היסטוריה וארכיאולוגיה

האירוניה הכואבת הייתה ברורה לכל. יהודים שזה עתה ניצלו מן התופת הנאצית, לוחמים כעת בנשק שהכין עבורם אותו אויב מר, אך הפעם לשם מטרה הפוכה: להגן על קיום העם היהודי

רק מאוחר יותר התברר כי ילדיו של הטוחן לא נרצחו כלל. הם נמסרו לסבתם בעיירה סמוכה, לאחר שהאב – היינריך דרימר – שקע בחובות כבדים ליהודים, ורצה להפיל עליהם את האשמה כדי להיפטר מן החוב ולהשיג חמלה ציבורית

היחידה יצאה לדרכה בספטמבר 1944, כשהיא מצוידת בנשק קל, מפות, מכשירי קשר, שקי כסף ובעיקר – הם נשאו איתם 10 קופסאות שהכילו רעל מסיס במים, כאשר כל קופסה הכילה רעל בכמות שמספיקה להרוג 25,000 בני אדם

מתוך המצוקה נולד רעיון חדש ומהפכני. אם אין לנו משאבים מספיקים כדי לבנות נושאות מטוסים סטנדרטיות, נוכל לבנות נושאות מטוסים עשויות מקרח. נושאות מטוסים אלו, יהיו גם מוגנות מפני הטבעה, מכיוון שהקרח, כידוע, צף על המים

החיים השלווים לא המשיכו כך לנצח. כמאה שנים לאחר מכן עמד בטולדו הנזיר הקנאי ויסנט פרר, שהנוצרים התעקשו לכנות אותו כ"קדוש", והסית את ההמון הנוצרי נגד היהודים. הקהילה היהודית, שהייתה פעם גדולה ומשגשגת, קרסה תחת הלחץ. היהודים פחדו להיפגש בגלוי, ובית הכנסת המפואר נותר שומם

בינתיים, בצפת, שייח מוסלמי מקומי בשם מוחמד דמור, שהיה ידוע בכריזמה הרעילה שלו, הפיץ חיזיון מרושע: הוא טען שהוא ראה ''חיזיון'' שבמהלכו רכוש היהודים הכופרים, זהבם ותכשיטיהם, עוברים לידי המאמינים האמיתיים – הערבים. דבריו הציתו שנאה בקרב ההמון, והמתח בעיר גבר

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, נחשבו הטמפלרים בעיני הבריטים ששלטו בארץ ישראל ל"נתיני אויב". היישובים הטמפלריים הוקפו בגדר תיל, והפכו למחנה מעצר הלכה למעשה, כאשר מידי פעם אף התבצעו חיפושים שכללו חיפושים גופניים לכל העצורים

כאשר עזבו הנאצים את האזור, הסתובבו תושבי העיירה ביערות שסביבם ושרו בקול גדול, כדי לסמן ליהודים שהם יכולים לצאת ממחבואיהם ולחזור לעיירה

הקבוצה הזאת עוד ניסתה להילחם. הם הסתירו את מי שיכלו, סיכלו פריצות, חסמו רחובות. בסופו של דבר נכנעו. והוצבו מול הדילמה: לבחור במוות – או לבחור את סוגו

העולם סביבו המשיך הלאה. יפן שיקמה את עצמה, אמריקה שלחה אדם לירח, חומת ברלין נפלה. אבל בלב האי חי לו אדם שהזמן קפא עבורו. צוותי חיפוש נשלחו אחריו בניסיון למצוא אותו, אך הוא היטיב להסתתר, ואף כוח שיטור לא הצליח למצוא אותו

"הגיעו פקודות מן המטה", מודיע המפקד. "עלינו לעלות ולכבוש את מצוק מאדה – בכל מחיר". המילים נופלות בכבדות. הרי זו משימת התאבדות כמעט ודאית. חיל רגלים, נטול יתרון טופוגרפי, העולה על גבעה מבוצרת היטב, תחת אש מדויקת – מה סיכויו לשרוד?

מהו כתב הזכויות של קאליש, שכמעט שמונה מאות שנים לאחר שנכתב עדיין מעורר רגשות כה עזים? מדוע בחרו המפגינים לשרוף דווקא אותו? הכירו את כתב הזכויות של קאליש, המכונה לעיתים ה"מגנה כרטה" של יהודי פולין

נמצא כי תרנגולים מזהים שינויים באוויר באופן מהיר במיוחד, ואף מגיבים בבהלה או בהתמוטטות עוד לפני שבני אדם מריחים או חשים משהו. כך נולד הרעיון להקים "יחידת התרנגולים", שתפקידה לשמש מערכת התראה ביולוגית נגד גזים כימיים

הוא שב לביתו, פניו עדיין טרודים. אשתו, רבקה, ערכה את שולחן הערב. הדגים כבר הונחו על השולחן, והיין נמזג לגביעים – אך הוא לא מיהר לאכול. כשישבו יחד, סיפר לה את כל שעל לבו

היא את הבשורה ברוב שמחה וצהלה – ואיתה רבבות נוצרים שהאמינו בתמימות שמדובר בשריד קדוש, פלאי, שיכול לחולל ניסים. השקר התפשט כרוח סערה – עד כדי כך שהפך לסמל מובהק של האמונה הנוצרית ולמוקד עלייה לרגל, פולחן וקדושה

הוא גילה שהגרמנים נהגו לכתוב בתחילת כל הודעה את מפתח ההודעה פעמיים. מפתח ההודעה היה הקוד המפרט את האופן שבו סודרה המכונה ביום זה בכדי להצפין את ההודעות. מפתח זה סומן בעזרת שלוש אותיות, שנכתבו בראשית ההודעה פעמיים רצופות זו אחר זו

בתוך החדר ישב המלך – חואן הראשון מאראגון – ובצידו יועצו הקרוב. אלישע ויהודה כרעו קמעה בהכנעה. "רבות דובר בשבחכם", אמר המלך בקול רם וברור. "אך עתה אנו מבקשים דבר מה גדול עוד יותר"

אף על פי שהדבר לא היה מקובל, נעתר חיל הים לדרישתם, ובראשית שנת 1942 הם התקבלו כולם לשירות בסיירת USS Juneau של חיל הים האמריקאי, כאשר הקטן מביניהם היה בן 18 בלבד, והגדול בן 26

הרעיון היה להפריח באוויר כמויות אדירות של כדורים פורחים, שימשכו אחריהם כבל מתכת עבה, כך שכנפי המטוסים הגרמניים יסתבכו בכבלים הרבים, ותמנע מהם האפשרות להפציץ

כשמדברים על מסעות לסין, שמו של מרקו פולו עולה מיד. אך האם ידעתם שמאות שנים לפניו, סוחרים יהודים מבגדד כבר טיילו בדרך המשי, הגיעו לערי סין וחיברו בין מזרח למערב? מסמך מרתק מהגניזה בקהיר שופך אור על הקבוצה שהקדימה את מרקו פולו בהרפתקאותיה

תנאי הבריחה מאתיופיה היו קשים מאוד, והתנאים במחנות שבסודאן היו קשים אפילו יותר. כמה אלפים מחברי הקהילה מצאו את מותם במחנות הפליטים, בזמן ההמתנה להטסתם לארץ הקודש

לאחר מצור של כ-19 יום, כבשו הכוחות המשותפים את ירושלים בשנת 614. לראשונה מזה מאות שנים שלטו יהודים בעיר הקדושה, ולו לזמן קצר. תקוות משיחיות התעוררו, ורבים האמינו שזהו הצעד הראשון לבניית בית המקדש השלישי, חלום שנראה קרוב מתמיד

ג'ובאני פלטוצ'י היה קצין משטרה איטלקי, ששירת בתקופת מלחמת העולם השנייה. כנראה לעולם לא היינו שומעים על מעשיו של אותו שוטר אלמוני בעיר רייקה, אילולי סיפורי ההוד שנקשרו לראשו לאחר מלחמת העולם השנייה

עם המהפכה האסלאמית ב-1979, הוחמר מצב היהודים. תוך עשורים ספורים נותרו בטהרן רק אלפים ספורים, ללא הנהגה רבנית יציבה, ובחינוך – מורים מוסלמים מונו, והשבת חדלה מלהיות יום מנוחה מוכר. ובכל זאת – יהדות פרס לא נעלמה

מפקדי הכוחות האמריקאים ניסו לחפש רעיון שיהפוך את הקערה על פיה, ויעניק להם את נשק יום הדין. המצאה כלשהיא שתאיים על היפנים באבדון, ותגרום להם להיכנע.  אחד המפקדים, הגה רעיון גאוני

אספסוף מוסת פלש לרחובות גרנדה, ושדד ורצח יותר מ־1500 משפחות יהודיות. יוסף ניסה להסתתר, השחיר פניו, אך ההמון הכירו – והרגו. אשתו ובנו עזריה הצליחו להימלט בעזרת יהודים נאמנים

בעקבות סכסוך פנימי בקהילת אספהאן, האשימו קנאים שיעים את היהודים בחתרנות וב"טומאה". עבאס דרש מהם להתאסלם או למות. כמה מהם בחרו למות על קידוש השם

כבר באותה השנה הכינו קנריס וסגנו תוכנית להפלת המשטר הנאצי, במידה והיטלר יפתח במתקפה לכיבוש חבל הסודטים. אך הסיפוח, שהתרחש ללא שום ירייה, גרם לכך שתוכניותיהם לא יצאו אל הפועל

לאחר קרבות עזים, ריצ’רד לב-ארי כבש את לימסול, ובתוך שבועות ספורים, עד יוני 1191, השתלט על כל קפריסין, ולכד את יצחק קומננוס. יהודי קפריסין, שבלטו בהתנגדותם, שילמו מחיר כבד

במשך דורות רבים איש לא ידע מי חיבר את הספר. היו שחשבו שמדובר בנזיר נוצרי חכם, אולי אחד מחכמי ימי הביניים שפשוט בחר להישאר אנונימי. אלא שיום אחד הגיעו חוקרים לגילוי מפתיע במיוחד