היסטוריה

בעקבות סכסוך פנימי בקהילת אספהאן, האשימו קנאים שיעים את היהודים בחתרנות וב"טומאה". עבאס דרש מהם להתאסלם או למות. כמה מהם בחרו למות על קידוש השם

לאחר קרבות עזים, ריצ’רד לב-ארי כבש את לימסול, ובתוך שבועות ספורים, עד יוני 1191, השתלט על כל קפריסין, ולכד את יצחק קומננוס. יהודי קפריסין, שבלטו בהתנגדותם, שילמו מחיר כבד

מבצע "עם כלביא" השאיר חותם היסטורי בתולדות עם ישראל על הישגיו המרשימים, בחסדי השם, ומוטט את איום הגרעין האיראני. האם כל זה הוצפן כבר אלפי שנים בתורה הקדושה? צפו

במשך דורות רבים איש לא ידע מי חיבר את הספר. היו שחשבו שמדובר בנזיר נוצרי חכם, אולי אחד מחכמי ימי הביניים שפשוט בחר להישאר אנונימי. אלא שיום אחד הגיעו חוקרים לגילוי מפתיע במיוחד

המבחן הגדול ביותר הגיע בשנת 1679. הרדיפות הפכו לגלות, וזו תיזכר לדורות כגלות מוזע, המאורע הקשה ביותר שפקד את יהודי תימן

הוחלט לבחור בגופתו של גלינדר מייקל, אדם חסר כל ולוקה בנפשו, שמת בראשית 1943 בעקבות בליעת רעל שהכיל חומצה זרחתית. הסיבה לבחירה הייתה העדר של ממצאים בגוף שיכולים לגלות לגרמנים את סיבת המוות האמיתית, ולהוכיח שהאדם לא מת בטביעה

למה? מה עשינו להם? אנחנו לא חולקים איתם גבול משותף, לא פגענו בהם מעולם. ועדיין, הם רוצים להשמיד אותנו. התשובה, עד כמה שניתן לכנות אותה "תשובה", נעוצה אי שם בשרשי האיסלאם, עם הולדת ה"שיעה"

כשהתנועה המשיחית הזו המשיכה לפעול בסתר, ולא פעם בגלוי, באירופה שלאחר המשבר – קם היעב"ץ ונשא קולו כארי. הוא לא הסתפק במאמרים ובהשגות הלכתיות, אלא ניהל מאבקים ממשיים בבתי הדין, במועצות הקהילה ובכתיבתו

הם כפו את האסלאם השיעי על העם, את השפה הערבית, והורו להשמיד כל מי ששמר על הלשון הפרסית או על דת האש הקדומה. כהני פרס המאגיים, וסתם אנשים משכילים, נרדפו באכזריות. ועדיין – רוב האיראנים לא המירו דתם לאסלאם

"ואני מאמין, ילדים, שבעתיד יקום מזה עולם חדש של תחבורה ציבורית. ייתכן שיום אחד ננוע ברכבות, באוויר, אולי אפילו מתחת לאדמה. והכול – בזכות יהודי חכם אחד בשם שמעון קרמסר"

בתחנת המשטרה טענו השוטרים שהבחורים הובלו אל העיר לוזן, אך בדיקה קצרה הראתה שהמשטרה משקרת. ככל הנראה המשטרה מנסה להסתיר אותם, כדי שלא יוכלו למנוע את השבתם לידי הנאצים

הוא מנסה את "מודה אני" ו"אדון עולם", אבל הזקנה איננה מכירה את נוסח התפילה המקורי בלשון הקודש. כבר בראשית המפגש הוא הציע לומר "שמע ישראל", אבל הזקנה הגיבה גם לזה באטימות, היא לא יודעת מה זה "שמע ישראל"

הם הבינו שפועלת במקום רשת ריגול רוסית. הכינוי שהם נתנו לרשת היה "התזמורת האדומה". תזמורת – על שם השידורים, כל סוכן שדרן כונה אצלם "זמר"; ואדומה - על שם רוסיה האדומה

המצודה הזו, שנשמרה בעמק האלה במשך אלפי שנים, שמרה גם את זכרו של דוד. היא לא קראה קריאות, אך האבנים דיברו. ואמרו: המלך היה, והממלכה הייתה. זו לא רק שאלה של מגדלים או של חרבות – זו השבת אמון למסורת עתיקה, אשר רבים פקפקו באמיתותה

הוא נחרד מן העדויות, נבוך מן ההשוואות. פתאום הבין: הורדוס לא היה שליח הקדמה, אלא אויבה של הרוח היהודית. הוא דיכא כל התנגדות, הפקיע כל אוטונומיה דתית, והלך שבי אחרי תרבות הזרה לעם שעליו שלט

יום אחד נקלע לאולם שבו היו עורכים ערביי יפו תחרויות בספורט ובאגרוף, ושם ראה ערבי מגודל מאיסדוד המתגאה בכוחו ובגבורתו. נכנס יעקב לקרב מולו, כדוד מול גלית, ואף הלה הגיב כגלית: "אתם שולחים לי ילד יהודי להילחם בי במקלות?". אך כעבור שניות ספורות כבר שכב אותו ערבי מגודל על הרצפה בנוק אאוט

מִי הִמְצִיא אֶת הַבַּרְקוֹד? וגם - לָמָּה סוּרִיקָטוֹת מַעֲמִידוֹת זְקִיפִים?

עמוק ביערות, רחוק מכל יישוב אנושי, מחכה לתיירים הפתעה בלתי צפויה. בית קברות יהודי עתיק עם מצבות כמעט בלתי קריאות ושבורות, שוכן בשקט על גדת נהר רחב. לא רחוק משם נמצאות חורבותיו של בית כנסת גדול, מכוסה בר בעשבים ועצים. מי היו היהודים שגרו כאן? התשובה לחידה זו טמונה בעבר הרחוק

המהנדס חפר מעט סביב הקיר שבחזית, קיר בטון שהתנשא לגובה שלש קומות, וקרא: אכן! אין שום יסודות! ברגע שהבניין יאוכלס – הוא יקרוס תחתיו. השמועה התפשטה כחץ מקשת

יוסי ויליאן הוביל מאבק עיקש בן 25 שנה להצלת בית הכנסת המיתולוגי בחיפה, "הדרת קודש". כעת הוא משתף בזיכרונות הילדות, במורשת ההיסטורית העשירה, ובחלום הגדול: "בית הכנסת יהפוך לשוקק חיים יומם ולילה"