היסטוריה וארכיאולוגיה

אלכסנדר מוקדון לא התרגש. הוא ציווה לפרק את כל העיר צור היבשתית, לא להשאיר אבן על אבן. עשרות אלפי חיילים הסתערו על צור בכלי מלחמה ופטישים, והפכו אותה לעיי חרבות

נשים הגישו בקשות לפתיחת חיידר לבנות, וחלק מהן התקבלו. במסמך, שנמצא בארכיון הספרייה הלאומית, רשם אחד הפקידים כי הוא בדק את הנושא עם יהודים מלומדים, ולפי השולחן ערוך אין לנשים ללמוד תורה, ולכן הוא אינו מאשר את בקשתה

משלחת של שוטרים מהמטה המרכזי במוסקבה הגיעה על מנת לוודא את קיום התקנות החדשות בדבר סגירת מוסדות דת. אך שם חיכתה להם הפתעה: בית הכנסת היה מלא מפה לפה, ודלתותיו היו נעולות. נשות הקהילה היהודית נהרו לבית הכנסת עם ילדיהן ותינוקותיהן, התבצרו בתוכו וסירבו להתפנות

בעולם העתיק הביטומן היה חומר רב-שימושי: הוא שימש לאיטום, לציפוי, להדבקה, לרפואה ולעיבוד גופות בחניטה מצרית. מחקרים היסטוריים על אספלט ים המלח מגלים שהמצרים היו צרכנים מרכזיים שלו, ושעוד בעת העתיקה הוא נתפס כחומר איכותי במיוחד, ובפרט הביטומן הישראלי תוצרת ים המלח

החיילים הביטו בה, ואז נסוגו לאחור. הם ראו לפניהם אישה עם צרעת ופחדו להתקרב. מה שהם לא ידעו הוא שמתחת למעילה של אותה אישה היו מסרים, תרשימים ומידע מודיעיני שנועדו למחתרת הפיליפינית ולבעלות הברית. מובן שאף אחד לא העז להתקרב אליה או למעילה

לאחר שירות החובה ביקש זיסמן לחתום קבע, אבל הוא נדחה. הסיבה: כששתה עם חברים לפני כחצי שנה, הראה להם תמונה שלו במדי אס אס. זו נחשבה למהתלה מאד לא הולמת, ולכן נפסל מלהיות קצין בקבע

בגיל צעיר מאד לקה גלמן בקדחת שיגרונית, והוא בילה זמן רב בבית החולים ונדרבילט. השהות בבית החולים עוררה את סקרנותו באשר למכשירי מדידה שונים, המודדים ריכוזים של חומרים בגוף. ומה אם ניתן למדוד ריכוז של חומרים במזון? באוויר? ואולי החומרים הלא בריאים, לפני הופעתם בגוף, נמצאים בסביבה שבה אנו חיים?

עד מהרה אנשי הגסטפו הצליחו לשים את ידם על חוליה חלשה בשרשרת, איש בשם יוהן ונצל, שנתפס על ידי הנאצים ועונה קשות עד שמסר את כל המידע שברשותו. כל אנשי "התזמורת האדומה" נתפסו ביום אחד. במשך חודשים הם עונו וחולץ מהם מידע, ובסופו של דבר נשפטו לעונשים שונים

באי הקריבי הזעיר סנט אוסטטיוס חיה קהילה יהודית קטנה: איך היא עזרה לאמריקה לנצח במלחמת העצמאות, ומדוע לא הצליחה להתאושש אחרי הפלישה הבריטית אליה?

תוך כדי הלוויה, כאשר הספדנים מסיימים את דבריהם בציפייה לביאת המשיח ותחיית המתים, נפוצה שמועה: הגר"א השאיר אחריו איגרת סתרים, ובה הוא חוזה את זמן הגאולה! אך ציווה הגאון שאין לפתוח אותה עד שבעים שנה אחרי מותו, והיא ביד בנו, רבי אברהם

הסיבה להשערה שהמתחם נבנה על ידי עוזיהו ואוכלס על ידיו בימי צרעתו, היא מערכת הקברים המרשימה הנמצאת באתר. מערכת יפה ומעניינת – אך ריקה לחלוטין. חוקרים שיערו כי העצמות פונו והועברו מן המקום, אך ברור כי באחוזה מלכותית שכזו לא נקברים אנשים סתם. מי נקבר שם, ולאן פונה?

בלב שכונת טלביה בירושלים ניצב מזה שנים רבות מבנה אבן כבד קירות, מוקף חומה עבה ושער ברזל ישן. במשך עשרות שנים לא ניכרה שום תנועה בבית ובחצרו. היו שקראו לו בפשטות "הבית המקולל", ונמנעו מלהתקרב אליו

עד מהרה התברר שמשהו איננו כשורה: המסעדה הייתה סגורה, המטבח עמד ריק. גם הקבלה שבכניסה לכפר הנופש הייתה נטושה. אנשי הצוות, אותם עובדים אירופיים שהתרוצצו תמיד בין הבקתות והחוף, נעלמו כאילו בלעה אותם האדמה

הבריטים, שהיו בעלי ברית של הסינים באותו הזמן, ניסו להילחם ביפנים ולגרום להם לסגת, אך היפנים נלחמו עד המוות בלי שום הגיון, וקשה מאד היה להסיג אותם מעמדותיהם. הם נלחמו עד קצה היכולת, וכאשר אפסו סיכוייהם, הם התאבדו "למען הקיסר"

מקורות בני הזמן ומקורות מאוחרים יותר הזכירו הרג של מאות מיליוני דרורים, ובכמה מקורות אף הופיעו מספרים גבוהים בהרבה. מדובר היה במבצע לאומי, רחב, ממושמע ואגרסיבי, שביקש לשנות בכוח את האיזון האקולוגי של סין

כשאנו מסתכלים לאחור, אנו רואים את קדמות האתר של הר הזיתים ומרכזיותו, ולכן מעניין לדעת על קורותיו במאות השנים האחרונות – ההזנחה והביזיון, לעומת השיקום והתיקון שנעשה בשנים האחרונות

היום, כ"ח באייר לפני 59 שנה, כבשו הצנחנים את העיר העתיקה והגיעו אל הכותל המערבי

הצצה ל-6 ימים של ניסים גלויים ולרגעי השיא שגרמו לעולם לעצור את נשימתו: מה באמת קרה בתוך שער האריות בבוקר כ"ח באייר תשכ"ז?

לאחר גל הגירושים הכבד מן הפרובינציה – שבו נשלחו מאות אלפי יהודים לאושוויץ – נעצרו המשלוחים מבודפשט, והעיר הגדולה נותרה, לזמן קצר, מעין אי אחרון של חיים יהודיים בתוך אירופה הבוערת. בדרך הטבע, זה יכל להישאר כך עד סוף המלחמה. אבל הקב"ה גזר אחרת, והעמיד לישראל מלך קשה כהמן

אונייה שנשאה חולים הורידה נוסעים במקום ללא יישוב. פליטים שלא הצליחו לאתר יישוב סמוך סבלו מרעב ומחוסר מים. יש תיעוד ממקורות נוספים על מקרי תמותה כאלו בדרכים, אך היו עוד אלפים רבים שלא נכנעו ולא התייאשו, הרימו את עצמם מן האפר ויצרו חיים יהודיים חדשים במקומות חדשים

על פי המסורת האלבנית, בֶּסָה היא "מילת כבוד" – התחייבות מוחלטת לשמור על הבטחה, גם במחיר חיים. מי שנתן בֶּסָה למישהו, חייב להגן עליו, להאכיל אותו, להסתיר אותו ולהיות נאמן לו ללא תנאי. הפרת בֶּסָה נתפסה במשך דורות כבגידה קשה, שעלולה להביא לחרם או אף לנקמת דם

על החוף עמדו בני אדם שהאמינו כי הם עושים עסקה חכמה. על הסיפון עמד קצין שראה בכך הישג לממלכתו. ורק מי שנקשרו בידיים ורגליים והועמסו אל בטן הספינה, ידעו על בשרם את המחיר האמיתי של הזוועה שזה עתה נולדה

בשנים האחרונות מלך מרוקו נוטה חסד ליהדות, בשונה מהמדינות המוסלמיות שרק מנסות איך לרדוף ולהשמיץ את עם ישראל. במרוקו מתרחש תהליך חריג בנוף היהודי-עולמי - תהליך של שיפוץ, שיקום והחייאת בתי כנסת עתיקים ביוזמה ממלכתית ישירה, בחסות המלך עצמו

כאשר גולשים במורדות האררט כמה קילומטרים כלפי מטה, מגיעים אל הכפר ארזאפ. בכפר הזה מוכרות כבר שנים רבות עשרות אבני ענק. האבנים הינן מאונכות עם חורים בראשן. ישנם חוקרים המכנים את האבנים האלו "אבני נח", להשערתם מדובר במשקולות שהיו קשורות לתיבה כדי לייצב אותה בים הסוער ולמנוע ממנה להתהפך

מבנה ייחודי מסוגו, בנפח של כ-200 מ"ק, עבר לאחרונה עבודות שימור והנגשה מורכבות על ידי רשות הטבע והגנים. הממצאים, שנחשפו בעבר, מונגשים כעת לציבור ומספקים הצצה מרתקת לחיי הקהילה היהודית ששגשגה באזור לפני כאלפיים שנה

נניח לרגע את השאלה איך עשו את הדיסק - אבל לשם מה? לשם מה המצרים צריכים משהו שנראה כמו מדחף? הגלגל עדיין לא הומצא באותו תקופה. אם אין גלגל, לשם מה צריכים מדחף?

עוצמתה של פאוקר הייתה כרוכה גם באכזריות המשטר שאותו ייצגה. היא זוהתה עם ביצורו של הסדר הסטליניסטי ברומניה, עם חיסול יריבים פוליטיים, עם הלאמות, עם דיכוי של מוסדות עצמאיים ועם הכפפת רומניה באופן כמעט מוחלט לקו הסובייטי. במבט הזה, הכותרת "האישה החזקה בעולם" מקבלת צל אפל

ביום הולדתו השנים עשר, פתח שוב את פיו והחל לדבר דברים שנשמעו כמו נבואה. הוא תיאר את כל העתיד לקרות לעם ישראל, ואז, בסיימו את דבריו – נפל ומת. היהודים בגליל כינו אותו "נחמן חטופא" או "נחמן קטופא", על שם פטירתו הפתאומית, ודבריו נכתבו בספר מסתורי בשם "נבואת הילד"

כשגילו אנשי בולוניה שהדלי נעלם, דרשו את החזרתו. מודנה סירבה, ואף הציבה את הדלי לראווה בארמון העירוני שלה. מכאן התלקחה מלחמת הדלי. שנים של סכסוך טריטוריאלי, כבוד פגוע, דת ופוליטיקה היו הגורם, אבל הדלי היה הקש ששבר את גב הגמל

בשנת 1955 פורסם המסמך במלואו, למעט מספר חלקים חסרים, מצדו האחד מופיעים שמות של שמונים מצריים שהיו חייבים לעסוק בעבודות שונות. ומצדו השני שמותיהם של 90 עבדים, כולל פניה אישית לשר בית הסוהר המציינת את חטאו של כל אחד מהם. מצוין גם מוצאם של העבדים, וכאן ההפתעה