היסטוריה

בינתיים, בצפת, שייח מוסלמי מקומי בשם מוחמד דמור, שהיה ידוע בכריזמה הרעילה שלו, הפיץ חיזיון מרושע: הוא טען שהוא ראה ''חיזיון'' שבמהלכו רכוש היהודים הכופרים, זהבם ותכשיטיהם, עוברים לידי המאמינים האמיתיים – הערבים. דבריו הציתו שנאה בקרב ההמון, והמתח בעיר גבר

יוסף הנהן בשתיקה, עיניו עוקבות אחר הדף הרטוב והכהה שזה עתה נדפס. היה בהם הסכמה שקטה, של מי שכבר אמר את דעתו פעמים רבות בלימוד, וכעת נותן לה להיחתם במעשה

הרעיון נשמע נועז, ומישהו שאל חרש: "וכי זו דעתו בלבד?". אך הרמב"ם הקדים את השאלה והשיב באיגרת: "ואל תזלזלו בפירוש הזה, שכן כך פירשו גם אנשי תבונה: רבי משה גקטיליא ורבי יהודה אבן בלעם"

והתוצאה – מפעימה. כל כרך חדש שיצא, התקבל בהתלהבות עצומה. בישיבות, בבתי מדרש, בבתים של שוחרי תורה, בישראל ובגולה – קראו בו בשקיקה. רבנים צעירים מצאו בו בהירות, מחנכים כתבו ממנו שיעורים, תלמידי חכמים השתמשו בו כבסיס ללימוד שיטתי ועיוני

הקבוצה הזאת עוד ניסתה להילחם. הם הסתירו את מי שיכלו, סיכלו פריצות, חסמו רחובות. בסופו של דבר נכנעו. והוצבו מול הדילמה: לבחור במוות – או לבחור את סוגו

בספר יהושע פרק י', אחד הימים מתארך באופן על טבעי על ידי ה'. האם תרבויות עתיקות מכל רחבי העולם מדווחות על התרחשות אירוע זה?

מהו כתב הזכויות של קאליש, שכמעט שמונה מאות שנים לאחר שנכתב עדיין מעורר רגשות כה עזים? מדוע בחרו המפגינים לשרוף דווקא אותו? הכירו את כתב הזכויות של קאליש, המכונה לעיתים ה"מגנה כרטה" של יהודי פולין

270 אלף תושבים בעיירה שממוקמת 17 אלף קילומטר מפריז שמעו כי בקרוב יהפכו למדינה

הוא שב לביתו, פניו עדיין טרודים. אשתו, רבקה, ערכה את שולחן הערב. הדגים כבר הונחו על השולחן, והיין נמזג לגביעים – אך הוא לא מיהר לאכול. כשישבו יחד, סיפר לה את כל שעל לבו

דווקא מלב המלחמה בקייב, מגיע ספר היסטוריה חדש, המודפס במאות אלפי עותקים ומציג את תרומת אוקראינה להקמת מדינת ישראל, ואת האמת שמאחורי מלחמת חרבות ברזל

הוא גילה שהגרמנים נהגו לכתוב בתחילת כל הודעה את מפתח ההודעה פעמיים. מפתח ההודעה היה הקוד המפרט את האופן שבו סודרה המכונה ביום זה בכדי להצפין את ההודעות. מפתח זה סומן בעזרת שלוש אותיות, שנכתבו בראשית ההודעה פעמיים רצופות זו אחר זו

הרב נעמד בהתרגשות ושאל את עצמו: מיהו המחבר? מי העז לחבר חיבור כה נשגב ונועז, שמציג את תפארת האמונה בצורתה ההרמונית ביותר עם חכמת הפילוסופיה?

בתוך החדר ישב המלך – חואן הראשון מאראגון – ובצידו יועצו הקרוב. אלישע ויהודה כרעו קמעה בהכנעה. "רבות דובר בשבחכם", אמר המלך בקול רם וברור. "אך עתה אנו מבקשים דבר מה גדול עוד יותר"

אף על פי שהדבר לא היה מקובל, נעתר חיל הים לדרישתם, ובראשית שנת 1942 הם התקבלו כולם לשירות בסיירת USS Juneau של חיל הים האמריקאי, כאשר הקטן מביניהם היה בן 18 בלבד, והגדול בן 26

רק שנים אחדות קודם לכן היה רבי חסדאי עצור ומושפל. עלילת שווא נבזית הביאה למאסרו יחד עם חברו הר"ן ועם הריב"ש, מגדולי התורה והחכמה שבדור, וכן עם ראשי הקהילה בברצלונה. חוויית השפלה זו לא ריפתה את ידיו

הרעיון היה להפריח באוויר כמויות אדירות של כדורים פורחים, שימשכו אחריהם כבל מתכת עבה, כך שכנפי המטוסים הגרמניים יסתבכו בכבלים הרבים, ותמנע מהם האפשרות להפציץ

למרות מעמדו הרם והשפעתו הרחבה, ג'או לא שכח את שורשיו היהודיים ואת הקהילה שממנה הגיע. הוא ניצל את מעמדו כדי להגן על היהודים מפני רדיפות מצד פקידים מושחתים בממשל, שהיוו איום קבוע על מיעוטים דתיים בתקופות כאלה

כשמדברים על מסעות לסין, שמו של מרקו פולו עולה מיד. אך האם ידעתם שמאות שנים לפניו, סוחרים יהודים מבגדד כבר טיילו בדרך המשי, הגיעו לערי סין וחיברו בין מזרח למערב? מסמך מרתק מהגניזה בקהיר שופך אור על הקבוצה שהקדימה את מרקו פולו בהרפתקאותיה

תנאי הבריחה מאתיופיה היו קשים מאוד, והתנאים במחנות שבסודאן היו קשים אפילו יותר. כמה אלפים מחברי הקהילה מצאו את מותם במחנות הפליטים, בזמן ההמתנה להטסתם לארץ הקודש

חיוך דק עלה על שפתיו למראה בניו המעמיקים בהלכה עוד בטרם הגיעו למצוות. אך מיוחד מכל היה הבן הקטן – יעקב – שלימים יתפרסם כ"בעל הטורים", מי שחיבר את אחד מספרי ההלכה המרכזיים ביותר בתולדות עם ישראל