הקהילה היהודית הקטנה שעזרה לאמריקה לנצח במלחמת העצמאות - ושילמה על כך מחיר כבד

מאחורי אחת מנקודות המפנה המכוננות בהיסטוריה האמריקאית מסתתר פרק יהודי כמעט נשכח: קהילה יהודית קטנה, שהתגוררה על אי קריבי זעיר בשם סנט אוסטטיוס, מילאה תפקיד מכריע במלחמת העצמאות האמריקאית, ושילמה על כך מחיר כבד.

האי סנט אוסטטיוס, המכונה כיום סטטיה, היה במאה ה-18 אחד הצמתים המסחריים הפעילים ביותר בקריביים. כארבעים אחוז מתושביו היו יהודים, רובם צאצאים של מגורשי ספרד ופורטוגל, שרקמו לאורך השנים רשת קשרים מסחרית ענפה עם אירופה ועם המושבות האמריקניות. בשנת 1739 הקימה הקהילה בית כנסת מפואר בן שתי קומות, שנבנה מלבנים צהובות שיובאו במיוחד מהולנד והפך למרכז החיים היהודיים באי.

כשפרצה מלחמת העצמאות, הפכו סוחרי האי - שסחרו בסוכר, תבלינים ומזון - לגורם לוגיסטי חיוני עבור הצבא האמריקאי. הסחורה המבוקשת מכולן הייתה אבק שריפה. לפי ההיסטוריונים, אלפי כלי שיט אמריקאיים עצרו באי במהלך שנות הלחימה, והעמיסו ממנו נשק ואספקה חיונית. המסחר הזה היה אסור רשמית, אך נמשך הלכה למעשה שנים ארוכות; אף שההולנדים הכריזו מדי פעם על אמברגו כדי להרגיע את בריטניה, ההברחות לא פסקו. אדמירל בריטי זועם אף כינה את האי "קן של נחשים", וטען כי ללא הסיוע שסיפק המרד נגד הכתר לא היה שורד.

אחד הרגעים הסמליים ביותר התרחש בנובמבר 1776, כאשר נכנסה לנמל הספינה האמריקאית Andrea Doria תחת דגל ארצות הברית, ועימה הבשורה על הכרזת העצמאות. המבצר ההולנדי באי השיב בירי מטח תותחים לכבוד הספינה - מחווה שסימלה את עמדת האי בסכסוך.

ככל שהמלחמה התקדמה, גברה הדאגה הבריטית. בפברואר 1781 הגיע האדמירל ג'ורג' רודני לאי בראש צי מלחמתי ובלוויית כ-3,000 חיילים . הפלישה הסתיימה מהר, אך אז החל מסע נקמה אכזרי שהופנה במיוחד נגד האוכלוסייה היהודית. הבריטים בזזו מחסנים ובתים, החרימו רכוש, עצרו גברים יהודים ושלחו רבים מהם לגלות ללא משפחותיהם. לפי העדויות, למעלה ממאה גברים נכלאו בצפיפות לפני גירושם. בית העלמין היהודי חולל על ידי הבריטים, מתוך אמונה שהוסתרו בו חפצי ערך.

בית הכנסת אמנם שרד, אך הקהילה היהודית לא התאוששה. חלק מהיהודים נמלטו לאיים סמוכים, אחרים שבו לאמסטרדם, וחלקם עברו להתגורר בארצות הברית החדשה - המדינה שסייעו להקים. האחרון מבני הקהילה נקבר באי בשנת 1816.

תערוכה חדשה במוזיאון היהודי הלאומי להיסטוריה אמריקאית בפילדלפיה מנסה כיום להשיב פרק זה אל התודעה הציבורית. אחד המוצגים המרגשים ביותר הוא חנוכייה מ-1761, הנחשבת לאחד הפריטים היהודיים הבודדים ששרדו מהקהילה. אוצר התערוכה סיפר כי בעת שהטיס את המנורה חזרה לארצות הברית, הרגיש כאילו הוא "נושא איתו את זיכרון הקהילה כולה".