כל התכנים של יהוסף יעבץ

איך ייתכן שבטון בן אלפיים שנה מחזיק מעמד בגלי מלח, רעידות אדמה וזמן, בזמן שהבטון המודרני שלנו מתעייף אחרי כמה עשרות שנים?

מוצרי חשמל, שתייה חמה ועירוב: כיצד מכינים לפני שבת? כל הפרטים על פי ההלכה

על פי הקבלה, אין בטבע תופעה מקרית, וכל מראה בעולם החומר הוא לבוש חיצוני לתהליך רוחני עמוק. השלג אינו רק תופעת חורף אלא שפה של טהרה, דין וחסד, הסתר וגילוי

כשהגיע אל הפסגה והביט מטה, משהו עצר לו את הנשימה. בתוך מסגרת של חורש אקליפטוסים, חוף לבן וים טורקיז, נפרש מולו אגם ורוד. לא ורוד עדין, לא השתקפות שמש, אלא כתם בועת מסטיק ענקית, חד, כמעט לא אמיתי

לאחר עשרות שנים של חיים נוכריים, פשט את דמות "ג'ורג' נייגל" ושב אל שם ילדותו, אל אמונתו, אל חסידותו. הוא חזר לארץ, חזר לכפר חסידים, אל אותם שבילים שאותם חרש בצעירותו עם מחרשה פשוטה ועם אמונה ענקית. כבר לא כאדמו"ר גדול מוקף חצר, אלא כזקן צנוע, מתקן, מבקש מחילה

הקצוות קרועים, הכתב ערבי-עות'מאני, ועליו ים כחול עמוק, ספינות, חיות מוזרות. כך צצה מחדש לעולם מפת פירי ראיס, מפה שנערכה בשנת 1513 בידי אדמירל עות'מאני, והפכה לאחת החידות המפורסמות בתולדות הקרטוגרפיה

לכאורה, מחזה פשוט: ציפור קטנה המקישה במקורה על עץ. אך ככל שמתבוננים מקרוב, מתגלה מערכת ביולוגית מורכבת להפליא. בכל אופן, לא רבים בעלי החיים, ובפרט לא קטנים כמוה, המתמודדים עם גזע עץ חסון באמצעות המקור בלבד

בקיץ האחרון צללו קבוצת חוקרים אל תחתית אגם קטן, ובתוך שכבת בוץ יציבה גילו אוצר שלא ייאמן: מאגר נשק שלם מהמאה ה־11, שמור כמעט ללא פגע

כל יום הוא סכנה, כל בכי עלול להסגיר. יוכבד נושאת את המתח הזה בשתיקה, באחריות, ללא תלונה, וכאשר היא מבינה שלא תוכל עוד להסתירו – היא אינה נכנעת, אלא משנה אסטרטגיה

גיטו היה מגלומן פרנואידי ששכנע את עצמו כי מגיע לו תפקיד דיפלומטי על בסיס… כלום. הכדור שנורה אל גבו של גארפילד היה רק תחילת האסון, לא סופו. מה שהרג את הנשיא לא היה הקליע – אלא הרפואה של זמנו

פרעה אינו רק רודן פוליטי, הוא מייצג תפיסת עולם שבה האדם נמדד לפי תועלתו הכלכלית בלבד. "הבה נתחכמה לו" איננו רק תכסיס מדיני, אלא אידיאולוגיה של שליטה, של הפיכת אדם לאמצעי

כשהביולוגים צופים היום בעובר זעיר במיקרוסקופ, הם רואים מערכת עדינה, מרובדת, שצמתיה העמוקים נעולים כמעט לגמרי. בתוך המרקם הזה, השאלה איך נוצר כל העושר הביולוגי שלנו אינה נעשית פשוטה יותר. להיפך – היא הופכת לדרמטית, מורכבת ומסקרנת מאי פעם. והתשובה ברורה ומתבקשת: בורא העולם

פעולה קצרה, שקטה, כמעט טכנית – שטיפת קצות האצבעות לפני ברכת המזון – מקבלת במקורות חז"ל משמעות רחבה הנוגעת לסכנה, לקדושה, לנפש האדם ולמבנה הקשר שבין גוף לרוח

דגים, שלעיתים נתפסים כיצורים פשוטים, מחזיקים ביכולת למידה, זכירה והעברה של מידע מורכב. הם מזהים דפוסים סביבתיים, זוכרים אזורים מסוכנים ובטוחים, ומסוגלים לשנות התנהגות על סמך ניסיון עבר

תחילה צחקו עליו. איך יכול אדם שאפילו אינו קורא אנגלית, להמציא כתב? אשתו, מתוסכלת מאובססיית העבודה שלו, שרפה חלק מרשימותיו. חבריו חשבו שהוא רדוף דמיונות. אבל סקויה לא ויתר

מבלי להבין בדיוק מה היא אומרת, השיבה סוף סוף לדוד העקשן: "אם אתה רוצה להביא לי משהו מישראל, תשלח לי מזוזה לדלת חדרי במדרשת הכמורה"

בין צריפים פשוטים ועתיד לא ברור, צמחה אצלו ההבנה שהדרך היחידה לנקמה אמיתית במשטר שהחריב את משפחתו, היא בנייה: לבנות ידע, מדע, טכנולוגיה

אין כאן מסע, אין חלום, אין אפילו התגלות אלוקית. יש חיים שקטים. חיים פשוטים, ממושכים, נטולי זעזועים חיצוניים. ודווקא השקט הזה הוא המפתח להבנת הפרשה כולה, לאור שיטתו של רש"ר הירש

הוא מתקדם לאט, בצעדים מדודים, נאחז בציפורניים בסלעים קטנים, סומך על אחיזה יציבה ולא על תנופה רגעית. על פי הקבלה, זהו משל לנפש הפועלת מתוך מידת הדין והגבול, אך יודעת להפוך את הגבול עצמו לכלי צמיחה

מאחורי השם הפיוטי הסתתרה מציאות קשה ואכזרית. ההנהגה הצבאית היפנית, שראתה כיצד צי המלחמה שלה מתרסק מול העליונות האמריקנית, חיפשה "נשק נס". התוצאה הייתה החלטה מודעת להשתמש בגופם ובחייהם של אלפי צעירים כאמצעי נשק חד-פעמי