היסטוריה

בספרות ההיסטורית הציונית, עדיין פוגשים אנו בסטיגמה שבני היישוב הישן התנגדו לעבודת אדמה, ורצו רק להתפרנס מכספי חלוקה. אך ההיסטוריונים מראים שלא כך היו פני הדברים, השאיפה לעבודת אדמה היתה כל הזמן, אבל הדבר לא היה אפשרי בשום צורה עד המחצית השנייה של המאה הי"ט

קבוצה של רבנים, ביניהם ישישים, התקבצו סביב מבנה הכנסייה היוונית שבדרום הטיילת המפורסמת, שם טיפסו בזה אחר זה על סולם גבוה שהוצב על קיר הכנסייה. כשהגיעו לקצה הסולם, נאחזו בחומת האבן שעל הגג וקפצו על הגג. מה לרבנים ולכנסיה יוונית בטבריה?

רבי אריה לייב הקים במקום יקב וחווה חקלאית, אך לא העז לישון שם, מחמת פחד המחלות. בכל בוקר היה צועד מביתו שביהוד במשך שלש שעות, אל היקב והחווה

באחד הלילות נתקל אהרן הירשלר בקבוצת שודדים, בראשות שודד מפורסם בשם אבו עיסא. הוא הפליא בהם את מכותיו וגירש אותם, אך כאשר הבחין אבו עיסא שאהרן מזהה אותו, הוא חשש שילשין עליו לשלטונות, והרגו ביריית אקדח

רבי מאיר זיהה הזדמנות להקים יישוב יהודי חדש בארץ ישראל. הוא פנה למשה מונטיפיורי, לרבי נתן אדלר - רבה של לונדון, לרבי יואל משה סלומון ולעוד אנשי מעשה בעלי הון, ויחדיו הם הגישו הצעה לרכישת קרקעות יריחו. רבי מאיר הציע לקרוא לעיר היהודית החדשה "פתח תקווה"

המתיישבים סבלו קשות מהתנכלויות מצד בעלי הבתים הערביים, שחששו לירידת מחירי הבתים בירושלים בעקבות הקמת השכונות מחוץ לעיר. לצורך שמירה הוקמה ה"גברדיאה". היו אלה יהודים מאנשי היישוב שהיה להם נשק, והם פטרלו בשבילים שבין שדות הטרשים השוממים

בשלב מסוים התקבצה סביבו כמות חסידים כה גדולה, עד שהוא החליט להקים צבא, ומרד בשלטון הפרסי. אבו עיסי צייר מעגל גדול בחול סביב מחנהו, ונשבע לכל חסידיו כי מי שיעמוד בתוך המעגל לא יינזק. מסתבר שהמעשה הזה הפחיד את הפרסים, שפחדו מכישוף

תוך זמן קצר מאד הכירו גדולי הדור בחריפותו העצומה, בידענותו וגם בהתמסרותו לאמת. הם מינו אותו לאב בית הדין, בידעם כי אין מי שיקיים יותר ממנו את המצווה "לא תגורו מפני איש", ועל כך הוא שילם מחיר כבד מאד

הקב"ה גזר על אברהם שזרעו יהיה גר בארץ נכרייה, ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה. ההבטחה הזו של הגלות יצרה אותנו כאומה בשליחות, ולא כשבט המתיישב לו באדמתו ומתחיל לבנות בתים ולנטוע כרמים, ועשוי חלילה לשכוח את שליחותו

במאה ה-19 קמו בני הישוב הישן, והעזו לבנות שכונות חדשות ליהודים מחוץ לחומה, במקומות שנחשבו מסוכנים, ושאף אדם לא ההין לשהות בהם לבדו

אדם עשיר מפרנסי הקהילה, ושמו ברוך, הפסיד בדין לפני רבי יוסף בן לב, וחויב לשלם סכום גדול. כשפגש אותו ברחוב העיר, העז את פניו בחוצפתו וסטר על פניו של הרב. רבי יוסף המשיך ללכת, ולאחר זמן מה נעצר מהליכתו וקרע את בגדיו על חילול כבוד התורה

לפני כתשע שנים נכבשה העיר פלמירה שבסוריה ע"י ארגון דעאש. ייחודה של פלמירה וההיסטוריה שלה נשכחו במשך דורות רבים. רק בעת החדשה התחילו לתייר ולחפור את עתיקותיה. אמנם הבקי במקורותינו יוכל ללמוד מהם את כל ההיסטוריה של העיר פלמירה, ששמה המקורי הוא "תדמור"

ברשימת צאצאי נח מוזכר מישהו שהשם שלו נשמע מפחיד: "וְיָקְטָן יָלַד אֶת אַלְמוֹדָד וְאֶת שָׁלֶף וְאֶת חֲצַרְמָוֶת" (בראשית י', כ"ו). מיהו חצרמות, ומדוע נקרא כך?

בעקבות ההשכלה והרפורמה שהלכו ופשו באירופה בקרב היישובים היהודיים במהלך המאה התשע-עשרה, נותרה ארץ ישראל כמקום מפלט אחרון ששמר על טהרתו כמבצר ליהדות האותנטית, שכן משכילים או רפורמים כמעט לא היו אז בארץ, ואנשי היישוב הישן היו חרדים לשמור על צביונו זה של היישוב

על חייו הפרטיים של הרב הראשי הראשון ליהודי טורקיה ידוע לנו מעט מזעיר. אנו יודעים רק שמוצאו היה ממשפחה מכובדת - משפחת קאפסאלי, שהוציאה מתוכה הרבה גדולי תורה. הוא למד תורה בישיבות הגדולות של אשכנז וכן ארצות אחרות, שבהן קנה שם של תלמיד חכם מובהק

ביום שבת, ט' בטבת ד'תתכ"ז (30 בדצמבר 1066) הסתער ההמון המוסת על ארמונו של רבי יהוסף הנגיד. רבי יהוסף אמנם התחפש, צבע את גופו בצבע שחור, והיה בקיטון המשרתים, כדי שיחשבו שהוא עבד כושי, אך מישהו זיהה אותו

לאחרונה התגלה ממצא מעניין הקשור בתיבה. ד"ר אירווינג פינקל מהמוזיאון הבריטי, מומחה בכיר לתרבות מסופוטמיה, חשף פרטים מדהימים על מפה בבלית עתיקה מהמאה השישית לפני הספירה, המתארת את מיקומה המדויק של תיבת נוח

ב-1813, אחרי ניצחון הרוסים על נפוליאון, ניסה נציב ממשלת פולין להשפיע על ברנהרד שיחזור ויקבל עליו את ראשות שירותי הבריאות בפולין. הוא דחה את ההצעה בטענה שעליו לדאוג קודם כל לבריאות היהודים בפולין, שהממשלה אינה דואגת להם

בספר מלכים מתאר הנביא את המס הכבד שהטיל סנחריב מלך אשור. והנה, בימים האחרונים התגלו בשכונת ארנונה הירושלמית, שרידי המבנה שבו התנהלה גביית המס (אולי הארנונה) שהטיל סנחריב על ירושלים

כל העמים בעולם לא נוצרו אלא למטרה אחת: למלא את תפקידם בהשפעה על מהלך ההיסטוריה לקראת תיקון העולם במלכות ה'. אלו שזמנם היה קצר – אות הוא שתפקידם היה קצר. עשיו הוא אדום, שזמנו ארוך, ותפקידו גדול ומשמעותי הרבה יותר