זייף תעודות הטבלה לנצרות, והציל 2,500 ילדים יהודים: סיפורו של ארגון ה"ז'גוטה"

סיפורים רבים מכירים אנו על האנטישמיות הנוראה שפשתה בפולין, בשנות מלחמת העולם השנייה, לפניה ולאחריה. שמענו על פולנים שהסגירו את שכיניהם לשעבר בתאוות רצח לידי המרצחים הנאצים, על התעללויות והשפלות שביצעו הפולנים בחדווה בכל יהודי שרק התאפשר להם.

סיפור פחות מוכר, הוא סיפורו של ארגון ה"ז'גוטה" - ארגון פולני שהגדיר את עצמו כ"המועצה לעזרת יהודים".

ארגון ז'גוטה, היה ארגון מחתרת פולני, שפעל לסייע ליהודים מסתתרים במהלך מלחמת העולם השנייה, בתיאום ובהכוונתה של הממשלה הפולנית הגולה.

הארגון הוקם לקראת סוף שנת 1942 על ידי סופיה קוזאק וונדה קראהלסקה פיליפוביץ', כאשר נשיא הארגון היה פולני בשם יוליאן גרובלני.

בראשית ימיו סייע הארגון ליהודים שהסתתרו בתחומי העיר ורשה בלבד, מספר שעמד אז על כמאה ושמונים איש. כל יהודי שחי בתחומי החלק הארי של וורשה היה זכאי לקבל מנציגי הארגון סיוע, שכלל תעודות מזויפות וסכום כסף מזומן בסך 500 זהובים.

זיוף התעודות עבור היהודים המסתתרים דרש הקמה של מערך זיוף מיוחד, כיוון שלא היה מדובר בתעודות הרגילות שזויפו על ידי חברי המחתרות, אלא בתעודות מיוחדות הנצרכות ליהודים, כמו תעודות הטבלה לנצרות וכדומה. משום כך, מחלקה שלמה בארגון ז'קוטה הוקצתה אך ורק לשם זיוף תעודות למסתתרים.

מימון הפעילות, היה על ידי הממשלה הפולנית הגולה, בראשותו של גנרל שיקורסקי, שנמלטה מפולין עם כיבושה בשנת 1939, והתגלגלה לבסוף ללונדון שבבריטניה.

פעילי ז'גוטה אף טרחו לבלוש ולחפש עבור היהודים מקומות שיוכלו להסתתר בהם. כאשר הזדמנו לידיהם ילדים יתומים, הם שילמו למשפחות פולניות על מנת שיחזיקו אותם בביתם ויציגו אותם כקרובי משפחה, או מסרו אותם לבתי יתומים ומנזרים ברחבי פולין.

פעילי הארגון, שעסקו בהסתרת יהודים, סיכנו את עצמם ואת בני משפחותיהם בעונש מוות, אותו הטילו הגרמנים על כל מי שסייע בהסתרת יהודים, אך הפעילים לא נרתעו מן העונש, והמשיכו לפעול למען מה שהם ראו כנכון וצודק.

לאחר מרד גטו ורשה וחיסול גטו ורשה שהגיע בעקבותיו, גדל מספר היהודים המסתתרים בוורשה והגיע לכארבעת אלפים איש ומעלה. ידיהם של פעילי הארגון היו עמוסות בעבודה. במחלקת הילדים של הארגון לבדה עסקו בהסתרתם של כ-2500 ילדים יהודיים שהוברחו מגטו וורשה.

פעילות חשובה נוספת של ארגון ז'גוטה הייתה מתן טיפול רפואי ליהודים מסתתרים, אשר לא יכלו לפנות לטיפול הרפואי הרשמי, מחשש שמא תתגלה זהותם במקרה שיחלו. הארגון טיפל בהם באופן עצמאי, על ידי רופאים שהשתייכו לארגון.

בסוף שנת 1943 הרחיב ארגון ז'גוטה את פעילותו, ופתח סניפים נוספים של הארגון גם בערים קרקוב ולבוב.

מחלקה נוספת הוקמה בארגון כדי לרכז את הפעילות בערי השדה הסמוכות שלא הוקמו בהם סניפים מיוחדים, כמו ראדום, קילץ ופיוטרקוב.

ז'גוטה לא רק פעלה בעצמה בשביל לעזור ליהודים האומללים, היא גם ביקשה מן הממשלה הפולנית הגולה להפעיל תעמולה למען היהודים, ולגרום לכך שהאזרחים הפולנים יירתמו לסייע ליהודים המסתתרים.

במסגרת זו הוטלו כרוזים ברחבי פולין שקראו לאזרחים הפולנים למנוע את השמדת היהודים, ובנוסף הוטלו גם כרוזים בשפה הגרמנית, שקראו להפסקת ההשמדה ההמונית.

על אף שהגרמנים הצליחו לעצור חלק מחברי הארגון, פעילות הארגון לא נפגעה, והוא המשיך לסייע ליהודים עד סיומה של המלחמה. ארגון ז'גוטה היה הארגון היחידי שפעל בשיתוף פעולה של יהודים ופולנים, ואשר הצליח להציל ממוות בטוח אלפים רבים של יהודים, שמספרם המדויק איננו ידוע.

בשנת 1963 ניטע עץ בשדרת חסידי אומות העולם שבמוזיאון יד ושם בירושלים, לזכרה של פעילות אגודת ז'גוטה, ולזכר חברי האגודה שסיכנו את נפשם למען הצלת יהודים.

במקום נכח ולדיסלב ברטושבסקי, אחד מפעילי הארגון המרכזיים בזמן המלחמה.