היסטוריה וארכיאולוגיה
נבואה מחרידה והתגשמותה: צור התת-ימית
אלכסנדר מוקדון לא התרגש. הוא ציווה לפרק את כל העיר צור היבשתית, לא להשאיר אבן על אבן. עשרות אלפי חיילים הסתערו על צור בכלי מלחמה ופטישים, והפכו אותה לעיי חרבות
- יהוסף יעבץלמעקב
- כ"ט סיון התשפ"ו||

העיר צור הייתה אחת מצוררות ישראל בשלהי תקופת בית שני. בימי שלמה המלך הייתה ברית שלום בין חירם מלך צור ובין שלמה. אבל אחרי כמה דורות בגדו הצורים בישראל, ושיתפו פעולה עם אויביה.
הצורים פיתחו את מלאכת הספנות, והיו מגדולי הסוחרים בעולם. הם בנו מבצר אדיר על אי בלב הים, והוא נחשב לבלתי חדיר. הנביא יחזקאל מתאר בפרק כ"ו באריכות את צור בשיא עושרה וגאוותה. עיר נמל פיניקית, סוחרת גדולה, יושבת על הים וחיה ממנו. אבל אל לה, לצור, לבטוח במבצרה הנישא ובספינותיה: יחזקאל מנבא לה חורבן מר. הנביא מתאר את חורבנה בלשון חריפה: חומותיה ייהרסו, בתי חמדתה יינתצו ואבניה, עציה ועפרה יושלכו "בתוך מים": "ושללו חילך ובזזו רכלתך והרסו חומותיך ובתי חמדתך יתצו ואבניך ועציך ועפרך בתוך מים ישימו. והשבתי המון שיריך וקול כנוריך לא ישמע עוד. ונתתיך לצחיח סלע משטח חרמים תהיה לא תבנה עוד כי אני ה' דברתי נאם ה'".
בשנת 332 לפני הספירה הגיע אלכסנדר מוקדון לצור. הצורים לעגו לו. ככל שאלכסנדר היה גדול המצביאים בעולם, הוא היה מפקד של חיל רגלים וחיל פרשים, חיל ים לא היה לו, וספק אם ידע לשחות... איך הוא מתכנן לכבוש את המבצר שנמצא על אי בלב ים, כאשר לצורים יש ספינות מלחמה רבות, ולאלכסנדר אפילו לא אחת?
אך אלכסנדר לא התרגש. הוא ציווה לפרק את כל העיר צור היבשתית, לא להשאיר אבן על אבן. עשרות אלפי חיילים הסתערו על צור בכלי מלחמה ופטישים, והפכו אותה לעיי חרבות. "ועכשיו", הכריז אלכסנדר, "אל הים". כן, המשיך אלכסנדר אל פניהם מוכות התדהמה של החיילים, "את כל האבנים שפירקתם כל כך יפה – השליכו הימה". וכך נבנתה סוללה עצומה, שיצרה גשר יבשתי רחב מן היבשה אל האי. חיל הרגלים של אלכסנדר שטף את הגשר, הרחיב עד מהרה את המבצר, ונבואת יחזקאל על צור הבוטחת שתיפול לתוך הים, התגשמה במלואה.
הפרק הבא בנביא מתאר מחזה מעניין ביותר: "ונשאו אליך בניהם קינה וקוננו עליך מי כצור כדמה בתוך הים. בצאת עזבוניך מימים השבעת עמים רבים ברב הוניך ומערביך העשרת מלכי ארץ. עת נשברת מימים במעמקי מים מערבך וכל קהלך בתוכך נפלו".
צור מתוארת כאן כ"דומה". דומה היא השאול, עיר המתים. עיר מתחת לים. ועוד: "כל קהלך בתוכך נפלו". כאן מדובר על שקיעה של העיר על יושביה. הייתכן שהיה חלק של צור ששקע לתוך הים?
בשנת 1997 יצא הצוללן הלבנוני מוחמד אל-סרג'י לצלילה בין צור של ימינו לבין צידון (יש להקדים כי צור של ימינו ממוקמת על הסוללה שבנה אלכסנדר אל האי, ולא על מיקום צור העתיקה. צור העתיקה שכנה במקום אחר, אשר כדברי הנביא "לא יבנה לעולם". הוא נשאר שומם, וכיום שוכן בו מחנה פליטים אל-ראשידיה, לפי ההשערה). והנה, במרחק של כקילומטר מן החוף הבחין בקרקעית הים באבנים מסותתות, שרידי בנייה, לוחות אבן, תעלות חצובות ומבנים, ואפילו בית קברות. בסריקות חוזרות ונשנות גילה אל-סרג'י עיר תת-ימית, שרידי רחובות וכיכרות, בתים ואפילו חומה. בעיר התת-ימית נראים קירות, רצפות, מתקני מים ומבני חוף קדומים, וגם שרידי נמל ששקע כמות שהוא.
האתר נמצא בעומק רדוד יחסית, סביב חמישה עד עשרה מטרים, כך שניתן היה לראותו באופן תאורטי מתוך סירה המפליגה בקרבת החוף, כאשר הים איננו סוער.
אך מסתבר שלצוללן הלבנוני קדמו חכמים שנים רבות קודם לכן. האברבנאל, בפירושו ליחזקאל, כותב: "צוֹר זה נטבע בים, וגם היום נראין יסודותיה ובנייניה מרחוק". הנוסע היהודי בנימין מטודלה כותב: "ועולה אדם בחומת צור המעטירה רחוקה מן החדשה כזריקת אבן, ואם ירצה אדם לבוא באונייה בים רואה המגדלים והשווקים והחוצות והארמונים בקרקע הים". בתקופה מאוחרת יותר, מובאת עדות ראייה בספר "מסעות ארץ ישראל": "צור רובה שקועה במים, ואומרים שהייתה עיר גדולה מאד וכל בתיה ושוקיה היו בנויים על הים כדוגמת ויניציא, ולכן קורין לה הגויים ויניציא הישנה. בפעם אחרת היה לי דרך שם, וסבבתי אותה וראיתי כי עדיין גדולה היא, ויש בה בנינים עתיקים גדולים, וגם כמה במות הנעשות בתואר בנין הרומיים כדוגמת המיניסטרי של אטליא".
כך התגלתה שוב ההתגשמות המחרידה של נבואת יחזקאל על צור. חלק ממנה פורק והפך לסוללה בתוך הים אשר סייעה להשמדת מבצר צור, והחלק השני שקע בים ונהפך לעיר רפאים תת ימית, אשר עוברים ושבים יכולים לראות ולקונן עליה.היו שותפים בזיכוי הרבים הגדול בעולם וקבלו את פרק התהילים האישי שלכם המסוגל לשמירה והגנה. לחצו כאן



