הפרויקט הגרמני: פצצת האטום ש(לא) הייתה לנאצים

לקראת סוף שנות השלושים של המאה ה־20, עמד עולם המדע על סף מהפכה.

בראשית שנת 1939 פרסם בגרמניה הכימאי אוטו האן את תוצאותיה של סדרת ניסויים שנערכו במעבדה שלו בברלין. חודשיים אחר כך פרסמה הפיזיקאית היהודייה ליזה מיינטר, שעבדה יחד עם האן בברלין, אך נאלצה לברוח לשוודיה עם עליית הנאצים לשלטון, את ההסבר הפיזיקלי העומד מאחורי התוצאות שהתפרסמו.

המסקנה הייתה נחרצת, ומדהימה: ניתן ליצור ביקוע גרעיני באופן מלאכותי!

הפרסום יצר הדים רבים, ועורר סערה בקרב הקהילה המדעית בעולם כולו. שלשה פיזיקאים יהודים אמריקאים, שנחרדו מההשלכות של המחקר, ומכך שהמחקר המתקדם בנושא נמצא בידיו של שלטון נאצי מטורף, התאחדו לפעול בנושא.

הם פנו לאלברט איינשטיין, והעמידו אותו על חומרת המצב. זה האחרון פנה במכתב אזהרה דחוף אל פרנקלין רוזוולט, נשיא ארצות הברית דאז, מה שגרם לו לפתוח באופן מידי בפרויקט מנהטן - אותו פרויקט שהדהיר את האמריקאים אל פצצת האטום, והביא לבסוף לפיתוחן של שני פצצות הגרעין שהוטלו על ערי יפן.

אך בתחילת הדרך, דווקא בגרמניה היו המדענים קרובים יותר לפיצוח הסוד. כמה ממובילי המדע בתחום הפיזיקה הגרעינית היו יהודים אזרחי גרמניה: ליזה מייטנר, אלברט איינשטיין, לאו סילארד ואחרים – כולם הוכשרו באוניברסיטאות גרמניות.

אולם עם עליית הנאצים לשלטון ב-1933, נאלצו המדענים היהודים להימלט בזה אחר זה. איינשטיין מצא מקלט באמריקה, מייטנר – בשוודיה, וסילארד, שהיה זה שניסח מאוחר יותר את הרעיון של תגובת השרשרת, ברח ללונדון. באופן אירוני, הנאצים, בטירוף שנאתם ליהודים, גרמו לעצמם לאבד את שכבת המוחות הטובה ביותר שהייתה יכולה להביא להם את השליטה על העולם.

הנאצים הקימו תחת חסות הצבא את מיזם הגרעין הגרמני, והעמידו בראשו את ורנר הייזנברג, חתן פרס נובל. הייזנברג לא היה יהודי, אך פעל בצל קונפליקט מוסרי חריף. הוא לא ברח מהמדינה, אבל גם לא שיתף פעולה בהתלהבות. יש הטוענים שהוא עשה ככל יכולתו על מנת לשבש את פרויקט הגרעין של הנאצים.

אחד האתגרים המרכזיים בתוכנית היה הפקת אורניום מועשר. לצורך כך צריך צנטריפוגות מתקדמות – מכונות סיבוב מהיר המפרידות את האיזוטופים של האורניום הראויים לביקוע. תכנונן דרש דיוק הנדסי קיצוני, שכמותו עדיין לא נבנה.

בתחילה היו הגרמנים הראשונים שהצליחו לפתח צנטריפוגות: פרויקט בשם Z4 שנוהל בברלין ייצר דגמים ניסיוניים שהשיגו תוצאות מרשימות. כמה מהמהנדסים היו ממוצא יהודי חלקי, שסווגו כ"מישלינגה" – חצאי יהודים, שהיו זקוקים לאישורים מיוחדים כדי להמשיך בעבודה. אך לאחר מכן, רבים מהמהנדסים היהודים נרדפו או סולקו, והידע החשוב אבד עם לכתם.

הגרמנים הצליחו להשתלט על המפעל היחיד שיכול היה לייצר מים כבדים באותו הזמן. המפעל היה ממוקם ב"נורסק הידרו" שבנורבגיה. ב-1942, כאשר הגרמנים השתלטו על המפעל, הם ניסו לייצר בו מים כבדים עבור פרויקט הגרעין שלהם. אלא שאז נכנסו לתמונה כוחות בנות הברית.

מנהלת המבצעים המיוחדים הבריטית אימנה ושלחה לוחמים נורבגים לבצע חבלה במפעל. קבוצה קטנה של לוחמים חדרה לאתר, והרסה את מכלי הייצור.

הגרמנים התייאשו מן הייצור במקום, וניסו להעביר את המים הכבדים שכבר היו מוכנים – לגרמניה. אך כוחות ההתנגדות הנורווגים הצליחו להטביע את המעבורת שהובילה את החבית, והמים הכבדים שקעו אל תחתיתו של אגם טין. חלק קטן מהמכלים חולץ על ידי מדענים מקומיים ונלקח בחשאי לשוודיה, משם הוברח דרך דיפלומטים לשוויץ והועבר לידי בנות הברית.

היטלר עצמו, כך נטען, הפך חשדן כלפי פרויקט הגרעין. נאמנותו למיתולוגיה הארית גרמה לו להגדיר את הפיזיקה הקוונטית, ובעיקר את תורת היחסות – שפותחו על ידי מדענים יהודים – כ"מדע יהודי", בלתי נאמן ובלתי ראוי. פרופגנדה נאצית כינתה את איינשטיין "שרלטן", והיטלר הורה להפנות תקציבים לפרויקטים קונבנציונליים יותר, למשל פרויקט הטילים v-1 ו v-2.

באותו הזמן, המדענים היהודים שברחו ממכונת המלחמה הנאצית עבדו במרץ במעבדות הסודיות בארה"ב. המדע היהודי, שממנו נרתעו הנאצים, הפך לכלי הנשק האולטימטיבי של אויביהם.

כשגרמניה הובסה, נחשפו שרידי הכור הגרעיני בעיר היילגרלוך. בעלות הברית מצאו בו צברים של אורניום בתוך מים רגילים, במבנה פרימיטיבי. לא נמצאה בו עדות על הגעה לסף הקריטי הנצרך לביקוע. יחידת החקירה האמריקנית הסודית "אלסוס", שתפקידה היה לעקוב אחר התקדמות הפיתוח של נשק מתקדם בגרמניה, שנכנסה לגרמניה ב-1945, קבעה חד משמעית, כי הגרמנים לא היו קרובים לבניית פצצה גרעינית.

בדיעבד, ניתן לראות את פרויקט הגרעין הנאצי לא רק ככישלון טכנולוגי, אלא כהחמצה מוסרית. ברדיפתם אחר טוהר גזעי, דחקו הנאצים החוצה את המדענים שיכלו אולי להביא להם את "נשק הפלא". תחת שלטון האימה – המדע קמל, והחירות שהניעה את מדעני האטום של אמריקה נעדרה.

בסייעתא דישמיא, העולם ניצל מן הגרעין הנאצי.