היסטוריה

האנשים שקיבלו את ההזרקה לא חלו במחלה, לא היו מדבקים ולא נשקפה להם כל סכנה מיוחדת. אולם בדיקות המעבדה הצביעו על תוצאה שנראתה לגרמנים כהוכחה לקיומה של מגפת טיפוס. כאשר חלק את הממצא עם עמיתו, הבינו השניים כי בידיהם אפשרות יוצאת דופן. במקום להילחם בנאצים בנשק, ניתן יהיה לנצל את פחדם ממחלות

זה התחיל בנקישה מסתורית בדלת באמצע הלילה, והפך למבצע הצלה יוצא דופן עם מנהרת מילוט באורך 50 מטרים ורשת התרעה סודית. סיפורם של בני הזוג שחילצו עשרות יהודים בהולנד מציפורני הגסטפו

אייזנמנגר הכיר את המקורות היטב, ציטט אותם בשפת המקור והציג עצמו כחוקר אובייקטיבי. כתוצאה מכך, היה קשה הרבה יותר להפריך את טענותיו בעיני הציבור הנוצרי. מנהיגי הקהילות חששו שהספר יהפוך לנשק מסוכן בידי אויבי היהודים ויעורר מחדש עלילות, גזירות והסתה

מבין קהל הילידים המתגודדים על החוף לצפות במחזה, נע אדם שנראה אירופאי, לבוש בחליפה יקרה, ופנה אל הנוסעים הפורטוגזים בשפה איטלקית בניב ונציאני. אנשי הצי של ואסקו דה גאמה הופתעו לפגוש אדם אירופאי במה שנחשב אז כסוף העולם

עם כניסת ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה לצד בעלות הברית, נאסרו בעלי האזרחות האמריקאית בירושלים, ובהם לוין. הוא הצליח לברוח ומצא מקלט בבית ידידו ומורהו לערבית. השניים נעצרו בעקבות הלשנה, הובאו לדמשק ונידונו לעונש חמור, אך שוחררו בעקבות נסיגת הצבא העות'מאני במלחמה

היציאה מהנמל הייתה מלווה בהתרגשות גדולה. רבים מהנוסעים ראו עצמם כמי שהצליחו להימלט ברגע האחרון. לפניהם השתרע הים השחור, ומעבר לו הדרך אל ארץ הקודש. אלא שהים לא האיר להם פנים

חוקרי המקרא בטוחים היו שנפלו טעויות בנוסח של ישעיהו, שהנוסח שלנו הוא מאוחר, משובש, שהנוסח פעם היה שונה. והנה: מגילת ישעיהו זהה לחלוטין לנוסח המסורה! אלפיים שנה חלפו, אף אחד לא יכל לחזור בזמן ולבדוק, הסופרים העתיקו בחרדת קודש כל אות מהנביאים, והנה – ההעתק שווה למקור

הממצא הבולט ביותר הוא שגם לפני אלפיים שנה, הזמן שבו יוצרו התפילין שנמצאו באזור ים המלח, היו שני מנהגים בתפילין: אחד כמו רש"י ואחד כמו רבנו תם. שניהם מייצגים מחלוקת עתיקת יומין בין שני מנהגים

עוד באותו לילה החלו הניסיונות מצד האויב לטפס בסולמות ולחדור לעיר בחסות הפגזות ויריות. בתוך כמה שעות, בבוקר יום ראשון, 26 בנובמבר, כבר הסתובבו חיילים צרפתים ברחובות פראג, והעיר נכבשה

לאונור, תופרת במקצועה, הייתה בת 22, לא נשואה עדיין. היא נתפסה שומרת את חוקי התורה – מדליקה נר בערב שבת בתוך קופסה סגורה, כפי שהעידו שכניה. היא נחקרה בעינויים במשך חודשיים, שבהם ניסו להוציא ממנה הודאות ב"פשעיה הגדולים"

באותם חודשים הייתה היציאה מאוסטריה כמעט בלתי אפשרית. יהודי יכול היה לעמוד בתור, לשלם מיסי יציאה, לרשום את רכושו, לוותר על נכסיו – ועדיין להיתקע בלי יכולת לצאת, מפני שמדינות העולם סגרו את שעריהן

אל המסע הזה התכוננו גם השודדים. הם ידעו כי יהודים מעמיסים את כל רכושם על עגלות ויוצאים לדרך, ומבחינתם היתה זו הזמנה לפעולה, לשוד. רבים מיהודי פאס נשדדו בדרכם, והגיעו ללא פרוטה אל מקנס

המאבק היה קצר ואכזרי. כאשר הבינו כי אין דרך לחמוק מהמעשה שכבר עשו, נטלו את התכשיטים, גררו את גופתה אל גדת הנהר והשליכו אותה למים הקרים. הנהר נשא עמו את הסוד הנורא

סלבה שחה שלושה ימים באוקיינוס הפתוח, ללא אוכל ושתייה, מצויד רק בסנפירים, מסכה ושנורקל. הוא עבר מרחק של כ-100 קילומטרים עד שהגיע לחוף

המשפחות הגדולות, בלונדון ובמרוקו, חיפשו שליחים שינהלו את הפעילות בתוך הג'ונגל. לצעירים הוצע מודל עסקי: המשפחה מממנת את המסע והסחורה, והסוחר פועל בשטח ומחזיר את הגומי לשווקים באירופה

הנער הגיע לקנדה, שמו השתנה למוריס כהן, והוא עבד על מסילות הברזל הארוכות של צפון קנדה. יחד איתו עבדו מהגרים סיניים רבים. באחת ההזדמנויות מהגר סיני הותקף, ומוריס יצא לעזרתו

הממצאים הכו אותו בתדהמה. בשכבה הכי נמוכה והכי ראשונית המוכרת לחוקרים - שכבה שבה, לפי דרווין, לא היו אמורים להיות כלל חיים, או לכל היותר "התחלות" מעטות - נמצאו אלפי מינים של בעלי חיים מורכבים – מה שדרווין טען בתוקף שלא ייתכן מה שוולקוט לא סיפר לחבריו, מכיריו ותלמידיו, הוא שהממצאים הכו אותו בתדהמה. בשכבה הכי נמוכה והכי ראשונית המוכרת לחוקרים - שכבה שבה, לפי דרווין, לא היו אמורים להיות כלל חיים, או לכל היותר "התחלות" מעטות - נמצאו אלפי מינים של בעלי חיים מורכבים. הממצא היה מנוגד לחלוטין לטענתו של דרווין

לפני כשישים שנה חפר הארכיאולוג יגאל ידין את אתר מצדה. בין הממצאים היה חרס שעליו נכתב "ח[נני]ה כהנא רבא עקביא ב[ר]ה". כיוון שהאותיות שבסוגריים הינן השלמה, המילים הבולטות בחרס היו "כהנא רבא עקביא", מה שגרם לחוקרים להניח כי לפנינו חרס שנשלח מאת הכהן הגדול עקביה, כהן לא ידוע עד לאותו הזמן

הוא נאלץ לתחבל תחבולות תדיר כדי שלא להיקלע לבדיקה רפואית, שהייתה חושפת כי הוא נימול. הוא נאלץ לשקול כל תשובה וכל סיפור, כדי שלא יסגירו את האמת המחרידה, שהוא, נער יהודי שלמד בחיידר, משרת בצבא הנאצי

בים החלה סערה. הקברניט הפחית מהירות, בידעו כי ספינתו אינה מן המשוכללות, אך כבר היה מאוחר מדי. הספינה עלתה על שרטון, חור גדול נפער בחרטום, ומים החלו זורמים. הקברניט ואנשי הצוות ניסו לסתום את החור באמצעות שמיכות, אך לא היה לכך סיכוי