זהירות מחומרים מסוכנים: סיפורו של היהודי שהקדים את כולם

כיום ישנה מודעות גדולה מאד לחומרים מסוכנים, לאוויר לא מטוהר, להשפעה של חומרים כימיים או גרוע מכך – גורמי קרינה. אבל לפני מאה שנים ויותר לא היתה שום מודעות לנושא. פועלים וגם אנשי מדע שעבדו עם זרחן ועם חומרים מסוכנים אחרים, פגעו קשות בבריאותם ללא שום ידע על הנושא. עישון, כמובן, היה אלמנטרי בכל מקום; חומרים כמו אסבסט היו חלק מענף הבניה; ועד לפני שלושים שנה, כאן בארץ, חיילים התאמנו בנהר הקישון הנושא את כל הפסולת הכימית של אזור מפרץ חיפה. כך שאיכות הסביבה היא אחד הענפים הצעירים ביותר של הידע האנושי.

בשנת 1931 נולד צ'רלס גלמן בשכונת המהגרים היהודית שבאיסט סייד של מנהטן. משפחתו נמלטה מאוקראינה בעקבות הפוגרומים והרדיפות נגד היהודים. מהגרים באמריקה, באותם ימים, עבדו בבתי תעשיה ומסחר ענקיים, בהם היתה העבודה של מאות אנשים בסמיכות למכשירים פולטי קיטור ועשן, במשך שעות רבות ביום. תנאים אלו הביאו הפרעות ומחלות קשות, שבאותו זמן לא תמיד היה ידוע הקשר שלהן לתנאים.

בגיל צעיר מאד לקה גלמן בקדחת שיגרונית, והוא בילה זמן רב בבית החולים ונדרבילט. השהות בבית החולים עוררה את סקרנותו באשר למכשירי מדידה שונים, המודדים ריכוזים של חומרים בגוף. ומה אם ניתן למדוד ריכוז של חומרים במזון? באוויר? ואולי החומרים הלא בריאים, לפני הופעתם בגוף, נמצאים בסביבה שבה אנו חיים?

גלמן התגייס למעבדות הכימיות של צבא ארה"ב, ופיתח רעיונות של דגימת אויר במצבי מלחמה, זיהוי גז עצבים באוויר. כאשר במלחמת העולם הראשונה עדיין השתמשו במסגרת מלחמה בגזים רעילים כנשק, נחשב זיהוי מוקדם שלו כצורך צבאי משמעותי. גלמן פיתח שיטה מיוחדת לזיהוי גז עצבים על ידי בידוד אנזים מן החי בשם כולינסטראז. אנזים זה מגיב לגז עצבים, ובאמצעותו ניתן לפתח ערכת בדיקה. הוא המשיך בכיוון זה, ובשלהי שנות ה-50 רשם פטנט על זיהוי חומרים מסוכנים באוויר ובאזור.

מיד לאחר מכן פיתח גלמן מכשיר שדוגם את האוויר ומזהה פליטות מסוכנות ממפעלי תעשיה. המכשיר גרם לשערורייה כאשר חשף פעילות מסוכנת שמתרחשת בחברה בשם קריאוזוט. בעלי החברה לא דיווחו עליה, אך המכשיר זיהה פליטה של חומרים מסוכנים בשעות הלילה, וכך התברר כי הם עוסקים בייצור חשאי של חומרים מסוכנים.

בשנות ה-70 הקים גלמן חברה המספקת שירותי מדידה וניטור בתוך גוף האדם, גילוי זיהומים באוויר והחידוש המשמעותי: ציוד לסינון וטיהור אויר. גלמן לא היה איש מדע, אבל הוא היה איש ביצוע עם רעיונות מבריקים, וקידם את התחום בהמצאות מרתקות. אחת מהמצאותיו היא הממברנה המיקרופורית, יריעה דקה המכילה מספר עצום של נקבוביות זעירות מאוד. הנקבים מספיקים כדי להעביר נוזל או גז, אבל הם מעכבים לכלוכים ורכיבים אחרים, ואפילו חיידקים. המצאה אחרת שלו היא האלרטקופורזה, מכונה המסוגלת לסנן דם ולזהות נוגדנים הנמצאים בו. המכונה דרשה תחכום רב, שכן מכונות כאלו עובדות בטמפרטורה גבוהה יחסית, וזו גורמת לדם לאבד את תכונותיו.

כיום חברת גלמן היא מהגדולות בעולם, והיא משמרת את זכרו של מי שהבין הרבה שנים לפני כולם את המשמעות והחשיבות של איכות הסביבה לבריאות האדם.