האיש עם שני האקדחים שסלל את הדרך לכ"ט בנובמבר

משה כהן נולד בעיירה ראדזנוב שבפולין בשנת תרמ"ז (1887). הוא היה ילד לא קל, ואהב לשוטט יותר מאשר ללמוד. משפחתו היגרה לאנגליה, ושם הוא רק סבל יותר מהאופי הבריטי הנוקשה. קרובי משפחתו שלחו אותו לקנדה, מתוך תקווה שהמרחבים הפתוחים יעשו לו טוב.

הנער הגיע לקנדה, שמו השתנה למוריס כהן, והוא עבד על מסילות הברזל הארוכות של צפון קנדה בחברת קנדיאן פסיפיק רילוואי. יחד איתו עבדו מהגרים סיניים רבים. באחת ההזדמנויות הותקף מהגר סיני, ומוריס יצא לעזרתו. הוא השליך את התוקף כאילו היה נעל משומשת, וכבודו עלה בקרב קהילת המהגרים. עם הזמן הצטרף לקהילה. כוחו ונועזותו הלכו לפניו, והוא נעשה שומר ראשו של מנהיג תנועת ההתנגדות הסינית, סון יאט סן.

אם השם הזה לא אומר לכם כלום, זה משום שאינכם סינים. סון יאט סאן הוביל תנועת התנגדות אדירה, הוריד מן השלטון את שושלת צ'אנג ששלטה בסין מאות שנים והיה אבי המהפכה הסינית, מייסד תורת "שלושת העקרונות של העם" ונשיא סין בין 1923-1925. בזמנו הוא נקרא "אבי האומה הסינית", ושמו עורר יראת כבוד בכל רחבי היבשת.

מוריס כהן, שנקרא גם "טו גאן כהן", על של הרגלו ללכת עם שני אקדחים בחגורתו, נעשה איש אמונו הקרוב של הגנרל סון יאט סרן. בשנת 1922 הוזמן על ידו לסין כדי לפתח פרויקט של מסילות ברזל, וכך נולד המחזה המוזר של הגנרל, מנהיג המהפכה, מתרוצץ בשטח לצידו של יהודי מגודל דובר יידיש.

אין פלא שכאשר המדינאי בנימין עזרא ניסה לבסס תמיכה לציונות בארצות המזרח, אחד התומכים הראשונים (והאחרונים...) היה סון יאט סאן. הוא הפנה אליו מכתב תמיכה נלהב, ובו כתב כי הציונות היא "אחת מהתנועות הדגולות של העת הנוכחית".

ב-1925 סון יאט סן מת, אך כהן לא נעלם מן הזירה הסינית. הוא היה מקושר לראשי הצמרת, גנרלים בדימוס ומנהלי חברות ענק. הוא היה מיודד עם צ'יאנג קאי שק, המנהיג שירש את סון יאט סן, ותיווך עבורו הכל, החל בעסקאות וכלה בהסכמי שלום. הוא עסק רבות ברכש של נשק, ומדרגתו בצבא הסיני באותם ימים היתה מקבילה למדרגת אלוף בצבאות העולם.

במלחמת העולם השנייה עברו על סין טלטלות רבות, וגם על מוריס עצמו. ב-1943 הוא חזר לקנדה, והתיישב במונטריאול.

ב-1947 החלו מגעים בינלאומיים להכרה במדינת ישראל. סין היתה מעצמה בעלת זכות וטו במועצת הביטחון. בעקבות לחץ ערבי, היא התנגדה לתוכנית החלוקה, התנגדה להכרה במדינת ישראל והייתה עלולה להכשיל את ההצבעה במועצת הביטחון. מנהיגי הסוכנות היהודית ניסו ליצור קשר עם המשלחת הסינית לאו"ם, אך הניסיון היה חסר תוחלת.

ואז נזכרו בישראל בדמות הצבעונית המפורסמת מסין, מוריס כהן. ואכן, מסתבר כי למוריס כהן לב יהודי חם. הוא עלה מיד על מטוס לסיבוב בעולם, בין סין לארה"ב, ולחץ היכן שהיה צריך. עוד באותו שבוע הסירה סין את הווטו שלה נגד תוכנית החלוקה, מה שאפשר לקיים בעצרת הכללית את ההצבעה על התוכנית שהובילה להקמת מדינת ישראל.