האיש שתמך בישראל – בדרך הלא נכונה

בחודש חשוון תשל"א ליוו שני שוטרים איש בשם מאיר לנסקי אל נמל התעופה לוד. מאיר לנסקי גורש מן הארץ, בעקבות סירובה של מדינת ישראל להעניק לו אזרחות לפי חוק השבות, למרות היותו יהודי גמור. לנסקי הגיש עתירה לבג"ץ כדי לחייב את שר הפנים של מדינת ישראל לקבלו בהתאם לחוק השבות, אך בג"ץ דחה את עתירתו, בנימוק שלנסקי הוא "בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור". האם היה לנסקי פושע גדול? יתכן. הוא חזר לארה"ב, שבה הואשם בעברות מס, אך לבסוף זוכה גם מאישום זה. לנסקי התגורר בסוף ימיו באחוזתו שבמיאמי ביץ', בה חי עוד 11 שנה, עד שנפטר בשנת תשמ"ג והוא בן 80.

לנסקי היה אחד מגדולי התומכים והמסייעים למדינת ישראל ולעם ישראל, ולמרות זאת ארצו דחתה אותו. מאיר לנסקי נולד בשם מאיר סוכובלנסקי בעיר גרודנו, שהייתה אז חלק מהאימפריה הרוסית. עקב קשיי פרנסה הוא היגר לארה"ב והשתכן בניו יורק, בה התרועע עם אנשי העולם התחתון, שכינו אותו "מאיר הקטן", עקב קומתו הנמוכה. הוא התקדם בסולם ראשי הפשיעה, עד שנחשב לאחר מראשי ארגוני הפשע בכל ארה"ב. הוא הקים את בתי הקאזינו הראשונים בלאס וגאס, וכנראה עשה עוד הרבה דברים בלתי חוקיים.

אך עובדת השתייכותו למאפיה האמריקאית, לא מנעה ממנו להיות יהודי גאה. בשנות השלושים האפלות הקים ארגון מיוחד שיפגע בתומכי הנאציזם בארה"ב, ובעת מלחמת העצמאות, שימש בתפקיד קריטי. צבא מצרים רכש כמויות עצומות של נשק ביבשת אמריקה, ואניותיו הפליגו באין מפריע מנמלי ניו יורק. השלטונות האמריקאיים הטילו אמברגו על מדינת ישראל, אך לא על אויביה. כאן נכנס לתמונה לנסקי, ששלט שלטון בלי מצרים במעמד העובדים בניו יורק.

אונייה עמוסה תותחים כבדים הפליגה מנמל ניו יורק ליעד לא ידוע במזרח התיכון (קהיר), אך דקות אחרי ההפלגה התפרק כל המטען ונעלם באוקיינוס. מסתבר שהסבלים לא קשרו היטב את המטען. טעות אנוש, קורה. אלא ש"טעות" כזו קרתה שוב ושוב. רוב משלוחי הנשק לא הגיעו ליעדם. מהם נפלו לים "במפתיע", מהם הוטענו "בטעות" על אניות שנוסעות למזרח הרחוק, ומהם עברו חבלות שהוציאו אותם מכלל שימוש תקין. לעומת זאת ובמקביל, אניות עמוסות נשק יצאו לכיוון נמל חיפה, בלי רישיון ובלי אישור. בכך לקח לנסקי על עצמו סיכון גדול מאד, הפרת האמברגו של הממשל האמריקאי.

בחודש מאי 1948 יצאה גולדה מאיר למגבית המפורסמת בארה"ב: "אנחנו צריכים אתכם", קראה גולדה מול הקהל, "אתם תחליטו אם מדינת ישראל תקום או חלילה להיפך, כולנו נפסיד בקרב", יהודי ארה"ב התגייסו, ובראשם מאיר לנסקי, שתרם מיליון דולר בפומבי (סכום ששווה למאות מיליוני דולרים בזמננו).

בשנות ה-70 של המאה העשרים הבולשת האמריקאית "התלבשה" על לנסקי וניסתה להפליל אותו בעברות שונות, אך הוא היה מתוחכם מאד ולא השאיר אחריו שום עקבות. הוא התגורר בישראל במשך תקופה, וכאן עברו השלטונות בישראל למעקב הדוק אחריו. הם לא רצו שיתפתח מתחת לאפם סניף של המאפיה האמריקאית... בשלב מסוים, כאשר הואשם בארה"ב בעברות מס, ביקש לנסקי, כאמור, אזרחות ישראלית, כדי להימנע מהסגרה, אלא שזו לא ניתנה לו, "עקב חשש לעברות פליליות". לנסקי חזר לארה"ב, אלא שכמו שסיפרנו לעיל, גם שם לא הצליחו לבסס את ההאשמות נגדו, ובעקבות כך אמר לנסקי: "למדתי מאוחר מדי שהרבה יותר קל ומשתלם לגנוב כסף מהציבור בדרכים חוקיות מאשר בדרכים לא חוקיות".

מאיר לנסקי, האיש שעזר לעם ישראל ולמדינת ישראל, אך לא בדרך הנכונה, לא זכה להיקבר בארץ ישראל, והוא קבור לצד משפחתו במיאמי.