היסטוריה וארכיאולוגיה

במקור היה בין העיר ירושלים להר הבית גיא עמוק כל כך, עד שגם רחבת הכותל, שנחפרה מטרים רבים לעומק, עדיין לא הגיעה אל תחתיתו המקורית. כיצד, אם כן, עלו אבותינו מהעיר ירושלים אל הר הבית?

החתונה הוכנה ברוב פאר והדר, אך ברגע שבו היה צריך החתן להתחיל לצעוד אל החופה, הוא נעצר לפתע ואמר משהו באזנו של חמיו לעתיד. חמיו נראה מופתע, אולי בהלם, והתהלוכה נעצרה. רחש בחש החל בקהל, האם החתן מתחרט ברגע האחרון? חוזר בו?

בשורות הגמרא ישנה רק שורה אחת, למעשה, והיא כוללת רק את המלים האלו: "פרה אדומה מטמאה טומאת אוכלין והיתה לה שעת הכושר". איך נולד התוספות הזה? זהו סיפור מלא אימה, הוד, שגב וקדושה

מיד עם פטירתו ציווה בית הדין לנעול את כל התיבות והמחסנים של יוסף, עד שיתברר הדבר. בני המשפחה ישבו שבעה בביתו והתאבלו כדין. בסיום השבעה ביקשו לפתוח את התיבות והמחסנים כדי לרכז את הרכוש ולבדוק, והנה: הכל ריק...

מאז הכיבוש הממלוכי הפך מבצר עכו למבצר מוסלמי, לאורך כל התקופה העות'מנית. אך במדינת ישראל הפך מבצר זה ל"בית משוגעים", ודיווחים קשים מאד התקבלו מבין כתליו. מי שלא היה חייב לעבור שם – העדיף להתרחק

זלמן יצא את הטירה בשמחה, וכבר חישב איזו מזוזה יקנה עבור ההגמון, ואיך יסתדרו לו החיים מעתה ואילך, אך כשהגיע לביתו, שאלה אותו אשתו שאלה פשוטה: "האם מותר למכור מזוזה לגוי?"

כאשר חלה טיטוס את חוליו המפורסם, שממנו מת בגיל צעיר, ציווה דומיטיאנוס לסגרו בחדר כדי שימות כבר, בידעו כי הוא הקיסר הבא

באומץ בלתי רגיל היא נסעה לפריז, ונכנסה לתוך מפקדת הגסטאפו כדי להעביר מסר לקצין נאצי ששיתף איתם פעולה. היא היתה צריכה לגייס את כל האומץ שקיים ביקום, כדי להסתנן כיהודייה עם תעודה מזויפת ללב המעוז הנאצי

החפץ חיים לא שתק על ביזוי כבוד התורה, והשיב במכתב מפורט, כי דבריו הם דעת תורה וחובת השעה, ואין בהם שמץ לשון הרע

ברשות המורדים היה מקלע אחד, כמה עשרות אקדחים, בקבוקי תבערה ובקבוקי חומצה. הגרמנים נכנסו לתוך הגטו בטנקים ובמכונות יריה, ולמורדים לא היה באמת סיכוי ריאלי, אבל הם החליטו כי לא ילכו כצאן לטבח

בשנת 1306, ה' אלפים ס"ו, החליט פיליפ היפה לפנות אל היהודים. בי' באב קיבלו היהודים פקודה כי עליהם לעזוב את צרפת, בפשטות רבה, בלי לקחת אחריהם גרגר אחד מרכושם. עליהם להשאיר את בתיהם, נכסיהם, חפציהם – וכמובן את הכספים שהלוו לסוחרים הגויים

עולם התרבות הוכה בהלם מול הסירוב העיקש של החזן היהודי לקבל סכום עתק שכזה, אף על פי שהובטחו לו כל התנאים הנדרשים

המפקד הגרמני לא ידע אם יהודי ההר נחשבים גם הם יהודים, מבחינת פקודות החיסול הגרמניות. הוא ריכז אלפי יהודים הרריים במחנות והעביד אותם בפרך, אבל לא ידע אם להשאירם בחיים. עד שהנאצי המרושע התלבט בשאלה זו, הגיע הצבא האדום וסילק את הנאצים מהאזור. כך ניצלו רוב רובם של בני הקהילה

עם כניסתו לתפקיד גילה פייביש כי במסגרת תפקידו הוא צריך לספק בשר לעוברים ושבים. פייביש ידע כי לפי ההלכה אסור ליהודי לעשות סחורה בחזיר או בכל מין אחר שאסור. מה עליו לעשות אם כן?

לאורך כל אותם חדשי מצור, מתברר שתושבי הגוש לא עסקו רק בצרכי ההגנה והגוף, אלא גם בצרכים הרוחניים, ובפרט בשאלות הלחימה. מכתבים הופנו לרב הראשי: האם מותר להתאמן בשבת, אף על פי שהסכנה אינה מיידית?

טור משוריינים מצריים איגף את הכוחות מאחור. הישראלים, שחשבו שמדובר בכוח צה"לי, הניחו להם להתקדם, וכשגילו כי לפניהם חיילי האויב, היה זה מאוחר מדי

המסמך שבידינו מתעד הסכם בין הבישוף וסקובו ג'יאבוני לבין דניאל דוד. דניאל מתחייב בזאת למנוע לחלוטין כניסת שודדים מן הקראס הסלובני. איך יבצע זאת? לא כתוב...

פתאום נשמעה קריאה נרגשת: "פרופסור! בוא מהר!". האבק עדיין לא התפזר, אך ההתלהבות כבר מילאה את השטח. בירן הבין מיד: מדובר בממצא יוצא דופן

ברגע האחרון הצליח חכם משה כלנתר להתחנן על חיי היהודים. הגנרל נעתר, אבל איך ידעו החיילים מי יהודי? רבי משה נעמד על השולחן, הרים את ציציותיו מעל ראשו ואמר: "כזה – אל תגעו"

היהודים סירבו לשתף פעולה עם ההליך המשפטי, שכן הבינו כי מדובר במשחק מכור מראש. הנוצרים כבר תיארו לפרטי פרטים את ה"אירוע" שלא היה ולא נברא,  וה"הליך המשפטי" לא יהיה אלא הצגה שתאלץ אותם להודות

בסריקת ספרי התורה המצויה באתר הספרייה המלכותית של ברלין, ניתן להבחין בכתמי דם על ספר התורה במקומות אלו. זהו דמם של הקדושים שנהרגו לפני שבע מאות שנים, והוא נספג בספר התורה במקום שבו היה פתוח

הוא מסר שיעור במסכת בבא מציעא, בתנאים הכי קשים ומפרכים, יום אחרי יום, ככל שהתאפשר לו. הוא גם השיב תשובות הלכתיות בדיני עגונות, מתוך מקומו במחנה ברגן בלזן! ארבע וחצי שנים חי הרב בתוך הגהינום של ברגן בלזן, והקרין חכמה, תורה ורוח על האסירים האומללים

כיום ניתן לראות כמעט בכל מקום מצות מכונה מרובעות, לצד מצות יד עגולות. כאשר הופיעו מצות המכונה, היה זה חידוש מפתיע שעורר, כצפוי, מחלוקת גדולה

כששמע על השמועה החדשה המתפשטת ברחבי פראג, ידע רבי יהונתן כי אין לו זמן לבזבז. הוא הבין שעליו לפעול בחכמה, ולא להסתפק במחאה ריקה. כמי שהכיר באופן אישי את שליט העיר, החליט לפנות אליו ישירות, ולנסות לנטרל את הסכנה במילים משכנעות

על חבישת הכיפה נקבע קנס של 5 רובל לשנה. היא הותרה לרבנים בלבד. כמו כן הותר ללכת לבית הכנסת בשבת בלבוש יהודי מסורתי, אך לא לאורך השבוע

המשותף לכל הנואמים בכנס הוא הדרישה "לחזור אל המורשת". לאלפים רבים של אנשי עסקים, נמאס מהרוח הליברלית ומשיגעון הפרוגרס

באותו הזמן הסתובבו חיילי המשמר הפרטוריאני המלכותי בארמון, וניסו להשליט סדר. שם הם גילו לפתע, באחד החדרים, את קלאודיוס, מסתתר מאחורי וילון. בהיותו קרוב משפחה של הקיסר, חשב שגם אותו ירצו הקושרים לחסל, וכך הסתתר שעות רבות

כל מי שלומד גמרא מכיר את "צורת הדף" – אותה תבנית שבה הטקסט המרכזי של הגמרא מוקף בפירושי רש"י ותוספות, שהפכה לברירת מחדל בכל מהדורה של התלמוד בבלי כבר מאות שנים. אך רק מעטים יודעים שמי שעיצב את ''צורת הדף'' לא היה רב, לא תלמיד ישיבה, ואפילו לא יהודי

האגם גרם לתושבים צרות רבות: הוא היה מציף את בתיהם, נושא יתושים ומחלות בהיעדר זרימת מים, וכעת הוא עמד להיעלם מחייהם על ידי תכנון מדויק של המהנדסים הרומאים שנודעו במומחיותם בהובלת מים. אז זהו, שלא

כאמור, לא ברור אם באמת פגש יוסטינוס את התנא רבי טרפון, שהיה אכן בן זמנו, ואם אכן דיבר איתו. מה שברור הוא שהחיבור הוא דו-שיח דמיוני ברובו