בזכות הציציות: הסיפור שלא הכרתם על שכונת הבוכרים

את שכונת הבוכרים כולנו מכירים, אבל מהי ההיסטוריה שלה? הם הגיעו ממדינת בוכרה, לא?

זהו, שאין מדינה בשם בוכרה. בוכרה היא שם של עיר באוזבקיסטן. לכן הבוכרים הם למעשה אוזבקים, ומוצאם של רוב היהודים הבוכרים הוא לא מהעיר בוכרה, אלא מהעיר סמרקנד הסמוכה לה.

סמרקנד היא העיר השלישית באוזבקיסטן, היא היתה קיימת כבר בזמן אלכסנדר מוקדון שכבש אותה בשנת 329, בדרכו להודו. בהמשך כבשו אותה הפרסים, ואחריהם המונגולים. במשך מאות שנים שלטו בה בני טימור, והיא כונתה "האימפריה הטימורית".

יהודים נמצאו בסמרקנד מתקופות קדומות ביותר. לפי המסורת שלהם הם מצאצאי עשרת השבטים, ויש בדיקות גנטיות מודרניות שתומכות בכך, אך לפני כמאתיים שנה הגיע אליהם שליח ספרדי ששכנע אותם לנהוג כמנהגי יהדות ספרד, ורובם קיבלו זאת.

במשך שנים רבות חיו היהודים הבוכרים תחת שלטון מוסלמי, וסבלו את חוקי המוסלמים הדורשים מהיהודים להיות נחותים מהם. אלא שבשנת 1865, לפני מאה וששים שנה, מרדו הממלכות המוסלמיות שבאזור אוזבקיסטן בצאר אלכסנדר השני. אלכסנדר החליט להשיב מלחמה, ולתפוס אותן בכוח הזרוע. הוא שלח את הגנרל קונסטנטין פון-קאופמן, שהיה כובש דגול, והרחיב את גבולות האימפריה הרוסית עד גבולות אפגניסטן סין ופרס.

ב-1 במאי 1868 הגיע הגנרל קונסטנטין בראש הצבא הרוסי לסמרקנד. לאחר הרעשת תותחים קצרה נכנעו נכבדי העיר לצבא הרוסי, והצבא נכנס למצודת סמרקנד וחנה בה. אל המצודה הגיעה גם משלחת חכמי היהודים, ובראשה חכם משה כלנתר, שכונה בסמרקנד "הנשיא", עקב חוכמתו הרבה, שכפי שנראה הצילה את יהודי סמרקנד. היהודים הביעו את תמיכתם ואת נאמנותם לצבא הרוסי.  חכם משה, שראה את הנולד, ידע שהמוסלמים ירצו להינקם מהיהודים, ולכן העמיד קבוצת יהודים בראש יהודי מוכשר שכונה "חיים הפילוסוף", כדי לייעץ ולעזור לרוסים בהגנה על המבצר, הם תיכננו וביצעו חפירות וביצורים סביב המבצר. הרוסים לא הבינו את הצורך בכל, שהרי ערביי סמרקנד נכנעו.

הגנרל קונסטנטין פון קאופמן השאיר חיל מצב של 650 חיילים במבצר. איתם היו שתי מרגמות קלות ו־6 תותחים, וכן פצועים וחולים. והנה ב-1 ביוני 1868 הגיעו יהודים לשערי המבצר, וגילו את אוזן החיילים: המוסלמים עומדים להתנפל עליכם. הרוסים לא האמינו שהערבים החלשים והנבערים יעזו למרוד בצבא הרוסי הנערץ, ועוד אחרי כניעתם, אך זרם בלתי פוסק של יהודים הגיע למבצר, והם אף ביקשו בו מפלט כבני ברית של הרוסים.

הרוסים מיאנו להאמין, אך ב-2 ביוני הגיע "הנשיא" משה כלנתר, ושכנע בחוכמתו את הרוסים כי הסכנה קרובה, והיהודים יודעים מה שהם אומרים. הצבא הרוסי התבצר היטב בעמדות שהכינו עבורו היהודים, לאור הידיעות שהעבירו אליו היהודים. ואכן, באותו היום מצא את עצמו חיל המצב הרוסי, מול 55,000 איש שצרו עליו מסביב. היהודים ששהו במבצר נלחמו גם הם על נפשם מול המוסלמים, ביודעם מה יעלה בגורלם אם ינוצחו. בהיכרותם את העיר ואת אנשיה, סייעו מאד ביד הרוסים, והנשים טיפלו בפצועים, סיפקו מים וסייעו לעולם.

הגנרל קונסטנטין היה עסוק לו בקרבות באזור זירה בולאק, שבהם הביס את הבוכרים, אבל לא ידע דבר על המתרחש במרחק לא גדול, שכן מפקד חיל המצב לא הסכים לשלוח שום שליח עם ההודעה, ביודעו כי המוסלמים יתפסו אותו ויחלצו ממנו בעינויים את הנתונים. הרוסים לא רצו שהמוסלמים ידעו את חולשת מצבם של הרוסים. 

שבעה ימים ארך המצור, עד שהגנרל קוסטנטין חזר אל סמרקנד, ולהפתעתו גילה את המורדים צרים על המבצר ומסתערים עליו, הוא טיווח את תותחיו לתוך ההמון, הוא השמיד אלפים, וגם את העיר כולה, הוא ציווה על חייליו לשרוף את כל העיר ולהרוג את כל התושבים. אך ברגע האחרון הצליח חכם משה כלנתר להתחנן על חיי היהודים, שהיו בצד של הרוסים. הגנרל נעתר, והוסיף כי אין להרוג את היהודים. אבל איך ידעו החיילים מי יהודי? בעיניהם כל המזרחיים נראו אותו דבר. רבי משה נעמד על השולחן, הרים את ציציותיו מעל ראשו ואמר: "כזה – אל תגעו", כל מי שלובש בגד כזה, יהודי הוא, ובו אין לגעת לפי צו הגנרל.

טבח נורא נערך באנשי סמרקנד שבגדו ברוסים, אבל היהודים ניצלו מן הטבח. חכם משה קיבל אות הוקרה מיוחד מהצר אלכסנדר, והקהילה היהודית הוסיפה להתקיים בצו זכויות מיוחד מהצאר. אך עם תחילת היישוב החדש בארץ ישראל, העדיפו יהודי בוכרה לעלות לארץ. בשנת 1884 עלו רבי שלמה מוסאיוף ורבי יוסף כוג'הינוב לירושלים, והקימו בה את שכונת "רחובות", שלימים תיקרא שכונת הבוכרים. איש ארץ ישראל, זאב יעבץ, מתאר: ”בימים האחרונים החלו לבוא רבים מאחינו מבוכרה, גם הם חרוצים מאוד מאוד במסחר, ובעלי הון ועוסקים בעסקי ממונות... יש בהם בעלי תורה ויראה, נקיי הדעת ובעלי נימוס. ויחידים יש בהם הנוטים גם לאהבת הלשון העברית ולאהבת המדע”.

השכונה הפכה לשכונה מרכזית בירושלים. גם מבחינה כלכלית, שוק הבוכרים וכל העסקים שנפתחו על ידי עולי בוכרה החרוצים, וגם מבחינה רוחנית, בית הכנסת  מוסאיוף שימש במשך שנים רבות אבן שואבת. מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל היה מוסר בו את שיעורו השבועי, וכמובן גם עוד גדולים בתורה רבים אחרים, בשכונה חיו המקובל הרב כדורי זצ"ל, משפחת עדס המפוארת, וקודם לכן רבי יעקב חיים סופר בעל "כף החיים", ועוד.

כיום חיים רוב יהודי בוכרה בארץ. בעיר סמרקנד ישנם עדיין כמה עשרות יהודים ובית כנסת פעיל. משפחת כלנתר, צאצאיו של חכם משה כלנתר, עלו לארץ, ואחד מהם היה חבר כנסת בראשית שנות המדינה.