יום שחרור ירושלים: 6 ימים, 3 חזיתות, ומיליוני ניסים

מדינת ישראל הצעירה הייתה אחוזת בעתה. החשש מפני אסון בלתי נתפס היה מוחשי, ודווקא אז מה שאיש לא ציפה: שישה ימים מלאים בניסים ששינו את פני המזרח התיכון. בזמן ששליטי ערב כבר תכננו את מלחמת השמד, לוחמי צה"ל מצאו את עצמם בלב שרשרת ניסים שגם האסטרטגים הגדולים ביותר לא יכלו להסביר. מה גרם לחיילים ירדניים לברוח בבהלה לפני שבכלל ראו חייל ישראלי אחד? איזה "אור נעלם" הנחה את הצנחנים בין סמטאות העיר העתיקה? ואיך חייל בודד אחד הכניע 40 חמושים בלי לירות כדור? הצטרפו למסע עוצר נשימה אל הרגע שבו השמיים נגעו בארץ, ואבני הכותל חזרו לדמוע מהתרגשות. אלו העובדות והעדויות המצמררות על הנס שקראנו לו "שחרור ירושלים":

1. שנים ספורות לאחר הקמת מדינת ישראל, איימו שליטי מדינות ערב לצאת למלחמת שמד נגדה, וריכזו כוחות אדירים בצפון, במזרח ובדרום. לא נותרה ברירה בידי צה"ל אלא לצאת למלחמת מנע בשלוש חזיתות אלה במטרה לפרוץ את טבעת החנק והכיתור. המלחמה, שהתנהלה בין כ"ו באייר לב' בסיוון התשכ"ז, התקיימה בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות: עיראק, ערב הסעודית, לוב, סודאן, תוניסיה, מרוקו ואלג'יריה.

2. בעזרת אלוקי מערכות ישראל, הצליח צה"ל להשמיד את עיקר ריכוזי כוחות האויב בשלוש החזיתות, ובתוך שישה ימים זכה לניצחונות מפוארים בהביסו את האויב בחצי האי סיני, ברמת הגולן, ביהודה ובשומרון. השטח הכולל שנכבש גדול פי שלושה משטחה של מדינת ישראל לפני המלחמה. ישראל כבשה מידי סוריה את רמת הגולן וחלק מרכס החרמון, כבשה מידי ירדן את שטחי יהודה ושומרון, כולל מזרח ירושלים והעיר העתיקה, וכבשה מידי מצרים את חצי האי סיני, מצרי טיראן ורצועת עזה.

בפעולת מחץ פתאומית חיסל חיל האוויר את 300 מטוסי חיל האוויר המצרי, בעודם על הקרקע, והוציאם מכלל פעולה. שילוב של כוחות שריון וחיל רגלים הבקיע את המערך המצרי בסיני וברצועת עזה. חיילי צה"ל הגיעו עד לתעלת סואץ, השתלטו על שארם א-שייח' ופתחו את מצרי טיראן לשיט חופשי.

ממזרח הפגיז צבא ירדן את ירושלים ויישובים אחרים, תוך שהוא משתלט על ארמון הנציב ומסלק את חיל האו"ם שחנה שם. גדודי צנחנים נלחמו בחירוף נפש נגד הירדנים, וירושלים המזרחית נכבשה ואוחדה לנצח. כוחות אחרים של צה"ל הגיעו עד לנהר הירדן.

בצפון הסתערו כוחות צה"ל על מוצבי הסורים, והדפו אותם משטח רמת הגולן עד למורדות הר החרמון.

מתוך שבע דיביזיות מצריות נותרו רק שלושה. כ-12,000 חיילים וקצינים מצריים נהרגו. רבבות נטשו את נשקם ונמלטו בבהלה. נלקח שלל רב, החל בטנקים וכלה בציוד לאין ספור.

(צילום: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

צה"ל השתלט על יהודה ושומרון תוך שהוא כובש את שכם, טול כרם, בית לחם, ירושלים המזרחית, חברון, יריחו, רמאללה ועוד.

כל מוצבי הסורים לאורך הרי הגולן, עד לבניאס שלרגלי הר חרמון - חוסלו. שליש מהשריון הסורי הושמד ומחצית הארטילריה הסורית נתפשה בידי צה"ל.

העולם כולו נדהם מהניצחון המזהיר שנחל עם קטן על אויביו הרבים. היה מי שהגדיר ניצחון זה במילים האלה: "מעולם לא הובסו רבים כל כך, על ידי מעטים כל כך, ובזמן קצר כל כך".

3. אחד הניסים ההיסטוריים הגדולים ביותר התרחשו בבוקר יום ד', כ"ח באייר תשכ"ז. לאחר קרבות קשים, הצליחו כוחות הצנחנים לפרוץ לעיר העתיקה של ירושלים ולהגיע לכותל המערבי. המעמד היה מרגש ביותר. לוחמים, דתיים ושאינם, התרפקו על אבני הכותל, בכו מהתרגשות ונשאו תפילות הודיה. מפקד חטיבת הצנחנים, מוטה גור, הכריז בקול רם ומרגש: "הר הבית בידינו!".

(צילום: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

4. כ"ח באייר, יום שחרור ירושלים, נקבע לדורות כ"יום ירושלים". שחרור הכותל המערבי היה אירוע מכונן עבור העם היהודי. לאחר 19 שנים בהן הייתה הגישה לכותל חסומה בפני יהודים, הפך הכותל שוב למוקד תפילה ועלייה לרגל. המעמד של שחרור הכותל זכה לתהודה רבה בכל רחבי העולם, והגביר את תחושת האחדות והגאווה הלאומית של העם היהודי.

5. הנס בשחרור ירושלים העתיקה ושריד בית המקדש הביא לשינויים משמעותיים בזירה הפוליטית והדיפלומטית. ישראל הכריזה על ירושלים המאוחדת כבירתה הנצחית והבלתי מחולקת, למרות ההתנגדות הבינלאומית.

הרב זמיר כהן על הנס המדהים בשחרור ירושלים:

6. עדויות על ניסים בשחרור הכותל

חיילים ירדניים שראו "חיילים ענקיים": ישנם דיווחים על חיילים ירדניים שברחו מאזור הכותל עוד לפני שהכוחות הישראליים הגיעו לשם. חיילים אלו דיווחו על חיילים ענקיים ונוראים שראו מול עיניהם, מה שגרם להם לברוח בבהלה. עדויות אלו מחזקות את האמונה בנוכחות עליונה שסייעה לצה"ל במשימתו. ("תולדות מלחמת ששת הימים: ממבצע סיני למלחמת ההתשה").

תחושת הנחייה עליונה: מפקד אחד סיפר שכאשר הגיעו לשער האריות, חזו באור בוהק שהנחה אותם לעבר הכותל, כאילו יד נעלמת מראה להם את הדרך. החיילים הרגישו שיש כוח עליון שמכוון אותם ומגן עליהם. התחושה הייתה שהנוכחות האלוהית הייתה איתם לאורך כל הדרך. ("אלופים של תקווה: סיפור מלחמת ששת הימים").

תחושת קדושה והתעלות רוחנית: חיילים רבים דיווחו על תחושת קדושה והתעלות רוחנית כאשר הגיעו לכותל. אחד הלוחמים, אברהם דינור, תיאר בספרו "מלחמת ששת הימים" את התחושות שחש כאשר נגע באבני הכותל: "זה היה כאילו נגעתי ביד האלוהים. תחושת קדושה ורוחניות הציפה אותי, ולא יכולתי לעצור את הדמעות".

"מהשמיים קשרו את ידיהם": דוד, סמל ירושלמי, סיפר: "אחרי ג'נין התקדמנו לכיבוש 'הגדה המערבית', והנה מתוך פרדס ירו לעברנו. חשבתי כי איזה חייל בודד או תושב מקומי חשק לו להפעיל את נשקו, אמרתי לכוח להמשיך ואני לבדי נכנסתי לפרדס. מה מצאתי שם? כארבעים חיילים וערבים בלתי סדירים אנשי משמר אזרחי שהצטרפו אליהם, כולם היו מזוינים. לרגע נדהמתי, חשבתי כי הגיע קיצי, ולמה זה העזתי לצאת בודד בעקבות יריות, ולהסתבך ללא מוצא? ברגע האחרון גמרתי אומר לא להיכנע בקלות, ללחום עד הכדור האחרון ואחרי כן ליפול. למעשה לא לחמתי ולא נפלתי. מהשמיים קשרו את ידיהם, הם הרימו מולי - מול חייל אחד ויחיד- ידיים לכניעה, ועליי היה רק לסיים את המלאכה".

(צילום: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

האלוף עזר ויצמן - "אצבע אלוקים": ראש אגף מבצעים, האלוף עזר ויצמן, נשאל על ידי על ידי אב שכול שבנו נפל במלחמה: "כיצד אתה מסביר את העובדה שבמשך יותר משלוש שעות רצופות המשיכו טייסינו בהתקפותיהם בשדות התעופה, וטסו ממקום למקום, והמצרים לא הודיעו זה לזה 'מה קרה שם' כדי להתגונן? ויצמן שתק, הרים את הראש הצביע כלפי מעלה ואמר: "אצבע אלוקים"...

אל"מ אורי בן-ארי - "פחד היהודים נפל על הערבים": אלוף משנה אורי בן-ארי, מפקד חטיבת השריון שכבשה את האזור מסביב לירושלים, אמר: "אילו אמר מישהו בבית ספר צבאי, שניתן תוך שעות ספורות להעביר חטיבה שלימה מהשפלה להרים, להיכנס מיד למערכה ולהשיג מיד ניצחונות, היו רואים את האיש כמפיץ חלומות שווא ומדבר שטויות. חטיבתי עשתה זאת".

"בכניסה לשכם עמדו אלפי אנשים, נופפו לנו במטפחות לבנות ומחאו כפיים. אנחנו לתומנו השיבונו להם ברכת שלום וחיוך. נכנסנו העירה, ותמהנו: 'אנו נוסעים והסדר אינו מופרע, ואין בהלה, אנשי המשמר המקומי עמדו כשהרובים בידיהם ומשגיחים על הסדר, וקהל מריע'.

"פתאום קרה משהו ששינה את כל התמונה בבת אחת, אחד הקצינים רצה להוציא מערבי שעמד על ידינו את רובהו, זה סירב למסור את הרובה והקצין ירה צרור באוויר, באותה שעה נעלם הקהל והרחובות התרוקנו, ומיד החלו צליפות. לא הבנתי מה מתרחש? אך אחרי כן תפסתי מה שהיה – בני שכם סברו כי אנו נמנים עם הכוח העיראקי שהיה צריך להגיע אליהם מכיוון ירדן... ואכן, במערב העיר היו טנקים רבים של האויב (ערביי שכם), הם לא הפעילו אותו כנגדנו אך ורק משום שהם סברו שאנחנו מכוחותיהם, הם עמדו על טעותם מאוחר מאד".

חיילים מצריים חלצו את נעליהם וברחו ברגל: כך סיפר הרב שמואל אליהו, רבה של צפת - מצרים ריכזה בסיני כוח צבאי עצום של כשבע דיביזיות שהתבצרו והתחפרו היטב. כוח זה כלל כ-100,000 חיילים, 1,000 טנקים, מאות תותחים וכ-150 מטוסים חדישים, בנוסף ל-250 שהיו בשדות התעופה במצרים. הם התכוונו לפרוץ את גבולות מדינת ישראל ולשעוט לכיוון אשדוד אשקלון באר שבע ושאר ערי ישראל – להשמיד, להרוג ולאבד את היהודים שגרים בהם טף ונשים ביום אחד.

הכוחות הללו היו מצוידים בטנקי "סטאלין" חדישים. מצרים הייתה בין המעטות שברית המועצות סיפקה להם טנקים מדגם זה, בעלי שריון בעובי 20 ס"מ בחזית, בלתי חדיר לפגזים שהיו לצה"ל בעת ההיא. לתותח הענק של "סטאלין" הייתה יכולות פגיעה מעל ומעבר לכל מה שצה"ל הכיר בעת ההיא.

לטנקים של ישראל באותה תקופה היה שריון של 7 ס"מ עד 12 ס"מ באזור הכי מוגן בחזית הטנק. צרפת וארה"ב סירבו למכור נשק למדינת ישראל טנקים חדישים, וישראל נאלצה להשתמש בטנקים מיושנים מול טנקים חדישים ביותר שהרוסים סיפקו למצרים בכמויות אדירות.

אחרי שמטוסי צה"ל היכו את חיל האויר המצרי בניסי ניסים. הייתה לצה"ל בעיה – איך להתמודד עם צבא היבשה המצרי האדיר. כאן באה יד ההשגחה הגלויה והפילה על הפיקוד המצרי בהלה לא מובנת. ממש התקיים בהם "תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ".

הרמטכ"ל המצרי נתן פקודה לשבע חטיבות שריון המצריות שהיה במדבר סיני לסגת במהרה למצרים. החיילים המצרים מיהרו לקיים את הפקודה הזאת אחרי שראו מה קרה למטוסים המצריים. הם נטשו בחפזון את העמדות שנבנו בעמל רב. נטשו כלי הרכב משוריינים על חימושם, נטשו מאות טנקי "סטאלין" מדגם משופר.

חיילים מצריים עלו על כל כלי רכב אפשרי והתחילו נעים מערבה בכל המהירות. חיילים רבים, שלא הצליחו למצוא כלי רכב, התחילו לברוח ברגל דרך המדבר, ואף חלצו את נעליהם כדי להקל על בריחתם. אבל כאן חיכתה להם הפתעה לא נעימה. חיל האוויר הישראלי, ששלט שליטה מלאה במרחב האווירי של סיני, ירד על השיירות המצריות והשמיד אלפי כלי רכב. מי שניצל מהתקפות המטוסים, נפוץ לכל עבר והמשיך את המנוסה ברגל.

(צילום: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

במיוחד נלכדו השיירות המצריות במעברים הצרים של הגידי והמתלה, שהפכו בתי קברות ענקיים של הצבא המצרי. התקיימה בצבא ישראל ההבטחה של ה' ביד משה "וּרְדַפְתֶּם אֶת אֹיְבֵיכֶם וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב: וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב". (ויקרא כ"ו ז').

התותחים והטנקים החדשים על ציודם היקר נפלו שלל בידי צבא הגנה לישראל. חלקם שימש אותנו במלחמה שהייתה יומיים אחר כך מול צבא סוריה והפגיזו את דמשק מרחוק.

7. כיבוש ירושלים המזרחית ושחרור הכותל המערבי במלחמת ששת הימים הוא אחד הרגעים המרכזיים שהותיר חותם עמוק על זיכרונות הלוחמים והמשתתפים בקרב. האירועים שהובילו לשחרור העיר העתיקה, הניסים שקרו במהלך הקרב, והעדויות של הלוחמים מהשטח, מציירים תמונה של נצחון ניסי ועל טבעי, המלווה בתחושת קדושה והתעלות רוחנית. הסיפורים והעדויות על הניסים וההתרחשויות העל-טבעיות במהלך הקרב מחזקים את האמונה בנוכחות האלוהית שהייתה עם החיילים.

זכות התורה שהגנה מול צבאות ערב: הצצה להיכלי התורה במלחמת ששת הימים