שמואל יעקובזון חשב כי חייל ישראלי קורא לו, אולי פצוע. הוא זז ממקומו מעט, וחולצתו הלבנה בלטה באור הירח. הצלף ירה בו כדור אחד, וחולצתו האדימה תוך רגע. מילותיו האחרונות היו "אל תספרו לאמא שלי"
בלי לומר מילה אימץ נתן אלבז את הרימון אל חזהו, ונשכב עליו כשהוא עוטף אותו בגופו, כדי להציל לכל הפחות את חבריו. כהרף עין, לאחר שסיים את הפעולה הזו, נשמע פיצוץ עז. גופו של נתן נפגע בצורה שקשה לתאר, אך כל חבריו שהיו איתו במחסן התחמושת, נשארו בחיים
הוא נע בין בתי חולים – הראשון סירב לטפל בו, מחמת חוסר ניסיון בניתוחים כה מורכבים. רק לאחר כ-7 שעות הגיע לבית החולים שבו עבד ד"ר טאנג. הוא הבחין מיד שהזמן קריטי: היד לא תשרוד עוד ללא חיבור מחודש וללא ספיקת דם, אך היד הגדועה לא היתה מוכנה עדיין לניתוח
המסמך שבידינו מתעד הסכם בין הבישוף וסקובו ג'יאבוני לבין דניאל דוד. דניאל מתחייב בזאת למנוע לחלוטין כניסת שודדים מן הקראס הסלובני. איך יבצע זאת? לא כתוב...
בטבע מסתתר תכנון גאוני – יצורים שמשפיעים באופן עמוק על סביבתם, גם הרבה מעבר למה שנדמה לעין. בין אם מדובר בתלי טרמיטים עצומים שנראים גם מהחלל, או ביצורים זעירים שפעילים בשקט מתחת לפני הים – בעלי החיים הללו פועלים כ"מְעַצְבֵי נוף" טבעיים
פתאום נשמעה קריאה נרגשת: "פרופסור! בוא מהר!". האבק עדיין לא התפזר, אך ההתלהבות כבר מילאה את השטח. בירן הבין מיד: מדובר בממצא יוצא דופן
טומאות, בדרך כלל, הן דברים שליליים: מוות, צרעת וכדומה. אבל לידה היא הדבר הכי חיובי שייתכן! מדוע היא מביאה איתה טומאה?
ד"ר סון מוסיף הרבה פרטים פיקנטיים מתורת היחסות הפרטית והכללית, ומונה כמה וכמה משוואות בסיסיות. הפנים שלו משתלהבות כשהוא מסביר שכל המשוואות המדויקות האלו, המאפשרות חיים, לא יכלו להיווצר במקרה, זה פשוט בלתי אפשרי
אחד מגדולי הדורות, ששמו מוכר פחות, אף על פי שהשם מוזכר על ידי כל מי שלומד תורה לפחות כמה פעמים ביום, הוא רבי מיימון, אביו של הרמב"ם. כל מי שמזכיר את הרמב"ם, מזכיר את אביו – "רבי משה בן מיימון"
ברגע האחרון הצליח חכם משה כלנתר להתחנן על חיי היהודים. הגנרל נעתר, אבל איך ידעו החיילים מי יהודי? רבי משה נעמד על השולחן, הרים את ציציותיו מעל ראשו ואמר: "כזה – אל תגעו"
היהודים סירבו לשתף פעולה עם ההליך המשפטי, שכן הבינו כי מדובר במשחק מכור מראש. הנוצרים כבר תיארו לפרטי פרטים את ה"אירוע" שלא היה ולא נברא, וה"הליך המשפטי" לא יהיה אלא הצגה שתאלץ אותם להודות
אנו רואים לפעמים שרשים מציצים מבין סדקים קטנים במדרכה, ולפעמים גורמים גם לאספלט להיסדק ולהיפתח, לאבנים לזוז. כל אחד יודע שאם לא מנכשים שורשים, "מאבדים" את השביל, את החניה וכל דבר אחר שנראה סלול וכבוש. השורשים, בסופו של דבר, מנצחים. איך הם עושים את זה?
בסריקת ספרי התורה המצויה באתר הספרייה המלכותית של ברלין, ניתן להבחין בכתמי דם על ספר התורה במקומות אלו. זהו דמם של הקדושים שנהרגו לפני שבע מאות שנים, והוא נספג בספר התורה במקום שבו היה פתוח
באיזה שלב נעשים העדים זוממים? האם אפילו לפני שהתבצע גזר הדין על פיהם? או רק אחרי שהתבצע?
מכאן ואילך לא מצא קופלין טעם בחייו. משמעות ומהות חייו היתה באמצעות הראייה. בלי כל החלק הוויזואלי, אין לדברים האלו שום ערך ומציאות. איך יחיה מעכשיו?
"פטריית הארטילריה" Sphaerobolus מצוידת במנגנון פליטה, שיורה את הנבגים למרחק של 6 מטרים. את השיא שובר "המלפפון המשפריץ", שזורק את הזרעים שלו למרחק של 33 מטרים, במהירות ובדיוק יוצאי דופן
הוא מסר שיעור במסכת בבא מציעא, בתנאים הכי קשים ומפרכים, יום אחרי יום, ככל שהתאפשר לו. הוא גם השיב תשובות הלכתיות בדיני עגונות, מתוך מקומו במחנה ברגן בלזן! ארבע וחצי שנים חי הרב בתוך הגהינום של ברגן בלזן, והקרין חכמה, תורה ורוח על האסירים האומללים
כיום ניתן לראות כמעט בכל מקום מצות מכונה מרובעות, לצד מצות יד עגולות. כאשר הופיעו מצות המכונה, היה זה חידוש מפתיע שעורר, כצפוי, מחלוקת גדולה
מצוות הפסח סובבות סביב האש: את החמץ שורפים באש, את המצה אופים בתנור, ואת הפסח צולים אך ורק באש. מדוע?
אם התורה היא האמת המוחלטת, והיא הדרך למימוש תכלית האדם בעולם, מדוע היא ניתנה רק לעם ישראל? האם אין זה הוגן שהאמת האלוקית תהיה נגישה לכל בני האדם?
