בשנת תרכ"ד, החלו הפריצים להתקומם, יצאו בראש חבורות של לוחמים ו'כבשו' את העיירות הקטנות מידי השלטון הרוסי. הקורבנות הראשונים היו כמובן היהודים. למה? אין איש יודע... בכל מקום הוכו והושפלו היהודים על ידי הצבא הפולני הכובש
חוקרים שנקשו עליה ראו כי היא מוקפת בשכבה נוקשה של קרח. אחרי העור קופא גם הדם, הלב עוצר ומערכת הנשימה נעצרת. חודשים עוברים, הצפרדע קפואה, אבל היא עדיין בחיים!
זמן חלף, והאיש חזר לבקש את כספו, על מצחו של רבי חיים לא ניכרה אפילו עננה, והוא השיב: בעזרת ה', עד השקיעה יגיע הכסף. התלמידים ראו ותמהו, על סמך מה מבטיח רבי חיים כזאת?
"אינני יודע", התגמגם רבי חיים. "לומד תורה אני, וכך המנהג בצפת, שלומדי תורה אינם משלמים מיסים. גם סבי לא שילם וגם אבי אינו משלם, וגם רבי יהודה היושב לידי בבית הכנסת אינו משלם מיסים". "כך?", הרים יהודה אבירלין את קולו, "אני אטפל בזה!". נפנה והלך לו
אמנם מה שלא עשה החרם, עשתה חכמת הקבלה. בשנת של"ט הגיע רבי יצחק לוריא, האר"י הקדוש, ממצרים לצפת. יהודה אבירלין הציץ ונפגע. הוא שמע את האר"י מדבר בפני תלמידיו סודות ורזים, השיל את גלימתו וישב למרגלות האר"י הקדוש, לשתות את דבריו בשקיקה
כעת, כשגטו דובנו הוקף בגדרות תיל, ומדי זמן מה הוציאו מאות יהודים להריגה באכזריות, הוא נזכר לפתע במנהרה הסודית. אולי יצליח להגיע אליה, ולהציל דרכה את יהודי הגטו?
בשביל מה צפרדע או סרטן צריכים שני מוחות, אם האדם, ואפילו הגאון ביותר, מסתדר עם מוח אחד?
לפני רגע ניצב מולך תמנון, וכעת הוא נראה כמו אלמוג דומם, אצה, אבן, דג, נחש ועוד. כך הוא יכול להתחמק מטורפים, וגם להמתין בשקט לטרפו מבלי שייחשד בכלום. אבל איך הוא עושה זאת?
לפתע נשמעו קולות דוברים. קבוצת אנשים עם זרקור בידם, ומקצה הקבוצה נשמעה צעקה: הצילו, שוטרים הונגריים, אבדנו. מורה הדרך היסה את כולם וציווה עליהם להשתטח
יש הסבורים כי כל האירוע לא היה אלא תרגיל של רבי חיים בנבנשתי, הוא הבין כי אם יתנגד לשבתי צבי, הוא יגורש ולא יוכל להשפיע, ושבתי צבי יעמיד ברבנות אדם שישמש כדחליל, ומי יודע אילו נזקים יעשה, וכך התנדב רבי חיים לעמוד במקום הלא נעים של רבנות תחת שבתי צבי, כדי למזער נזקים
רבי אהרן וירמש לא היה "רב מטעם" שהוצנח ע"י השלטונות. הוא היה תלמידו של בעל "שאגת אריה", עסק שנים רבות בחוכמת הנסתר והקבלה, ולבסוף נבחר למלא את מקומו של רבו הגדול ברבנות העיר מץ
יהודה קרשקש זכה לכינוי "יהודי המפה", והיה האיש שמפותיו שימשו מלכים ונסיכים במסעות גילוי עולמיים עד שנשמרו כסוד צבאי והותירו אחריו חידה היסטורית
בשנת קנ"א, 1391, מנתה קהילת מיורקה 1,200 נפש. בשנה זו התרחשו המאורעות המכונים גזירות קנ"א, שבעקבותיהם, ובעקבות מאורעות דמים נוספים, נאלצו כל יהודי מיורקה להמיר את דתם לנצרות
בבית הקברות של חברון לא היו מצבות. על כל קבר היתה מונחת אבן ענקית. האבן היתה מובאת על ידי גמלים, שכן משקלה היה עצום. את בורות הקבורה היו חופרים לעומק של שני מטרים, ונעזרים במקלות דינמיט לפוצץ את הסלע לפי הצורך. הסיבה עצובה ומזעזעת
עד כמה שזה נשמע מוזר, קבוצות של נמלים מודאגות מהיעדר ידיים עובדות, והן מחפשות עובדים נוספים. אין להן אפשרות לפרסם בעיתונות, או דרך להשיג את העובדים דרך חברות כוח אדם, ולכן הן בוחרות בדרכים הרבה פחות סימפטיות: התקפה לשם השגת עובדי כפיה
אם הייתם תושבי פרנקפורט דמיין, ודאי הייתם יודעים: יש צום בעשרה בטבת, ואחרי שבועיים בדיוק, ישנו צום כ"ה בטבת. מה, אתם אוכלים בכ"ה בטבת?
שאלתם את עצמכם פעם איך החיידק מגיע ממקום למקום בתוך הגוף? הוא הולך? תופס טרמפים? מתברר שיש לו מנוע, המכונה "שוטון". לסוגים רבים ושונים של חיידקים יש מנוע שוטון
לפנות בוקר נתגבשה ההכרה אצל חכמי שרעב: כל אחת מהקבוצות תבנה משכן אמיתי, בגודל טבעי, כדי לראות איזה משכן אכן ראוי להשכנת השכינה!
מיכלינה ארזה מזוודה ויצאה את הבית, אך לאן? בירור זריז אצל השכנים גילה שמיכלינה חצתה את הגשר על הנהר. חציית הגשר אומרת דבר אחד: אל המנזר, אך מה לבתם ולמנזר? איך הגיעה לשם? ומדוע?
הזכר הסוכי אינו מעורר שום רושם בהופעתו, אפילו לא במעופו או בשירתו. מה שכן יש לו לתרום למערכת המשפחתית הוא בניית סוכות. הוא לא רק בונה סוכה, אלא גם מקשט אותה כמיטב המסורת, ולכן נקרא שמו "סוכי"
