כל התכנים של יהוסף יעבץ

"ובכן", פתחה זלמה, "שמי זלמה מאיר. נולדתי בגרמניה. אני התחלתי לעבוד כאחות בשנת 1906". הנוכחות פערו זוג עיניים: "1906?! לא בטוחה שהסבתא שלי כבר נולדה אז... בת כמה את?"

יהודי אלג'יר, שידעו כי כיבוש ספרדי פירושו השלטת האינקוויזיציה וחיסול חיי הדת של היהודים, רעדו מפחד. במשך יום הכיפורים ואף בסוכות של שנת 1541, ש"א, געו היהודים בבכייה, חזרו בתשובה וקיבלו על עצמם קבלות לתקן כל נדנוד חטא

ראקוס לא רק חזר על הפעולה, אלא מעט מאוחר יותר גם מרח על הפצע את העלים הלעוסים, עד שכיסו את כולו. חמישה ימים לאחר מכן הפצע הגליד, ותוך שבועות ספורים החלים לחלוטין, ולראקוס נותרה רק צלקת קטנה

הרב התרגש  מאד מן המחווה, והשיב לה: "ברוכה את לה' בתי, בזכות המצווה והחסד שעשית עמי תזכי לשמח לומדי תורה לדורות רבים, בעזרת ה' תבני בתי מדרש גם במינסק וגם בארץ ישראל"

הסערה התפרצה דווקא משום שהמשורר אונטרווגר ישב באותו הזמן בכלא. ישיבה בכלא עשויה להתפרש כפרי של קריאת תגר על המוסדות והממסד, מה שנתפס כמעלה אצל אנשי רוח. מיהו המשורר המופלא ששורה של אנשי רוח וינאיים נרתמה לשחרורו מהכלא?

בבית העלמין העתיק של צפת נמצאת כבר מאות שנים מצבה ייחודית: מצבתה של "הרבנית". מיהו הרב שבצילו הסתופפה? מה פעלה אחרי מותו? ומדוע נקראה רבנית?

אלף וחמש מאות ספרים נלקחו בעגלה ישירות לכיכר קמפו די פיורי, והועלו באש. יהודי רומא הלכו לתפילות ראש השנה כשריח עשן עולה באפם, עשן האותיות הפורחות של ספרי התלמוד שנאספו באכזריות מכל המוסדות היהודיים

יום אחד נחלה אנושות אדם מתושבי מינסק. נשימתו נעכרה והוא השתעל עד אין סוף, ירק דם וסבל מכאבים נוראים. והנה בחלומו מתגלה אליו אביו

בשנת תרכ"ד, החלו הפריצים להתקומם, יצאו בראש חבורות של לוחמים ו'כבשו' את העיירות הקטנות מידי השלטון הרוסי. הקורבנות הראשונים היו כמובן היהודים. למה? אין איש יודע... בכל מקום הוכו והושפלו היהודים על ידי הצבא הפולני הכובש

חוקרים שנקשו עליה ראו כי היא מוקפת בשכבה נוקשה של קרח. אחרי העור קופא גם הדם, הלב עוצר ומערכת הנשימה נעצרת. חודשים עוברים, הצפרדע קפואה, אבל היא עדיין בחיים!

זמן חלף, והאיש חזר לבקש את כספו, על מצחו של רבי חיים לא ניכרה אפילו עננה, והוא השיב: בעזרת ה', עד השקיעה יגיע הכסף. התלמידים ראו ותמהו, על סמך מה מבטיח רבי חיים כזאת?

"אינני יודע", התגמגם רבי חיים. "לומד תורה אני, וכך המנהג בצפת, שלומדי תורה אינם משלמים מיסים. גם סבי לא שילם וגם אבי אינו משלם, וגם רבי יהודה היושב לידי בבית הכנסת אינו משלם מיסים". "כך?", הרים יהודה אבירלין את קולו, "אני אטפל בזה!". נפנה והלך לו

אמנם מה שלא עשה החרם, עשתה חכמת הקבלה. בשנת של"ט הגיע רבי יצחק לוריא, האר"י הקדוש, ממצרים לצפת. יהודה אבירלין הציץ ונפגע. הוא שמע את האר"י מדבר בפני תלמידיו סודות ורזים, השיל את גלימתו וישב למרגלות האר"י הקדוש, לשתות את דבריו בשקיקה

כעת, כשגטו דובנו הוקף בגדרות תיל, ומדי זמן מה הוציאו מאות יהודים להריגה באכזריות, הוא נזכר לפתע במנהרה הסודית. אולי יצליח להגיע אליה, ולהציל דרכה את יהודי הגטו?

בשביל מה צפרדע או סרטן צריכים שני מוחות, אם האדם, ואפילו הגאון ביותר, מסתדר עם מוח אחד?

לפני רגע ניצב מולך תמנון, וכעת הוא נראה כמו אלמוג דומם, אצה, אבן, דג, נחש ועוד. כך הוא יכול להתחמק מטורפים, וגם להמתין בשקט לטרפו מבלי שייחשד בכלום. אבל איך הוא עושה זאת?  

לפתע נשמעו קולות דוברים. קבוצת אנשים עם זרקור בידם, ומקצה הקבוצה נשמעה צעקה: הצילו, שוטרים הונגריים, אבדנו. מורה הדרך היסה את כולם וציווה עליהם להשתטח

יש הסבורים כי כל האירוע לא היה אלא תרגיל של רבי חיים בנבנשתי, הוא הבין כי אם יתנגד לשבתי צבי, הוא יגורש ולא יוכל להשפיע, ושבתי צבי יעמיד ברבנות אדם שישמש כדחליל, ומי יודע אילו נזקים יעשה, וכך התנדב רבי חיים לעמוד במקום הלא נעים של רבנות תחת שבתי צבי, כדי למזער נזקים

רבי אהרן וירמש לא היה "רב מטעם" שהוצנח ע"י השלטונות. הוא היה תלמידו של בעל "שאגת אריה", עסק שנים רבות בחוכמת הנסתר והקבלה, ולבסוף נבחר למלא את מקומו של רבו הגדול ברבנות העיר מץ

יהודה קרשקש זכה לכינוי "יהודי המפה", והיה האיש שמפותיו שימשו מלכים ונסיכים במסעות גילוי עולמיים עד שנשמרו כסוד צבאי והותירו אחריו חידה היסטורית