בית החפשית: האם התגלה המתחם שנבנה על ידי עוזיהו?

עוזיהו מלך יהודה, מן המלכים הבולטים של ימי בית ראשון, נזכר בנביא כמלך חזק, בונה ומצליח, אך גם כמי שסיים את חייו בצל מחלה קשה והרחקה מן המרכז השלטוני. עוזיהו התגאה כל כך במפעליו, עד שהחליט שהוא ראוי להקטיר קטורת בבית המקדש. הכהנים התרו בו ואמרו לו שהדבר אסור – הוא אמנם מלך, אבל אינו כהן. אבל עוזיהו התעקש, ובעיצומה של ההקרבה זרחה הצרעת במצחו. הוא הוצא מבית המקדש כיוון שהמצורע הוא טמא, אבל גם הורד מכיסא המלוכה, שכן מצורע צריך הסגר. הוא הושב בהסגר מחוץ לעיר, ובנו יותם מלך בחייו.

ספר דברי הימים מתאר את הצלחתו המדינית והצבאית, את מפעלי הביצור והחקלאות שלו ואת סופו: לאחר שנצטרע, "וַיְהִי עֻזִּיָּהוּ הַמֶּלֶךְ מְצֹרָע עַד יוֹם מוֹתוֹ, וַיֵּשֶׁב בֵּית הַחָפְשִׁית מְצֹרָע, כִּי נִגְזַר מִבֵּית ה'" (דברי הימים ב' כ"ו, כ"א). חכמים פירשו כי "בית החפשית" הוא בית המיועד לחולה הצרעת, שהוא שקול כמת החופשי מן המצוות, ככתוב "במתים חפשי".

האם בית החפשית היה ביתן קטן ומט לנפול? או שמא להיפך? והיכן היה?

קיבוץ רמת רחל נמצא מדרום לירושלים, לכיוון בית לחם, בסמוך לשכונת תלפיות. זה כמה עשרות שנים שמתנהלות בשטחו חפירות ארכיאולוגיות. בשטח הנחפר מזהים שרידי פרדסים קדומים, ומצודה עתיקה מתקופת מלכי יהודה.

המבצר מלכותי בהחלט, ובו מכלול בנוי אבני גזית, מוקף חומה, וכולל חומת סוגרים, שערים מפוארים, גנים, תעלות מים, בריכות ומערכות השקיה. מחקרים וסקירות על רמת רחל מציגים אותה כמכלול יוצא דופן ביהודה, עם עדויות לארמון ולגן מלכותי. אחד המחקרים אף תיאר את המקום כ"ארמון וגן עדן" כמעט, והדגיש את חריגותו ביחס לאתרי יהודה האחרים. גודל המתחם 10 דונם, מתוכם 6 דונם שמשו לגינות ופרדסים, הכוללים מערכת שלמה של בורות מים, תעלות השקיה מקורות, תעלות נוי פתוחות, בריכות ומפלונים. אדמת הגנים היא אדמת טרה רוסה פוריה שיובאה ממקום אחר. במקום היה גם פרדס של אתרוגים.

במאה השמינית, בימי חזקיהו מלך יהודה, נינו של עוזיהו, שימש המקום כאתר מנהלי, כפי שלמדו החוקרים מכמות גדולה מאד של כדים שעליהם מוטבעות האותיות "למלך", משערים כי מדובר במס שהיה על התושבים באזורים השונים להעלות, והיו טובעים על כלי החרס את השייכות "למלך". התופעה נפוצה בהרבה מבנים מנהליים בארץ, אך במבצר רמת רחל באה הכמות הגדולה ביותר.

המבצר קדם לחזקיהו, ונבנה בערך בימי עוזיהו. האם עוזיהו בנה אותו? עוזיהו מתואר בנביא כמי שהיה מתאים לו לבנות מערכת כזו: "וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה-רַּב הָיָה לוֹ וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר אִכָּרִים וְכֹרְמִים בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל כִּי-אֹהֵב אֲדָמָה הָיָה...וַיֵּצֵא שְׁמוֹ עַד-לְמֵרָחוֹק כִּי-הִפְלִיא לְהֵעָזֵר עַד כִּי-חָזָק (דברי הימים ב').

הסיבה להשערה שהמתחם נבנה על ידי עוזיהו ואוכלס על ידיו בימי צרעתו, היא מערכת הקברים המרשימה הנמצאת באתר. מערכת יפה ומעניינת – אך ריקה לחלוטין. לא רק עצמות לא נמצאו בה, אלא שום שריד לכך שנעשה בקברים אלו שימוש. חוקרים שיערו כי העצמות פונו והועברו מן המקום, אך ברור כי באחוזה מלכותית שכזו לא נקברים אנשים סתם. מי נקבר שם, ולאן פונה?

לפני כשמונים שנה ביקר הארכיאולוג הישראלי אליעזר ליפא סוקניק במרתפי המנזר הרוסי בהר הזיתים שבירושלים, ושם מצא להפתעתו לוח כתוב עברית קדומה. על הלוח נכתב "לכה התית טםי עוזיה מלך יהודה ולא לםפתח", כלומר: "לכאן הובאו עצמות עוזיהו מלך יהודה, ולא לפתוח". אבן זו הייתה כיסוי של קבר או של פתח מערת קבורה, ובה אזהרה שלא לפתוח, כיוון שלמקום הובאו עצמות עוזיה מלך יהודה.

ואכן, בנימין מטודלה, שביקר ארץ לפני כ-800 שנה, ציין כי קברו של עוזיה מלך יהודה נמצא בנחל קדרון, בסמוך ליד אבשלום. מסתבר, אם כן, כי בשלב מסוים נעקרה מצבת האבן והושמה במרתפי המנזר, אך מקומה המקורי הוא בסמוך ליד אבשלום. המערה הסמוכה ליד אבשלום נקראת "קבר זכריה", אך יתכן ששם נקבר עוזיה מלך יהודה קבורה משנית. זכריה היה נביא שעמו התייעץ עוזיהו, לפי המוזכר בדברי הימים.

זו, אם כן, קבורתו המשנית של עוזיהו. אך היכן קבורתו הראשונית?

בנביא מסופר: "ויקברו אתו עם אבותיו בשדה הקבורה אשר למלכים כי אמרו מצורע הוא", עוזיהו לא נקבר בקברי המלכים, אלא בשדה הקבורה הסמוך, משום שהיה מצורע. ייתכן שהכוונה לנחל קדרון, וזו שוב קבורתו המשנית.

חוקרים משערים כי קבורתו הראשונית הייתה ב"בית החפשית". כיוון שהיה מצורע, הוא נקבר במקום ההסגר שלו, ורק אחרי ליקוט העצמות נבחר לו מקום קבורה קבוע. זה, אם כן, פשר הקברים הריקים באחוזה המלכותית שברמת רחל. סופו של מלך אדיר, בן בנו של דוד המלך, שגבה לבו, ומצא את עונשו.