הרופא שנחשד בהרעלת מלך פולין: מה באמת קרה שם?

השנה היא 1690. מלך פולין, יאן סובייסקי השלישי, מתעורר משנתו, ומצווה את משרתו האישי שעומד הכן כל הזמן: "קרא לי מיד את שמחה, כואב לי הראש". מי הוא אותו "שמחה" המצוי בחצרו של מלך פולין?

משפחת מיונה היא משפחה ספרדית עתיקה. עם גירוש ספרד גלה רבי שמחה מיונה מספרד אל פולין. בני המשפחה מיוחסים  ליונה הנביא, ועל מצבות אבות המשפחה הקדמונים מצוירת צורת דג, זכר לנס של יונה הנביא שנבלע ע"י הדג. בנו של רבי שמחה היה רבי יוחנן, מגדולי הרופאים בלבוב, שנודע כבקי בחוכמת הפרצוף. בנו של רבי יוחנן היה שמחה מנחם, שכונה על ידי היהודים "שמחה דוקטור", שכן תואר הדוקטור היה הישג מיוחד, ונאסר על היהודים בפולין. לשם כך נסע שמחה, אחרי תום לימודיו בישיבה, לאוניברסיטת פאדובה, שבה הותר ליהודים לקבל תואר דוקטור רשמי.

שמחה מנחם נשא את בתו של הרב אהרן תאומים, רבה של וורמייזא, אשה שתוארה כ"המלומדת צפורה". כנראה גם היא היתה חכמה ומשכילה. מיד לאחר מכן שלח הסולטן העות'מני שליח מיוחד ללבוב, ועמו הצעה לכהן כרופאו האישי של הסולטן. שמחה מנחם נענה לבקשה, ונעשה לאחד מרופאיו של הסולטן העות'מני, שהיה אחד השליטים החזקים בעולם באותו הזמן.

בשנת ה'ת"ל יצא שמחה  מנחם לחופשה מעבודתו כרופא הסולטן, כנראה הסולטן היה בריא וחזק ולא הוצרך לרופא באותו הזמן. הוא סייר בפולין ארץ מולדתו, וכשהגיע לזולקווה יצא שמעו אצל יאן סובייסקי מלך פולין. זולקווה הייתה עיירת קייט ונופש, ולמלך היתה דירת קיץ בה. התמזל מזלו לחלות בדיוק בזמן שהסולטן היה בריא כשור. המלך היה מקורב ליהודי זולקווה, שפינקו אותו בזמן חופשתו במוצרים ייחודיים, והוא גמל להם בתרומת החומרים לבניין בית הכנסת המפורסם של זולקווה, וכן קבע הנחות מס ליהודים שנפגעו בפרעות. כך שמע המלך על הרופא היהודי המהולל, ואימץ אותו כרופאו.

יאן סובייסקי היה גיבור מלחמה מפואר, שקנה את תהילתו בזכות סדרה של קרבות מרהיבים, בצעירותו הצטיין ב"קרב שלושת הימים", שבו נלחמו הפולנים מול השוודים. בזכות הצטיינותו קיבל את אוות המגן הגדול של הכתר הפולני. בהמשך ניצח את העות'מנים והקוזקים, ובצחוק הגורל לקח לעות'מנים גם את הרופא הגדול שעליו סמכו הסולטנים.

בשנת 1863 הגיע יאן סובייסקי כמלך פולין לשיא תהילתו, הוא פיקד על קרב וינה, שבו נלחמו הפולנים, האוסטרים והגרמנים יחד נגד העות'מנים. הצבא האירופי מנה רק 81,000 איש, לעומת הצבא העות'מני, בפיקודו של קרה מוסטפה, שמנה 130,000 חיילים. האוסטרים והגרמנים רעדו מפחד, ואילו יאן סובייסקי זיהה את נקודת התורפה בהגנה העות'מנית, והתקיף אותם בשעה 4 לפנות בוקר. העות'מנים נפוצו לכל רוח, ומאז לא העזו עוד לתקוף במרכז אירופה. מאז כונה יאן "מושיעה של אירופה", ואין פלא שהיה מלך אהוב מאד בפולין.

ב-17 ביוני 1696 הוכה העם הפולני בתדהמה: המלך יאן סובייסקי נמצא מת במיטתו. שונאי ישראל הפנו אצבע מאשימה כלפי רופאו של המלך: המלך הורעל, טענו הם, הרופא היהודי הרעיל אותו. שמחה נעצר ונחקר חקירות ארוכות ואכזריות, אך הוא לא הודה בשום דבר. יתירה מכך, בדיקה של כל הממצאים סביב אירוע המוות לא העלתה שום זכר להרעלה או לסממנים של הרעלה. שמחה שוחרר מבית הכלא, חזר לעיר לבוב ובנה לו בית מפואר, שהיה מפורסם בין תושבי העיר היהודים עד לחורבן לבוב בשואה.