כל התכנים של יהוסף יעבץ

אוון זיהה שהנזק המוחי העצום שנגרם לה לא רק השפיע על מוחה, אלא גם על יכולתה לנוע ולקיים אינטראקציה. לכן הוא תהה, אם היא לא יכולה לתקשר, איך הוא יכול לדעת בוודאות שאין לה שכל?

בשורות הגמרא ישנה רק שורה אחת, למעשה, והיא כוללת רק את המלים האלו: "פרה אדומה מטמאה טומאת אוכלין והיתה לה שעת הכושר". איך נולד התוספות הזה? זהו סיפור מלא אימה, הוד, שגב וקדושה

מיד עם פטירתו ציווה בית הדין לנעול את כל התיבות והמחסנים של יוסף, עד שיתברר הדבר. בני המשפחה ישבו שבעה בביתו והתאבלו כדין. בסיום השבעה ביקשו לפתוח את התיבות והמחסנים כדי לרכז את הרכוש ולבדוק, והנה: הכל ריק...

מובן שכל התורה קדושה, ובכל אות יש רמזים – אבל אנחנו, כאנשים פשוטים, לא תמיד שמים לב לאוצרות שמתחבאים, ממש ברמת הפשט, בתוך פסוקי התורה

בני הבית הגישו קופסאות עם עוגות לימון, והרמב"ם ואורחם סעדו את לבם תוך כדי הדיון, הרמב"ם אף השתעשע עם הילד של האורח, כמה היינו מוכנים לשלם כדי להיות נוכחים בפגישה כזו, שבה היינו יכולים לשמוע את הנשר הגדול, ענק החכמה המדע והתורה, מדבר, מייעץ ומשוחח

מאז הכיבוש הממלוכי הפך מבצר עכו למבצר מוסלמי, לאורך כל התקופה העות'מנית. אך במדינת ישראל הפך מבצר זה ל"בית משוגעים", ודיווחים קשים מאד התקבלו מבין כתליו. מי שלא היה חייב לעבור שם – העדיף להתרחק

ברור, אם כן, שביהדות, בעל מום אינו פחות מבחינה רוחנית. דווקא כהן בעבודה נפסל כשהוא בעל מום, כי כאשר מדובר בתפקיד ייצוגי, כבוד התפקיד הוא הנראות החיצונית

האלמוני התכופף ארצה, נשכב מלוא קומתו ונישק בלהיטות את אדמת ארץ הקודש. משחלפו הרגעים והאיש לא קם מן הארץ, ניגשו אליו הפועלים לבדוק מה אירע לו.  להפתעתם, הם גילו שהאיש נפח את נשמתו בעודו מנשק את אדמת הארץ שאליה השתוקק כל כך

זלמן יצא את הטירה בשמחה, וכבר חישב איזו מזוזה יקנה עבור ההגמון, ואיך יסתדרו לו החיים מעתה ואילך, אך כשהגיע לביתו, שאלה אותו אשתו שאלה פשוטה: "האם מותר למכור מזוזה לגוי?"

כאשר חלה טיטוס את חוליו המפורסם, שממנו מת בגיל צעיר, ציווה דומיטיאנוס לסגרו בחדר כדי שימות כבר, בידעו כי הוא הקיסר הבא

מדובר על כוכב הלכת K2-18b, שנמצא במרחק של 124 שנות אור מכדור הארץ. דיווחים אלו הוצגו כהישג מרשים, במיוחד כאשר מדובר בתרכובות כימיות שזוהו באטמוספירה של כוכב הלכת, אשר נחשבות בדרך כלל כסימנים פוטנציאליים לחיים. אך האם מדובר בהוכחה חד משמעית?

השנה היא 1925, לפני מאה שנים בדיוק, והנתבע הוא ג'ון סקופס, מורה בבית הספר המקומי. האשמה: סקופס לימד את תלמידיו כי האדם הגיע מן הקוף, בעוד החוק של מדינת טנסי אוסר על מורים ללמד את תיאוריית האבולוציה

באומץ בלתי רגיל היא נסעה לפריז, ונכנסה לתוך מפקדת הגסטאפו כדי להעביר מסר לקצין נאצי ששיתף איתם פעולה. היא היתה צריכה לגייס את כל האומץ שקיים ביקום, כדי להסתנן כיהודייה עם תעודה מזויפת ללב המעוז הנאצי

דיני הצרעת ניתנו לישראל. גוי מצורע אינו מטמא, כיוון שדווקא מי שקרוב לה' צריך להיזהר מנגיעת יד ה'

החפץ חיים לא שתק על ביזוי כבוד התורה, והשיב במכתב מפורט, כי דבריו הם דעת תורה וחובת השעה, ואין בהם שמץ לשון הרע

לאחר שיחה ארוכה, נזכר הזקן כי סבא שלו סיפר לו שאי פעם, לפני כמה דורות, הוא שמע מהזקנים כי המקום נקרא "אל רחבא". כאשר שמע זאת היהודי קפץ ממקומו, השאיר את הכיבוד הרב על השולחנות, הניח מטבע על שולחנו של הזקן ויצא בנימוס. מי היה אותו יהודי? ומה לו ולאותו תל עתיק?

ידוע כי לכרובים היו פני תינוק, אבל גופם לא היה גוף אדם, שהרי היו להם כנפיים. הכרובים הם שומרי גילוי השכינה מפני האדם, כמו הכרובים שהוצבו בכניסה לגן העדן אחרי החטא

עם שני הרוגים ושני פצועים סביבו, התבונן אליעזר ברוידא סביבו, ראה את עמדות הסורים והבין שאין לו שמץ סיכוי. כל ההכשרה הקרבית, כל הציוד והאימונים – לא יעזרו לו כאן. ואז אמר, לראשונה בחייו: "ממעמקים קראתיך השם"

ברשות המורדים היה מקלע אחד, כמה עשרות אקדחים, בקבוקי תבערה ובקבוקי חומצה. הגרמנים נכנסו לתוך הגטו בטנקים ובמכונות יריה, ולמורדים לא היה באמת סיכוי ריאלי, אבל הם החליטו כי לא ילכו כצאן לטבח

בשנת 1306, ה' אלפים ס"ו, החליט פיליפ היפה לפנות אל היהודים. בי' באב קיבלו היהודים פקודה כי עליהם לעזוב את צרפת, בפשטות רבה, בלי לקחת אחריהם גרגר אחד מרכושם. עליהם להשאיר את בתיהם, נכסיהם, חפציהם – וכמובן את הכספים שהלוו לסוחרים הגויים