היסטוריה

בשלהי המאה ה-14 נוצר מתח בין המלוכה בספרד לבין האצילים הרבים, וכמו בהרבה מקרים דומים, היהודים שילמו את המחיר. כל צד האשים את היהודים בתמיכה בצד השני

יהודית מונטיפיורי, שהיתה אשתו של השר משה מונטיפיורי, היתה אישה גדולה בזכות עצמה, עשירה בזכות עצמה, ופעולותיה למען עם ישראל לא היו פחותות משל בעלה הגדול

בגמרא מוזכר אזור שבו חוששים לקדושיהן של הגויים, שמא מעורבבים בו אנשי עשרת השבטים שלפי המסורת היו באותו איזור, איזור זה נמצא כיום בתחומי אפגניסטן

טוביה שמע כי בפאדובה שבאיטליה אין מפלים יהודים לרעה, ושם הוא יכול לקבל את תואר הדוקטור. הוא נדד לשם, השלים את לימודיו ואף קיבל הסמכה לרפואה. באותו זמן קיבל הצעה להיות רופאו של הסולטן העות'מני מהמט הרביעי, ונענה לה

בעצת רבי מנוח הנדל, רבה של וינה, נכתב גט, ויצחק גירש את אשתו. במקביל הובטח לו כי אם יזכה ויחלים, הוא יישאנה בחזרה. יצחק זכה להחלים, אבל לא ידע שבכך יכניס את כל עולם התורה למחלוקת גדולה שנמשכה במשך שנים

אריסטובולוס, שפיתח לעצמו במהירות אישיות של עריץ, החל לחשוש שאנטיגונוס ייקח את מקומו. יועציו והאנשים שסביבו החליטו "לעזור לו" להיפטר מאחיו

מתברר כי שם, בחסות החולות והמלח, השתמר אוצר עצום: בית קברות גדול מתקופת המשנה והתלמוד, ובו 78 מצבות שנותרו שלמות, עם הכתובות שעליהן! במשך כאלפיים שנה שכבו המצבות מכוסות, ואף אדם לא ידע עליהן, ולא על התוכן הרב שניתן ללמוד מהן

כה וכה האריך אלדד הדני בסיפורים ובדברי תורה. בני קירואן השתאו, האם יש אמת בדבריו, ומיד הריצו שאלה לרב צמח גאון, ראש ישיבת מתא מחסיא אשר בבבל, שיורה להם את הדרך כיצד לנהוג בו ובספריו

בצפון, כמה קילומטרים משפרעם, נמצא מחלף סומך. לא רבים יודעים, אבל מאחורי השם יש סיפור מיוחד במינו

הידע והכישרון שלו גרמו לו לזחיחות הדעת. הוא דמיין שהוא יכול לגאול את ישראל, ולהביס את הממלכה העבאסית ששלטה במזרח כולו

בעקבות טרגדיה היסטורית השתמרו בידינו כל חפציה האישיים של בבתא, כולל תיק מסמכים גדול, שהכיל גם את הכתובה שלה, וממנה אנחנו יכולים ללמוד הרבה על הלכות ומנהגי הכתובה שנהגו בימי התנאים, עוד לפני כתיבת המשנה

למרות השנאה של הממסד הביזנטי הנוצרי ליהודים, אודוקיה לא הלכה בדרך זו. היא כיבדה את היהודים. משלחת יהודית בקשה ממנה לבטל את האיסור להיכנס בשערי ירושלים, איסור שאותו הטילו עוד הרומאים, והיא אכן נענתה בחיוב

עשרות רבות של קורבנות יהודים נהרגו בניסיון להגיע אל הקסטל. בדרך הטבע לא היה שום סיכוי, אך בורא העולם רצה אחרת

אברהם אלבועפיה היה נחוש לתהות על קנקנו של אותו שבט לוחם עז נפש, ולגלות את מקומם של עשרת השבטים, שכאשר יתגלה – כידוע, תבוא הגאולה

מעולם לא נמצא בית כנסת עתיק גדול ממנו. ארכו של בית הכנסת הוא 95 מטרים! זהו גודל עצום עבור מבנה מאותה התקופה. הצטרפו אלינו למסע בזמן

במכתבו כותב מלך תימן כי חיה זו אינה נמצאת כלל ביבשת שבה הם חיים, וגם הוא עצמו קיבל אותה כמתנה, מן "המלכה יהודית", מלכה אגדית ששולטת על חלקים נרחבים בחבש, מדרום למצרים. מיהי אותה מלכה אגדית, ששמה נישא בהערצה?

מפאת גודלו של בית הכנסת, לא ניתן היה לשמוע את החזן בכל רחבי בית הכנסת, ולכן אנשים מיוחדים היו מנופפים בסודר (מטפחת) כדי שידעו מתי זמן אמירת אמן. הצטרפו אלינו למסע בזמן

כדי לעלות בחגים, הוצרכו לצאת זמן רב קודם לכן, כמובן. בחדשי החורף הנסיעה קשה, וכך אירע שרוב העליות היו בתקופה שמפסח ועד חג השבועות. אלו עולים לפסח, אלו עולים לשבועות, ואלו עולים לזמן מרובה, ואפילו לשני החגים יחדיו

לפתע צעיר נעמד מאחוריו וקורא: "הגן על עצמך! נבל!" פטליורה לא הספיק לגחך, וכבר נורו לעברו חמש יריות אקדח והוא מת במקום

תושבי השכונה כבר חשבו לברוח, אבל אי אפשר לברוח – רק ים ודיונות, וצלפים... 17 אנשים נהרגו מכדורי צלפים. ערבים ניסו להסתנן למושבה, זוהו ונורו, אבל כמה אפשר להגן על שכונה קטנה מוקפת בים של ערבים?