אנטיוכוס: 9 עובדות על העריץ שניסה למחוק זהות, וגילה מהי עוצמת רוח

1. אנטיוכוס, מלך האימפריה הסורית-יוונית, חי במאה ה-37 לבריאת העולם. הוא מלך בתקופה שבה בית המקדש השני עמד על תילו בירושלים.

2. לאחר מותו של הכובש המוקדוני אלכסנדר הגדול, מלכותו העצומה פוצלה בין ארבעה מהגנרלים שלו. אנטיוכוס היה שליט האימפריה הסלאוקית, הסורית-יוונית, ששלטה על שטח נרחב שהשתרע מפרס במזרח ועד אסיה הקטנה במערב, כולל ארץ ישראל.

3. אנטיוכוס היה שם שושלתי לשליטים ממשפחת הסלאוקים כשיותר מתריסר ממלכֵיהָ של האימפריה, שנמשכה 250 שנה, נקראו בשם זה. האנטיוכוס הספציפי של סיפור חנוכה הוא אנטיוכוס הרביעי הידוע גם בתוארו "אנטיוכוס אפִּיפָנֶס".

התואר "אפִּיפָנֶס" משמעותו "המפואר", אולם ככל הנראה לא כולם סברו שהתואר הנכבד אכן הולם את אישיותו. הוא אולי היה מלך רב-עוצמה אבל רחוק מלהיות "מפואר", הוא היה עריץ קשוח ואכזרי בעל אופי פזיז ונועז ומאחורי גבו רבים היו מכנים אותו בכינוי הגנאי "אנטיוכוס אֶפִּימַנֶס" שפירושו "אנטיוכוס המשוגע".

4. בירת האימפריה הסלאוקית הייתה העיר אנטיוכיה, הידועה כיום בשם אנטקיה, צפונית לגבול טורקיה-סוריה של ימינו. בתקופת התלמוד העיר הייתה מיושבת גם על ידי יהודים, והיא מוזכרת בו לא מעט פעמים.

5. אנטיוכוס היה תומך נלהב של אורח החיים היווני, והפיץ את התרבות ההלניסטית בכל האימפריה שלו. למרבה הצער, פלח בולט של האוכלוסייה היהודית נמשך לאורח-חיים נהנתני וחומרי זה, והנמנים על תנועה חברתית זו נקראו "מתייוונים". אולם רבים אחרים – שעבורם מילאו החשמונאים תפקיד מנהיגותי – עמדו בגבורה מול פיתויי ההתבוללות ושמרו באיתנות על האמונה היהודית.

6. בעידוד קהילת המתייוונים, נקט אנטיוכוס גזירות קשות שמטרתן לדכא את הדת היהודית. הוא אסר על קיום לוח השנה היהודי וברית מילה, והקריב חזיר בבית המקדש. אלפי יהודים עונו ונרצחו, בשל התנגדותם להיכנע לגזרותיו הרוחניות של אנטיוכוס.

7. קבוצה לא גדולה של יהודים, תחת הנהגתו של מתתיהו הכהן הגדול ובנו יהודה "המכבי", התאגדה כדי ללחום מול הדיכוי היווני ולהחזיר לעם ישראל את בית המקדש ואת החופש לקיים את דת ישראל. הם פתחו במרד מזוין מול צבאו האדיר של אנטיוכוס, במטרה לסלק את השלטון היווני המרושע מארץ ישראל.

למרות שמספרם היה מועט מאוד והם חסרו את כלי הנשק, המשאבים והמיומנות שהיו לצבא היווני, העניק להם ה' ניצחון מופלא ומסר "גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים".

לאחר הניצחון בקרב על בית המקדש וטיהורו מאליליי היוונים שהיו בו, ביקשו החשמונאים להדליק את מנורת המקדש בשמן טהור, שלא טומא בידי היוונים, ומצאו פך קטן של שמן שנועד להדלקת המנורה ביום אחד. בדרך נס השמן המועט בער שמונה ימים רצופים (פרק הזמן שנדרש לחשמונאים להפיק שמן טהור חדש). לזכר הנס המופלא הזה אנו חוגגים את חנוכה בכל שנה במשך שמונה ימים.

8. למרות שאנטיוכוס הוא המלך היווני המוכר ביותר בסיפור מרד החשמונאים, למעשה רוב הקרבות של החשמונאים מול היוונים נערכו דווקא לאחר מותו, נגד צבאותיהם של ממשיכיו. בסך הכול, מלחמתם של המכבים ביוונים נמשכה 25 שנה, עד לשחרורה המלא של הארץ מאחיזת יוון.

9. מגילת אנטיוכוס הוא טקסט יהודי עתיק המתאר את אירועי נס חנוכה ונקרא בשם "מגילת אנטיוכוס".

לפי חלק מהדעות מגילת אנטיוכוס נכתבה על ידי חמשת בניו של מתתיהו הכהן הגדול, המנהיג הראשון של מרד החשמונאים, בעוד לפי אחרים הוא חובר רק בתקופת המשנה. כך או כך, המגילה נחשבת מהימנה בעיני חז"ל, אך איננה חלק מ-24 כתבי הקודש של התנ"ך.

עוד פרט מעניין במיוחד: במאות עברו היו קהילות שנהגו לקראו את מגילת אנטיוכוס בבית הכנסת בחנוכה (אם כי ללא ברכה), וכמה קהילות של יוצאי תימן משמרות את המנהג עד ימינו.