היסטוריה

למה? מה עשינו להם? אנחנו לא חולקים איתם גבול משותף, לא פגענו בהם מעולם. ועדיין, הם רוצים להשמיד אותנו. התשובה, עד כמה שניתן לכנות אותה "תשובה", נעוצה אי שם בשרשי האיסלאם, עם הולדת ה"שיעה"

כשהתנועה המשיחית הזו המשיכה לפעול בסתר, ולא פעם בגלוי, באירופה שלאחר המשבר – קם היעב"ץ ונשא קולו כארי. הוא לא הסתפק במאמרים ובהשגות הלכתיות, אלא ניהל מאבקים ממשיים בבתי הדין, במועצות הקהילה ובכתיבתו

הם כפו את האסלאם השיעי על העם, את השפה הערבית, והורו להשמיד כל מי ששמר על הלשון הפרסית או על דת האש הקדומה. כהני פרס המאגיים, וסתם אנשים משכילים, נרדפו באכזריות. ועדיין – רוב האיראנים לא המירו דתם לאסלאם

"ואני מאמין, ילדים, שבעתיד יקום מזה עולם חדש של תחבורה ציבורית. ייתכן שיום אחד ננוע ברכבות, באוויר, אולי אפילו מתחת לאדמה. והכול – בזכות יהודי חכם אחד בשם שמעון קרמסר"

בתחנת המשטרה טענו השוטרים שהבחורים הובלו אל העיר לוזן, אך בדיקה קצרה הראתה שהמשטרה משקרת. ככל הנראה המשטרה מנסה להסתיר אותם, כדי שלא יוכלו למנוע את השבתם לידי הנאצים

הוא מנסה את "מודה אני" ו"אדון עולם", אבל הזקנה איננה מכירה את נוסח התפילה המקורי בלשון הקודש. כבר בראשית המפגש הוא הציע לומר "שמע ישראל", אבל הזקנה הגיבה גם לזה באטימות, היא לא יודעת מה זה "שמע ישראל"

הם הבינו שפועלת במקום רשת ריגול רוסית. הכינוי שהם נתנו לרשת היה "התזמורת האדומה". תזמורת – על שם השידורים, כל סוכן שדרן כונה אצלם "זמר"; ואדומה - על שם רוסיה האדומה

המצודה הזו, שנשמרה בעמק האלה במשך אלפי שנים, שמרה גם את זכרו של דוד. היא לא קראה קריאות, אך האבנים דיברו. ואמרו: המלך היה, והממלכה הייתה. זו לא רק שאלה של מגדלים או של חרבות – זו השבת אמון למסורת עתיקה, אשר רבים פקפקו באמיתותה

הוא נחרד מן העדויות, נבוך מן ההשוואות. פתאום הבין: הורדוס לא היה שליח הקדמה, אלא אויבה של הרוח היהודית. הוא דיכא כל התנגדות, הפקיע כל אוטונומיה דתית, והלך שבי אחרי תרבות הזרה לעם שעליו שלט

יום אחד נקלע לאולם שבו היו עורכים ערביי יפו תחרויות בספורט ובאגרוף, ושם ראה ערבי מגודל מאיסדוד המתגאה בכוחו ובגבורתו. נכנס יעקב לקרב מולו, כדוד מול גלית, ואף הלה הגיב כגלית: "אתם שולחים לי ילד יהודי להילחם בי במקלות?". אך כעבור שניות ספורות כבר שכב אותו ערבי מגודל על הרצפה בנוק אאוט

מִי הִמְצִיא אֶת הַבַּרְקוֹד? וגם - לָמָּה סוּרִיקָטוֹת מַעֲמִידוֹת זְקִיפִים?

עמוק ביערות, רחוק מכל יישוב אנושי, מחכה לתיירים הפתעה בלתי צפויה. בית קברות יהודי עתיק עם מצבות כמעט בלתי קריאות ושבורות, שוכן בשקט על גדת נהר רחב. לא רחוק משם נמצאות חורבותיו של בית כנסת גדול, מכוסה בר בעשבים ועצים. מי היו היהודים שגרו כאן? התשובה לחידה זו טמונה בעבר הרחוק

המהנדס חפר מעט סביב הקיר שבחזית, קיר בטון שהתנשא לגובה שלש קומות, וקרא: אכן! אין שום יסודות! ברגע שהבניין יאוכלס – הוא יקרוס תחתיו. השמועה התפשטה כחץ מקשת

יוסי ויליאן הוביל מאבק עיקש בן 25 שנה להצלת בית הכנסת המיתולוגי בחיפה, "הדרת קודש". כעת הוא משתף בזיכרונות הילדות, במורשת ההיסטורית העשירה, ובחלום הגדול: "בית הכנסת יהפוך לשוקק חיים יומם ולילה"

עד מהרה נגמרה לו רשימת השמות, והוא נאלץ להתחיל לקרוא שוב את אותם השמות, לפי אותו הסדר, וחוזר חלילה. באופן זה הוא מל את בני המקום בזה אחר זה, וקרא להם שמות, עד שבסופו של המבצע נימולו תחת ידיו 173 אנשים, שנקראו על ידו כולם בשם אברהם, בתוספת שם שני מן התנ"ך

מחקרי DNA עדכניים מוכיחים כי שורשיו של עם ישראל הם אכן בתקופת האבות, במזרח התיכון, בדיוק כפי שמלמדת אותנו התורה בספר בראשית כבר לפני 3300 שנה

משפט בזק שנערך לסלייטר מצא אותו אשם, חד משמעית, דינו נגזר למוות בתליה. בהמשך הומר גזר הדין למאסר עולם עם עבודת פרך, וסלייטר בן ה-36 החל לרצות את ענשו, שנועד לו עד סוף חייו

לאחר ידידות ארוכה ולאחר שהכיר מקרוב את יופיה של היהדות, הוא החליט להתגייר. הוא פנה לרב הלונדוני, אך הרב סירב באופן נחרץ. נראה שהרב חשש שגיור של דמות כה ידועה ומעוררת מחלוקת כמו לורד גורדון לא יביא טובה ליהודים במדינה. לורד גורדון לא התייאש, וחיפש דרכים אחרות להתגייר

הודיני השתחרר מכל סוג של קשירה. לא קשירות מבוימות שהוא עצמו ארגן, אלא קשירות מפלצתיות של טובי המנעולנים בעולם. הם כבלו אותו, תלו אותו במהופך, הקיפו אותו בשרשראות ומנעולים, הכניסו אותו לתוך מכלי מים, לתוך קופסאות קטנטנות – ומכולם נחלץ הודיני

שר הפנים הורה למושל המחוז שלא לעשות מאמץ כדי להגן על היהודים, ובפקודתו של המושל נסגר הצבא בבסיס. רק לאחר יומיים תמימים בהם השתוללו הפורעים, אמר ניקולאי השני: "המשימה הושלמה, אפשר לעצור את הפורעים"