כל התכנים של יהוסף יעבץ

המסע לאיטליה סימן את תחילת הקריירה הגדולה שלו: הוא הגיע לארץ זרה, שבה יהודים נתקלו לעיתים בדחייה, אך בזכות כישרונו ונחישותו השתלב באוניברסיטת פדובה והגיע למשרה רמה – הישג נדיר שמעיד על גדלותו. אך בתוך כל ההצלחה הזו, אליהו לא שכח מאין בא

יום אחד נקלע לאולם שבו היו עורכים ערביי יפו תחרויות בספורט ובאגרוף, ושם ראה ערבי מגודל מאיסדוד המתגאה בכוחו ובגבורתו. נכנס יעקב לקרב מולו, כדוד מול גלית, ואף הלה הגיב כגלית: "אתם שולחים לי ילד יהודי להילחם בי במקלות?". אך כעבור שניות ספורות כבר שכב אותו ערבי מגודל על הרצפה בנוק אאוט

עמוק ביערות, רחוק מכל יישוב אנושי, מחכה לתיירים הפתעה בלתי צפויה. בית קברות יהודי עתיק עם מצבות כמעט בלתי קריאות ושבורות, שוכן בשקט על גדת נהר רחב. לא רחוק משם נמצאות חורבותיו של בית כנסת גדול, מכוסה בר בעשבים ועצים. מי היו היהודים שגרו כאן? התשובה לחידה זו טמונה בעבר הרחוק

המהנדס חפר מעט סביב הקיר שבחזית, קיר בטון שהתנשא לגובה שלש קומות, וקרא: אכן! אין שום יסודות! ברגע שהבניין יאוכלס – הוא יקרוס תחתיו. השמועה התפשטה כחץ מקשת

אף שתנועה גופנית לא הייתה אפשרית עבורו מלבד מצמוץ בודד של עפעף, תודעתו נותרה חיה, צלולה וערנית – עד כי הצליח לכתוב ספר באמצעות מאות אלפי מצמוצים

האמת היא שההמצאה שלו היא עדיין סוד, ולכן אינני יכול לגלות לכם אותה, במידה וזה מעניין אתכם. תסתפקו בכך שמדינת ישראל עשתה הכל על מנת שמדען האטום המהולל רדקובסקי יתגורר במדינת ישראל, ויסתובב באזור הנגב. את השאר תשלימו מן הדמיון

גם כשקוראים את פרשת מתן תורה בתורה, עדיין הנסתר רב על הגלוי. התורה לא מבארת מה נאמר מפי הקב"ה, ומה נאמר מפי משה, ולכן נחלקו חכמים בדבר. סדר המאורעות נכתב בצורה סתומה שניתנת לפירוש בכמה דרכים, כמו כמה פעמים עלה וירד משה

הוא לא העלה על דעתו שהוא, כנוצרי אפרו-אמריקאי, יכול להתגייר, להיות יהודי בעצמו. "חשבנו שרק אנשים לבנים יכולים להתגייר...", הם אומרים. ואז, אחרי שנים של  לימוד, הם גילו את נסים בלאק

היא התרשמה ממנו עמוקות, וביקשה ממנו שיסביר לה על מורשתו ותרבותו. ריי אמר לה שישמח להסביר לה, אבל היהדות היא עבור יהודים, אין לה מה לנסות להצטרף ליהדות, וודאי לא לדבר על קשר נישואין

עד מהרה נגמרה לו רשימת השמות, והוא נאלץ להתחיל לקרוא שוב את אותם השמות, לפי אותו הסדר, וחוזר חלילה. באופן זה הוא מל את בני המקום בזה אחר זה, וקרא להם שמות, עד שבסופו של המבצע נימולו תחת ידיו 173 אנשים, שנקראו על ידו כולם בשם אברהם, בתוספת שם שני מן התנ"ך

משפט בזק שנערך לסלייטר מצא אותו אשם, חד משמעית, דינו נגזר למוות בתליה. בהמשך הומר גזר הדין למאסר עולם עם עבודת פרך, וסלייטר בן ה-36 החל לרצות את ענשו, שנועד לו עד סוף חייו

מודאסיר איתר שרידים של בתי כנסיות, אדמות ומבנים הקשורים במורשת היהודית. הוא מתעד אותם, ומחשיב אותם כחלק מהמורשת הפקיסטנית, למרות היותו מוסלמי אדוק

לג'ירפה יש הלב הכי גדול על היבשה, הוא שוקל אחד עשר קילו, כי הוא צריך לחץ גבוה בשביל להזרים דם לראשה הגבוה של הג'ירפה. כך שאם הייתה מוטציה שמאריכה את חוליות הצוואר של הג'ירפה, שיש לה רק שבע, בדיוק כמו לאדם, זה היה הורג אותה

לאחר ידידות ארוכה ולאחר שהכיר מקרוב את יופיה של היהדות, הוא החליט להתגייר. הוא פנה לרב הלונדוני, אך הרב סירב באופן נחרץ. נראה שהרב חשש שגיור של דמות כה ידועה ומעוררת מחלוקת כמו לורד גורדון לא יביא טובה ליהודים במדינה. לורד גורדון לא התייאש, וחיפש דרכים אחרות להתגייר

הודיני השתחרר מכל סוג של קשירה. לא קשירות מבוימות שהוא עצמו ארגן, אלא קשירות מפלצתיות של טובי המנעולנים בעולם. הם כבלו אותו, תלו אותו במהופך, הקיפו אותו בשרשראות ומנעולים, הכניסו אותו לתוך מכלי מים, לתוך קופסאות קטנטנות – ומכולם נחלץ הודיני

בליל ה-13 באפריל 1946 הכניס דיסטל חבר נוסף מאנשי הקבוצה אל תוך המאפייה. הם ערבו את הרעל בדבק, ובמשך שעות רבות עבדו ברציפות, והספיקו למרוח את הרעל על גבי 3000 כיכרות לחם שהיו מיועדות לאספקה למחנה השבויים

שר הפנים הורה למושל המחוז שלא לעשות מאמץ כדי להגן על היהודים, ובפקודתו של המושל נסגר הצבא בבסיס. רק לאחר יומיים תמימים בהם השתוללו הפורעים, אמר ניקולאי השני: "המשימה הושלמה, אפשר לעצור את הפורעים"

גנגל הבין שסיכוייה של גרמניה לנצח במלחמה אפסו, והוא החליט שלא להילחם על העיר. הוא לא יכול היה להיכנע בפני הכוחות האמריקאים, מפני שבעיר הייתה יחידה של אנשי ה"ואפן אס אס", אותם אנשי אס אס שהצטרפו לוורמאכט ונלחמו בטירוף עד למותם, והם היו יורים למוות בכל מי ששקל כניעה

לסגוארו פרחים לבנים, גדולים ויפהפיים, שפורחים בלילה ונשארים פתוחים גם בשעות הבוקר המוקדמות. הפריחה מתרחשת באביב, וכל פרח פורח ליום אחד בלבד

אסנת החזירה תשובה קצרה לכתובת השולח, ובה נכתב כי תשמח לשתף פעולה. להפתעתה התברר לה כי אכן כן, יש באפגניסטן תושבים מוסלמים, שיש להם כבוד למסורת היהודית, והם מעוניינים לשחזר ולשמר את המקומות הקדושים לה