היסטוריה

לפני כמעט שלש מאות שנים, נראה רבה הישיש של פאדובה, רבי ישעיה באסאן, מהלך ברחוב היהודים אחרי שני סבלים הסוחבים ארגז עץ ענק וכבד. מה היה טמון באותה תיבה מסתורית? ומדוע היה צורך לנעול אותה בכזה טקס רשמי?

עשרים עמודים גדושים בתיאורים, במחקרים, בסיפורים ובדיבורים על "ברינג". מדוע הנושא מעניין כל כך את הרוסים? לא תאמינו

זהו הסיבוב האחרון בין יצחק לישמעאל. 'הבעיה הפלסטינית' היא לא בעיה של זכויות אדם, או עקרונות אחרים - היא מלחמת דת לכל דבר ועניין.

אביו ואמו הביאו הביתה בסתר כמות של קלחי חסה, שטפו אותם, חתכו והכינו, אך לא ראה כלל שהקלחים נאכלו. למחרת הם נעלמו, ואף אחד לא דיבר על כך. 'זה ודאי מנהג יהודי', אמר לעצמו, והחליט לעקוב אחרי המשרתת

היהודים כבשו את הכלכלה העולמית, את המוזיקה הגרמנית, את השירה הגרמנית – אבל זה לא עזר. בגרמניה היהודים היו יותר גרמנים מהגרמנים, בצרפת יותר צרפתים מצרפתים – אבל לשווא. האנטישמיות לא נעלמה – היא פשוט החליפה טענות

בימי הבית השני היתה מגילה שנקראה "מגילת תענית", ובניגוד לשמה, היא היתה מגילה שציינה את הימים שבהם אסור להתענות, משום שנחשבו לימי שמחה, מחמת כל מיני מאורעות שהיו בהם. אחד הימים האלו היה יום כ"ד בניסן

מטרת הקמתה של העיר רחובות היתה להקים עיר עצמאית, שתתנהג לפי דרכי ההלכה, בלי תלות בברון רוטשילד. הברון רוטשילד היה נדיב עצום בעל לב יהודי חם, אבל הפקידים שעבדו במשרדיו היו מודרניים, רבים מהם לא שומרי מצוות, והעבודה מולם היתה קשה

בדמיונו ראה מוחמד את עצמו כנוטל מחדש את ירושתו של אברהם, לא כאח שווה ליצחק, אלא כאח הבכור, כזה שאומר את המילה האחרונה, ועל פיו יישק דבר. וכאשר היהודים לא נותנים לא את הבכורה – הוא מאבד עשתונות

בין היהדות לאסלאם יש יחסים מורכבים, טעונים במתחים היסטוריים ואידיאולוגיים. הגיע הזמן לסקור ולחקור מעט במקורו ומהותו של אותו סכסוך. הסיפור בין היהדות לאסלאם הוא דרמה משפחתית, וכמו שקורה לפעמים בדרמות מהסוג הזה, זה יכול להיות מכוער, והסכסוך לא תמיד נשאר במשפחה

בערוץ הנחל שבסמוך לעיר נמצאה גופה. בלי דין ודברים ובלי שום בירור מינימלי, הוחלט על ידי המון הכפריים הנבערים כי מדובר בנוצרי שהיהודים רצחוהו. שתי כרכרות עם יהודים היו בדרכן לעיר. ההמונים עצרו אותם ורצחו בדם קר תשעה יהודים, שלא היה להם שום קשר למקרה ואף לא ידעו מה רוצים מחייהם

הוא קנה את האי "גרנד איילנד" בנהר הניאגרה, דרומית למפלים המפורסמים. עמנואל האמין כי על ידי בנייה לגובה, ניתן יהיה לשכן באי שישה מיליון יהודים. בשנת 1825 ערך טקס מפואר להנחת אבן הפינה לעיר המקלט החדשה ליהודים – "אררט"

המחנה היה איום ונורא באכזריותו, כמו כל מחנות העבודה הנאציים, אך שני החברים הגו בבריחה כל הזמן. הם ידעו כי הישארות שם פירושה מוות, אך ידעו גם כי בריחה היא סיכון גדול של מוות

מה המשותף בין פרדס חנה, זיכרון יעקב, בנימינה וגבעת עדה? כולם מקומות בארץ ישראל, כמובן, אבל מה המיוחד במקומות האלו?

הנאצים הציעו פרס של 100,000 מארק על ראשו של טוביה בלסקי, וב-1943 יצאו למבצע טיהור ענק ביערות. חלק מקבוצות הפרטיזנים המקומיים נתפסו והושמדו, אך דווקא קבוצת בלסקי, על כל הזקנים והילדים שהיו בה, הצליחו בחסדי שמים להימלט

רבה של הקהילה, הרב יוסף הכהן, הכריע על פי פסיקת הרמב"ם באגרת תימן, כי האיסלאם אינו עבודה זרה, ולכן מותר להתאסלם למראית עין כדי להציל את החיים. כל אחד מאנשי הקהילה קיבל שם מוסלמי, ובמקביל גם שם יהודי שבו השתמשו בסתר

ברוסיה של אותם ימים, כל פעולה הכי קטנה, שנחשבה כפגיעה בייצור, כהימנעות מעבודה או כהבעת דעה "מסוכנת", היתה עילה לשליחת אדם לעבודת פרך לשנים רבות בסיביר. חטיפת מטוס מהממשל הסובייטי, כמוה כהתאבדות! אך אותם פעילים יהודים החליטו שאין להם טעם בחיי גלות והסתרת יהדותם. או שתצליח פעולתם, או שתיכשל – אבל תעשה רעש בעולם

השיחה המשיכה במשך שעות, כי כזה היה אהרן מרקוס, איש ויכוח ושיחה. בכל מקום שבו היה, פיתח סביבו פולמוס ודיון. הוא הפך לחסיד בכל איבריו, והפנה את ידיעותיו והשכלתו למלחמה בכפירה ובשטחיות

כדי להוכיח את דבריו, חילק זמלוייס את מחלקת היולדות לשני חלקים. האחד התנהל כבעבר, ובשני טיפלו ביולדות רק אחרי חיטוי ידיים בסוג של סבון שהוא ייצר. 90% מהיולדות ניצלו ממוות בזכות התגלית הבסיסית שלו! אך האם עולם המדע הכיר לו טובה? לא ולא

בהסכמת חכמי המקום מונתה אשתו של רבי שמשון, הרבנית מרים משפיירא, לראשות הישיבה, שכן כל ימיה גדלה בין החכמים וידעה ולמדה הרבה דברי תורה מפי אביה ובעלה, שאף אחד לא היה מוכן לוותר עליהם

לאחר מספר דקות, עיניו החדות של רבי יוסף צדו קטעים מוכרים בתוך הספר, מוכרים ומסוכנים. הוא הבין פתאום כי בתוך כל החשבונות המסובכים מסתתרים קטעים של תמיכה במשיח השקר שבתאי צבי