היסטוריה

בנו של ראש הקהל, הנושא את השם הסמלי "אנטיוכוס", המיר את דתו, עבר צד, והחל להסית את התושבים הגויים על כך שהיהודים מתכננים לשרוף את העיר. התושבים כבר הכינו עצמם להסתערות על היהודים

אם תרצי באמת להיות בלתי מנוצחת, ושאף אחד לא יוכל עליך, שאי ראשך מעלה. דעי מה למעלה ממך, ולמדי היטב את מבואות שורשיך ארוכי השנים

לאחר עשרה ימים של ניסיונות הישרדות על האי, גילה מטוס איטלקי את סימני ה-SOS שהשאירו הניצולים, ושתי ספינות מהאי רודוס יצאו לחלצם. אך האיטלקים, שהיו חלק מציר הרשע, עצרו אותם במחנה מעצר באי רודוס, שם הם שכנו במשך זמן רב באהלים ובתנאים קשים

חברות נוספות העסיקו יהודים בכפיה: סימנס, אגפא, בוש, אאג ועוד. במשפטי נירנברג נידונו מנהלי חלק מהחברות הללו, ורובם ככולם יצאו זכאים או נידונו לעונשים סמליים קלים. רק בשנת 1999 הואילו הגרמנים לפצות את כל אותם מאות אלפים שנוצלו בכפיה ובתת תנאים, אותם מעטים שזכו להינצל מתוך רבים עוד יותר שמתו במהלך עבודה זו

הוא קנה את כל האתים והמסננות שהיו למכירה, במחיר של סנטים ספורים. לאחר שסיים לאחסן את כלי העבודה, החל לרוץ סביב העיירה סן פרנסיסקו בקריאות: זהב בנהר! זהב בנהר! עוד לפני שנמצא גרם אחד של זהב, נעשה סמואל בראנן מיליונר: הוא מכר כל את חפירה או מסננת בעשרה דולרים...

המיוחד ברכבל זה הוא היותו מתקפל, שכן ברגע שהירדנים היו שמים לב אליו – הם היו ממטירים עליו אש תופת. לכן הוא תוכנן כך שהכבל מתפרק ממקומו ומונח על קרקעית הגיא

עם הגיעו של האוטובוס למעלה עקרבים, נפתחה עליו אש. מטרת המחבלים היתה לפגוע בנהג, וכך לגרום לאוטובוס כולו להידרדר לתהום, אלא שהנהג, קלמן עשרוני, למרות פגיעתו הצליח לעצור את האוטובוס, ואף פתח את הדלתות כדי שהנוסעים יברחו

עולם כתבי היד העתיקים טומן בחובו סודות וגילויים מרתקים, וד"ר יעקב פוקס, מומחה לכתבי יד בספרייה הלאומית, הוא אחד האנשים שמחזיקים במפתח לפתיחתם. בין גילויים מרתקים לפענוח כתבי יד, הוא משתף בחוויות מעבודתו, ומגלה מה עומדת להיות פריצת הדרך הבאה בנושא

מטרת התקנות היתה להדגיש ליהודים כל הזמן שהם נחותים מן המוסלמים, ולכן תיקנו תקנות שנועדו להזכיר זאת ליהודים בחיי היום יום

עלילת הדם הראשונה המתועדת בהיסטוריה התרחשה בעיר נוריץ' שבאנגליה בשנת 1144, ערב חג הפסח, והפכה לאבן דרך טראגית – דגם לרדיפות שבאו אחריה, וסמל לראשיתן של האשמות כוזבות ומסוכנות שנודעו כ"עלילות דם"

מבנה עצום, תעודות פפירוס, כלי נשק ומטבעות מימי אנטיוכוס הרביעי התגלו בחפירה ארכיאולוגית מסעירה בנחל זוהר

לפני כמעט שלש מאות שנים, נראה רבה הישיש של פאדובה, רבי ישעיה באסאן, מהלך ברחוב היהודים אחרי שני סבלים הסוחבים ארגז עץ ענק וכבד. מה היה טמון באותה תיבה מסתורית? ומדוע היה צורך לנעול אותה בכזה טקס רשמי?

עשרים עמודים גדושים בתיאורים, במחקרים, בסיפורים ובדיבורים על "ברינג". מדוע הנושא מעניין כל כך את הרוסים? לא תאמינו

זהו הסיבוב האחרון בין יצחק לישמעאל. 'הבעיה הפלסטינית' היא לא בעיה של זכויות אדם, או עקרונות אחרים - היא מלחמת דת לכל דבר ועניין.

אביו ואמו הביאו הביתה בסתר כמות של קלחי חסה, שטפו אותם, חתכו והכינו, אך לא ראה כלל שהקלחים נאכלו. למחרת הם נעלמו, ואף אחד לא דיבר על כך. 'זה ודאי מנהג יהודי', אמר לעצמו, והחליט לעקוב אחרי המשרתת

היהודים כבשו את הכלכלה העולמית, את המוזיקה הגרמנית, את השירה הגרמנית – אבל זה לא עזר. בגרמניה היהודים היו יותר גרמנים מהגרמנים, בצרפת יותר צרפתים מצרפתים – אבל לשווא. האנטישמיות לא נעלמה – היא פשוט החליפה טענות

בימי הבית השני היתה מגילה שנקראה "מגילת תענית", ובניגוד לשמה, היא היתה מגילה שציינה את הימים שבהם אסור להתענות, משום שנחשבו לימי שמחה, מחמת כל מיני מאורעות שהיו בהם. אחד הימים האלו היה יום כ"ד בניסן

מטרת הקמתה של העיר רחובות היתה להקים עיר עצמאית, שתתנהג לפי דרכי ההלכה, בלי תלות בברון רוטשילד. הברון רוטשילד היה נדיב עצום בעל לב יהודי חם, אבל הפקידים שעבדו במשרדיו היו מודרניים, רבים מהם לא שומרי מצוות, והעבודה מולם היתה קשה

בדמיונו ראה מוחמד את עצמו כנוטל מחדש את ירושתו של אברהם, לא כאח שווה ליצחק, אלא כאח הבכור, כזה שאומר את המילה האחרונה, ועל פיו יישק דבר. וכאשר היהודים לא נותנים לא את הבכורה – הוא מאבד עשתונות

בין היהדות לאסלאם יש יחסים מורכבים, טעונים במתחים היסטוריים ואידיאולוגיים. הגיע הזמן לסקור ולחקור מעט במקורו ומהותו של אותו סכסוך. הסיפור בין היהדות לאסלאם הוא דרמה משפחתית, וכמו שקורה לפעמים בדרמות מהסוג הזה, זה יכול להיות מכוער, והסכסוך לא תמיד נשאר במשפחה