תל חברון: מקווה הטהרה הענק מתקופת בית שני נפתח למבקרים

פרויקט שימור והנגשה יוצא דופן בתל חברון הגיע לאחרונה לסיומו, עם פתיחתו של מקווה טהרה מתקופת בית שני לקהל הרחב. המבנה נחשף במקור בשנת 2014, בחפירות של קמ"ט ארכיאולוגיה בניהולם של ד"ר עמנואל אייזנברג ופרופ' דוד בן שלמה, והוא נחשב לאחד הגדולים והמרשימים שנמצאו בארץ. כעת, לאחר עבודות שימור יסודיות, הוא מאפשר למבקרים לחוות בצורה מוחשית את חשיבותה של מצוות הטהרה בחיי תושבי חברון בתקופה הרומית הקדומה.

המקווה המרשים מורכב משני חלקים עיקריים: חלל מדרגות רחב המוביל למערה פנימית שנחצבה כולה בסלע הטבעי. נפחו הגדול, המגיע לכ-200 מ"ק, מעיד על חשיבותו של המבנה ועל כך שככל הנראה שירת קהילה גדולה או עוברי אורח רבים בדרכם לירושלים או למקומות הקדושים.

עבודות השימור האחרונות הובלו על ידי צוות מומחים, שכלל מהנדסים ואדריכלי שימור, ובמהלכם בוצעו פעולות עדינות לייצוב המבנה המקורי. אלו כללו את שימור שכבות הטיח העתיקות שעדיין מכסות את הדפנות, טיפול בסדקים גאולוגיים בסלע וניקוי יסודי של משקעים. כמו כן, שוקמה מערכת ניקוז מי הגשמים העתיקה תוך שמירה קפדנית על האותנטיות של השרידים המקוריים.

צילום: איליה בורדה, רשות הטבע והגנים

תל חברון, הממוקם על המדרונות הדרומיים של העיר המקראית וכקילומטר וחצי ממערת המכפלה, נחשב לאחד האתרים הארכיאולוגיים החשובים בישראל. האתר משמר שרידים החל מהתקופה הכנענית ועד לתקופה הביזנטית. בין הממצאים המפורסמים באתר ניתן למצוא את "חומת הקיקלופים", חומה כנענית אדירה ששרדה לגובה של 4 מטרים, וכן ממצאים נדירים כמו חותמות "למלך חברון" מימי בית ראשון ומטבעות מתקופת מרד בר כוכבא.

אילן כהן, ממונה מורשת מחוז יו"ש ברשות הטבע והגנים, מסביר: "הממצאים מעידים כי חברון הייתה מרכז כנעני ויהודי חשוב לאורך אלפי שנים. בתקופה הרומית הקדומה התרחבה ההתיישבות אל מחוץ לחומות, ונבנו מתקנים תעשייתיים ומקוואות טהרה כדוגמת המקווה המונגש כעת. פתיחתו היא שלב משמעותי בחשיפת ההיסטוריה של המקום לציבור הרחב".

למרות שפרויקט ההנגשה הכולל של התל עדיין נמשך, ברשות הטבע והגנים החליטו לאפשר כבר עתה כניסה למקווה המשומר. המבקרים באתר יכולים כעת לרדת במדרגות העתיקות אל תוך המערה החצובה, להתרשם מעבודת הטיח העתיקה ולהבין לעומק את המציאות הדתית והחברתית שעיצבה את האזור בסוף ימי בית שני.