מה מסתתר מאחורי שערי הוותיקן?

במשך למעלה מ-1,300 שנה ניצבת מדינת הוותיקן – המוקפת חומה קטנה בלב רומא – כאחד המקומות המסקרנים והמסוגפים ביותר בעולם. על שטח של פחות מחצי קילומטר רבוע מסתתרות יצירות מופת של האמנות, המדע והדת. אך מאחורי הקירות המעוטרים של הקפלה הסיסטינית, בין פסלים של מיכלאנג'לו למסמכים של ניוטון וגלילאו, מסתתרות גם פיסות יקרות מעם ישראל – כתבי יד עבריים עתיקים, חלקם לא מוכרים לציבור עד היום.

שתי ספריות עיקריות פועלות בוותיקן. האחת היא הספרייה האפוסטולית, שנוסדה בשנת 1488 ופתוחה לחוקרים בלבד – ורק לאחר הליך רישום ארוך ומורכב. השנייה היא הארכיון הסודי של הוותיקן, שכפי ששמו מעיד – סגור כמעט לחלוטין לעיני הציבור.

בספרייה האפוסטולית מצויים כתבי יד עבריים נדירים, מתועדים בקטלוגים מסודרים ופתוחים לעיון לחוקרים מורשים. כמה דוגמאות בולטות כוללות:

כתב יד גמרא ממסכת מגילה (המאה ה-13) – עם תוספות ותיקונים עתיקים,  שמעידים על אופן הלימוד בישיבות ימי הביניים בפרובנס ובספרד. בכתב היד הזה ישנו ההדרן המוכר לנו מסיומי המסכת – עשרת בניו של רב פפא!

כתב יד תנאי מהמאה ה-14 – עם ציטוטים מהמכילתא, ספרי במדבר וספרי דברים, בגרסאות שונות ממה שמוכר לנו כיום בדפוסים.

כתב יד נדיר של תורת כהנים (1073 לערך) – שנחשב לאחד הקדומים ביותר ממדרשי ההלכה.

אבל עיקר הסקרנות מתעוררת כשמדובר בארכיון הסודי – ספרייתו הפרטית של האפיפיור. אין כל קטלוג רשמי לתכולתה, והגישה אליה מותרת אך ורק למתי מעט. בכל פעם שמבקשים ספר שאולי קיים שם, מקבלים את התשובה הלאקונית – "פנה לקטלוג הספרייה האפוסטולית". במשך השנים נפוצו שמועות רבות על טקסטים נדירים – לרבות כתבים יהודיים – המצויים בארכיון ואינם חשופים לציבור.

קטלוג שנכתב במאה ה-19 על ידי הספרן פיו מרטוצ’י חשף אז 186 פריטים במדפים ספציפיים, מהם 18 כתבי יד יהודיים. אך לפי טענות שונות, חלק מהפריטים הללו אינם מופיעים כיום באף קטלוג רשמי – והשאלה היא: היכן הם?

אך השאלה הגדולה היא, כיצד בכלל הגיעו לשם כתבי היד היהודיים?

רבים מהכתבים היהודיים הגיעו לוותיקן דרך יהודים שהתנצרו ותרמו את ספריותיהם. אחרים נלקחו במהלך דיונים תאולוגיים, ויכוחים מפורסמים עם רבנים, ואף לצרכי צנזורה – כפי שהיה בוויכוח ברצלונה בשנת 1263 מול הרמב"ן. יש הסבורים כי טקסטים שהכנסייה סיווגה כ"אנטי-נוצריים" פשוט נלקחו בכוח – ולא הוחזרו מעולם.

אבל למה שומרים את זה בסוד?

הסיבות לשמירה על הסודיות מגוונות. חלקן נוגעות להילה של מסתורין שסובבת את הוותיקן, והופכת אותו לא רק למרכז דתי של הנוצרים אלא גם לסמל של עוצמה תרבותית, כשכולם "סקרנים" לדעת מה יש שם בפנים... סיבה אחרת היא מבוכה אפשרית – ישנם טקסטים שהיו מציגים את הכנסייה באור בעייתי מאד לו היו נחשפים לציבור, כמו תרגומים מגוחכים שהם עשו לגמרא... ויש גם טענות פשוטות יותר – טקסטים שנלקחו ולא הוחזרו, אבדו או נשכחו באחד מאולמות הארכיון.

ומה לגבי כלי בית המקדש?

זו שאלה פופולרית שנשאלת לא פעם. האם כלי המקדש – שנשדדו על ידי טיטוס והובלו לרומא – מצויים כיום בוותיקן? החוקרים נוטים לשלול זאת. רומא נשדדה מספר פעמים במהלך ההיסטוריה, במיוחד במאות הרביעית והחמישית לספירה, וסביר שכלי הזהב והכסף נעלמו זמן רב לפני הקמת מוסדות הוותיקן.

למרות המסתורין, יש גם נקודת אור: ייתכן מאוד שכתבי היד היהודיים שלא נחשפו עדיין – אכן קיימים. אולי בעתיד יקום חוקר בעל גישה והשפעה, שיצליח להרכיב רשימה מסודרת של הכתבים האלה ויפעל לחשיפתם בפני הציבור, ובכך נזכה לאור של רבותינו הראשונים, ואולי גם רבותינו שקודם לכן, ששבוי במרתפי הוותיקן.

לעת עתה, שערי הוותיקן נותרים סגורים ברובם – אך עבור רבים מאיתנו, עצם הידיעה שכתבים יהודיים בני מאות ואלפי שנים מסתתרים שם, מספיקה כדי להצית את הדמיון.