היסטוריה

בעיר חצור במאה ה-13, קצת אחרי זמן כניסת יהושע לארץ, ישנה שכבת חורבן, בה נשרפה כל העיר, נופצו כל הפסלים והמצבות והעיר נקברה תחת שכבת אפר וחורבן בעובי של שלושה מטרים

אפילו בוויקיפדיה בערך "ראשון לציון", כמעט שאין זכר לכך שהיא הוקמה כמושבה חרדית. ההיסטוריה עברה "טיהור" שמציג ציונות בלבד, מתוך תפיסה בסיסית שהחרדים לא עשו כלום למען הקמת היישוב, וההתיישבות היא פעולה חילונית, שבני היישוב הישן לא נקפו אצבע עבורו, וחבל

הגיעו שליחי השולטן בבוקר, והנה העץ כפוף ויבש, וענפיו מדולדלים, אמרו לעצמם: חבל על אותו עץ שהיה יפה כל כך ועתה נשחת, אין טעם להשתמש בקורותיו, נלך ונחפש עבור השולטן עץ אחר. אך הלכו שליחי השולטן, והנה העץ חוזר לעצמו ומזדקף וקורותיו נשלחו אל על

למרות הצלחת הפעולה באופן כללי, ופיצוץ 12 הגשרים האחרים, האסון היה גדול ונורא. הגשר אמנם התפוצץ, אבל לוחמים רבים נפלו. הפיצוץ היה כה גדול, עד שלא ניתן היה לאתר או לזהות את רוב הגופות

בשנת 1285, בהיותו בן 63, עזב בפתאומיות את משרתו ונסע לארץ ישראל, אל העיר עכו. הנסיעה הזו היתה הרת סיכון עבורו, שכן זה כמה שנים טובות שאנשים שונים קינאו בו, הלשינו עליו לשלטונות וניסו להצר את צעדיו. מדוע עשה זאת רבי דוד?

הכלל היה: עיר שמגלה כל סוג של התנגדות – כל תושביה נטבחים, מנער ועד זקן, טף ונשים. אכזריותם של המונגולים עשתה לה כנפיים. לא משתלם היה להתנגד להם

כאשר מיליוני אנשים מעבירים לנו עדות משותפת מפי מיליוני אבותיהם שקדמו להם, דור מפי דור, עד בני הדור הראשון אשר חזו במאורעות במו עיניהם ומסרו אותם לראשונה לילדיהם, עדות המונית זו היא שמוכיחה את הכתוב בספר

רבי יעקב הלוי ממרוייש היה גדול בתורה, ואחד מבעלי התוספות, אך בצד זאת היה גם גדול בתורת הקבלה והנסתר, והוא הגיע למדרגה מופלאה: הוא היה שואל שאלות בהלכה מן השמים, ומקבל תשובה

היהודים סיימו את תפילתם וזעקתם, ונכנסו לבתיהם להכין את צרכי השבת. ואז הוחשכו השמים באחת. עננים שחורים כיסו את כל האופק, בצורה שלא נראתה מזה שנים רבות

היהודים התאמצו בכל כוחם לעשות את המלאכה: חפרו יסודות והציבו אבן פינה. ביום 19 במאי, י"ח באייר, החלה עבודת בנית בית המקדש, בשירה, הלל וריקודים

כולנו מכירים את "שער האריות" בירושלים. מימין ומשמאל לשער ישנם תבליטים גדולים של אריות. איך הגיעו האריות לשער? האמנם שלמה המלך הציב אותם שם? מובן שלא

הוא התפרסם מאד ביכולת הדיאגנוזה שלו. הוא התבונן על אדם וידע מה מעשיו, מה מלאכתו ומה מיחושיו. סיפורו של אסד, רופא העיניים היהודי שהרשים את המוסלמים

כולנו שמענו על "המרד הגדול" ברומאים שהביא לחורבן בית המקדש, ועל מרד בר כוכבא, כששים שנה לאחר מכן, שהביא לחורבן ביתר. אך לא רבים יודעים שבין שתי המרידות האלו היתה מרידה נוספת, גדולה ונוראה

מגילת מצרים עוסקת באירוע שהתרחש בשנת 1012, כאשר השיגעון היה עדיין חלקי. במהלך לוייה של חכם יהודי בקהיר, התפרצו המון מצרים ופרעו במלווים, ולאחר מכן אסרו קבוצה מהם בטענות שווא שונות ומשונות

מלבד חילול משרת הכהונה הגדולה והפיכתה למשרה הנקנית בכסף, היה ישוע באופן כללי נוטה לתרבות היוונית. הוא שינה את שמו ליאסון, והחל בהכנות להפיכת ירושלים ל"פוליס" יוונית

יומיים לאחר מכן, בכ"ג בתשרי, הגיע טיטוס הרשע, בנו של אספסינוס, יחד עם מאתיים לוחמים גיבורי חיל, כתגבורת לאביו אספסינוס. יחד הם פרצו אל העיר. ארבעת אלפים איש נשחטו בגמלא, ועוד חמשת אלפים איש קפצו אל מותם לתהומות שסביב העיר

התיעוד הראשון שמגיע אלינו הוא בן מאה שנים, אבל הקהילה היהודית בחבאן קיימת שנים רבות מאד. לפי המסורת שלהם, הם גלו לשם בימי הבית הראשון, והם מכנים את עצמם "ראש גולים". שערם מגודל, הם אינם מסתפרים, בגדיהם דומים לציורים הקדומים של  יושבי ארץ ישראל בימי התנ"ך, ולראשם מצנפות לבנות

הליודורוס אכן הגיע לירושלים, ודרש מחוניו הכהן הגדול את המפתחות לחדרי האוצרות. הוא דרש כניסה לכל מקום שבו נמצא כסף, וכבר הביא עמו בהמות מסע וחיל משמר להובלת הכסף לידי המלכות

שוב נראה היה כי קרנם של היהודים עולה באימפריה ההלניסטית הסלבקית שאליה הצטרפו. הדעה כי היהודים הם אנשים שימסרו את נפשם על מילתם והינם נאמנים, התפשטה גם באימפריה הסלבקית. נראה לכאורה רק עוד יותר טוב ועוד יותר טוב, מה כבר יכול להשתבש?

יהודי ארץ ישראל נפלו בין הפטיש והסדן. תלמי השלישי דרש מהם עוד מסים, למימון מסעות המלחמה שלו, שבהם הוא "מגן" על נחלתו. זו היתה זכותו החוקית, כמובן, אבל היא עוררה התמרמרות רבה