ניבא את עתיד עם ישראל – ומת ברגע שגילה את הסוד: סיפורו של נחמן קטופא

היה זה לפני כאלף וחמש מאות שנים, בכפר היהודי ברעם שבגליל העליון, נחלת נפתלי. בכפר התגוררו רבי פנחס ואשתו רחל. שניהם היו יראי שמים מפורסמים, הרבו בצדקה וחסד ובתפילות, אך לילד לא זכו. אחרי שנים רבות נפקדה רחל בפרי בטן, והם קראו את שמו נחמן, כי התנחמו בו, בבואו אחרי שנים רבות, כאשר זכו לבן לעת זקנתם.

אך כאשר נולד הילד נחמן, התברר כי אינו ילד רגיל. בהיותו תינוק בן ימים ספורים החל לדבר, ואמר ללא הפסקה דברי תורה וגילויים מעולמות עליונים. נשמה גדולה נתעברה בו. אביו נבהל מן הדבר וגער בו לבל יגלה סודות, ומאז שתק הילד ולא דיבר מילה. כך שתים עשרה שנים. ואז, ביום הולדתו השנים עשר, פתח שוב את פיו והחל לדבר דברים שנשמעו כמו נבואה. הוא תיאר את כל העתיד לקרות לעם ישראל, ואז, בסיימו את דבריו – נפל ומת. היהודים בגליל כינו אותו "נחמן חטופא" או "נחמן קטופא", על שם פטירתו הפתאומית, ודבריו נכתבו בספר מסתורי בשם "נבואת הילד".

"נבואת הילד" כתוב בארמית בסגנון הזוהר, ומחולק לחמישה חלקים. בין הנבואות מוזכרות מלחמות בין צלבנים נוצרים לערבים מוסלמים, קרבות על ארץ ישראל ועוד. פרשנים רבים ניסו לפרש ולהסביר את נבואותיו. רבי דוד, נכדו של הרמב"ם, כתב פירוש על הנבואות האלו, וכך כתוב בשלשלת הקבלה: "רבים ונכבדים מחכמי ברצלונא כתבו אל הרב ר' דוד בן בנו של הרמב"ם לחלות פניו להודיעם אם נמצא אצלו דבר בסוד הקץ, וישא את פניהם וישלח להם המעשה מלידת הנער הנעים ילד שעשועים והנבואות אשר נבא ובסוף כל נבואה קצת פירוש, ולפי מה שנראה היה הרב ר׳ דוד מקלל והחרים לכל מי שיגלה רז זה לנכרי, וראוי ליזהר מגחלתו שלא יכוה ולשמור סוד במה שיש בו באשר היא קללת חכם נוסף על רוב חסידותו וגודל יהדותו ותפארת גדולתו וכו'. והטעם שאסור לגלות לפי שיש בקצת הענינים ההם סכנה הרבה ובקצתם השתיקה יפה".

לפני כארבע מאות שנה, המקובל רבי אברהם בן אליעזר הלוי מירושלים כתב גם הוא פירוש ארוך ומפורט על נבואות הילד. מאתיים שנה לאחר מכן כתב המלומד יצחק סטנוב פירוש מורחב לנבואות הילד. בזמננו היו שטענו כי בנבואת הילד יש למצוא רמזים למגפת הקורונה, ולכך שבימות המשיח פסל החירות יופל על ידי אויבים. רבים מחפשים בו רמזים לאירועי השעה, ורבי אהרן ראטה בעל שומר אמונים כותב עליו: "כל דבריו דברי נביאות – קודש קודשים".

סטנוב כותב כי מצא בכתב יד עתיק הסבר לאירוע. מדוע זכו רבי פנחס ורחל לבן, ומדוע מת בגיל צעיר? לפי התיאור הקדום, רבי פנחס ידע את השם המפורש, אך לא השתמש בו, אבל אשתו הפצירה בו להשתמש בשם המפורש בתפילתו כדי שייפקדו סוף סוף בפרי בטן. בסופו של דבר אכן עשה כך רבי פנחס, והזוג נפקד. בראש השנה שנת 474 לספירה נולד נחמן. בלידתו השתחווה לפני אמו, וגילה לה כי מעל לרקיע הנראה לעיניים ישנם עוד 955 רקיעים. לאחר מכן תיאר לה את המראה שהוא רואה מעליהם, ארבע חיות ועליהם כיסא רם ונישא, ומעל הכיסא אש עצומה, ממש כמו מעשה מרכבה.

כאשר השתיק אותו אביו, הייתה אמו עצובה ביותר, והתחננה אליו במשך השנים שיתיר לילד לדבר. במשך הזמן לא עמד רבי פנחס בתחנונים. הילד היה על ברכי אמו וחיבקה, אבל אסור היה לו לפתוח את פיו. רבי פנחס נעתר לו בנענוע ראש, ואז הוא נעמד ואמר את נבואתו. אלא שאין לאדם זכות להישאר בעולם הזה אם הוא מגלה סודות שאסור לגלות, ולכן בסיום דבריו נגזר עליו למות, והוא אמר זאת בעצמו להוריו.

קברו של נחמן קטופא נמצא ליד כפר ברעם של ימינו, שם השתמר גם בית הכנסת העתיק של ברעם, שבעבר סיפרנו על כתובת מעניינת שנמצאת בו. בבית הכנסת הזה התפללו אולי רבי פנחס ורחל במשך כל השנים, רבי פנחס בבית הכנסת ורחל בעזרת הנשים. בכפר ברעם קבורים גם מרדכי ואסתר, לפחות לפי אחת השיטות. רבים עולים לקברו של נחמן חטופא, להתפלל לבורא העולם שנזכה גם בזמננו לניסים ולישועות, ולזכות להתגשמות כל ההבטחות לטובה.