוץ בעקבותיהם, ללא מילה. נופר הידקה את התינוקת בחוזקה אל גופה, עוטפת אותה בשמיכה דקה ומגוננת עליה בגופה. לפתע, נביחת כלב פילחה את הדממה, ואור נדלק באחד הבתים הסמוכים. התינוקת זעה בידיה בחוסר שקט, פותחת את פיה הקטן בניסיון לשחרר בכי. נופר החווירה מאימה, לבה צנח לתהום. היא ליטפה את ראשה של בתה והצמידה אותה אליה, רועדת כולה, מתחננת בדומיה שלא תשמיע קול. הצוות קפא במקום. המחלץ הראשי סימן לנופר להיות בשקט מוחלט, ולהיצמד עם התינוקת אל קיר אבן נמוך. שניות ארוכות של מתח מצמרר חלפו, כשכל נשימה מרגישה כמו נצח ודפיקות הלב מאיימות להסגיר אותם, עד שהאור כבה שוב.

הם זינקו אל הרכב. הדלת נפתחה, וברגע שנופר והתינוקת ישבו במושב האחורי, המנוע נהם. הם שעטו אל מחוץ לכפר, כשהם מותירים מאחור את החושך, האלימות והפחד. רק כשהגיעו למחסום הצבאי וראו את דגל ישראל, נופר, שחיבקה כל העת את הילדה שלה, פרצה בבכי משחרר. היא ניצלה. בזכות התפילה שלה לאמא רחל, ובזכות האנשים טובים שמסייעים למחלקת "שבויות" להגיע אל אותן צעירות יהודיות שנמצאות בשבי בכפרים עוינים.


סיפורה של נופר הוא רק סיפור אחד קטן מתוך מאות סיפורים שמגיעים למחלקת "שבויות" של הידברות. בכל רגע נתון, לצערנו הרב, ישנן בנות רבות שמחכות בחושך, ובמחלקת "שבויות" יעשו הכל כדי לסייע להן, לחלץ אותן מהשבי, לשקם אותן ולהחזיר אותן לעם ישראל, אל חיקה של אמא רחל, שהבטיחה "ושבו בנים לגבולם".

ביום שבו אנו מציינים את זכרה של רחל אמנו, הממאנת להינחם על בניה, זוהי החובה ההיסטורית שלנו לא להשאיר אותן מאחור. מבצעי החילוץ של מחלקת "שבויות" דורשים משאבים אדירים – מאבטחים, מודיעין, רכבים ושיקום פיזי ונפשי ארוך, עבורן ועבור ילדיהן.

זה הזמן שלנו להפוך את הדמעות למעשים. כל תרומה היא פתיחת דלת, כל תרומה היא חוליית מחלצים שמזנקת ללב הכפר, כל תרומה היא נשמה יהודית שחוזרת הביתה ומשתקמת.

תרמו עכשיו למחלקת שבויות של הידברות, ויחד נזכה לקיים את ההבטחה הנצחית: ושבו בנות לגבולן.

לשותפות בפדיון בנות ישראל השבויות: לחצו כאן או חייגו 073-222-12-12

תגיות ועדכונים:

שואב שוטף, תכשיט יהלומים, ריהוט ב-₪5,000. הצטרפו להפצת עלוני הידברות וזכו בפרסים. לחצו כאן >> 

כל תוכן חדש של הידברות ישר למייל שלך

כתובת המייל שלך נוספה לרשימת התפוצה

זמני היום

13:06
ג' כסלו התשפ"ז
בקרוב·מנחה קטנה14:29
  • הנץ החמה06:05
  • סוף זמן ק"ש08:44
  • חצות היום11:23
  • שקיעה16:40
כל זמני היום