מבצע קציצה: הפרטים המדהימים על ההונאה שהצילה אלפים

מבצע קציצה, או מבצע בשר קצוץ, כפי שהיו מי שכינו אותו, היה אחד ממבצעי ההונאה המבריקים ביותר שנערכו במלחמת העולם השנייה.

לאחר פלישת בנות הברית בהצלחה אל חופי צפון אפריקה, שנשלטו עד אז בבלעדיות על ידי כוחותיו של גנרל רומל, נאספו נשיא ארצות הברית, פרנקלין רוזוולט, וראש ממשלת בריטניה, וינסטון צ'רצ'יל, בראשית ינואר 1943 לוועידה שכינוייה היה "וועידת קזבלנקה".

בוועידה הוחלט שהצעד הבא של בנות הברית יהיה פלישה לאירופה דרך חופי האי סיציליה, במבצע שכונה "מבצע האסקי".

כיוון שפלישה דרך סיציליה הייתה צעד טבעי ומתבקש, החליטו המפקדים על מבצע הטעיה נרחב, שיגרום לגרמנים לחשוב שהפלישה תתבצע דרך חופי יוון וסרדיניה, ולא דרך סיציליה.

שיטת ההטעיה שנבחרה הייתה לביים נפילה של מסמכים סודיים, כביכול, של הפיקוד הבריטי לידי הגרמנים. במסמכים יפורטו תוכניות תקיפה מוטעות, שישכנעו את הפיקוד הגרמני להאמין שהפלישה לא תתבצע דרך סיציליה, אלא דרך אזורים אחרים, מה שיגרום לפיקוד הגרמני להורות על העברת כוחות מסיציליה, ויקל על הפלישה של בנות הברית.

המשימה הוטלה על שני קציני ה-MI5, ארגון הביון הבריטי, מונטגיו וצ'ולמונדליי, שבחרו לביים גופה של שליח סודי שתפקידו להעביר מסמכים, ולדאוג שגופתו תימצא על ידי הגרמנים.

תחילה הם פנו לפתולוגים מומחים כדי שיעזרו להם למצוא גופה שתתאים למשימה.

הוחלט לבחור בגופתו של גלינדר מייקל, אדם חסר כל ולוקה בנפשו, שמת בראשית 1943 בעקבות בליעת רעל שהכיל חומצה זרחתית. הסיבה לבחירה הייתה העדר של ממצאים בגוף שיכולים לגלות לגרמנים את סיבת המוות האמיתית, ולהוכיח שהאדם לא מת בטביעה.

גופתו של מייקל נשמרה בחדר המתים, עד שיוחלט להשתמש בה.

במקביל החלו סוכני הארגון בתכנון דמותו של השליח לפרטי פרטים, באופן שיפיל את האויב בפח באופן מושלם.

לאחר מחשבה רבה, הוחלט שהשליח יגלם את דמותו של קצין בחיל הנחתים בשם ויליאם מרטין. הסיבה לכך הייתה ששם זה היה שם שכיח בקרב קציני הצי, דבר שלא יעורר חשד, ולא יאפשר לאויב לשלול את זהותו של השליח.

לאחר חיפוש ממושך הצליחו קציני הצי למצוא אדם שצורת פניו דומה לתארו של הנפטר. אחר כך הוכנו מסמכים אישיים ותעודת קצין על שם ויליאם מרטין, ותמונתו של אותו אדם הודבקה בתוך המסמכים המזויפים.

כדי להבטיח את מציאת המסמכים על ידי האויב, הוחלט שלא להניח את המכתבים בכיסו של ה"שליח". הוכן תיק מסמכים גדול, שלתוכו הוכנסו מכתב מסגן ראש המטה האימפריאלי אל מפקד קבוצת הארמיות ה-18 בתוניסיה, וכן מכתב מראש מטה המבצעים המשולבים אל מפקד כוחות הצי בים התיכון, המפרטים את תוכניות הפלישה המתוכננת, כביכול, וכך היה ברור שמי שימצא את הגופה ישים לב למסמכים שהשליח נושא עמו.

כדי להצדיק את נשיאת המסמכים בתיק מיוחד, צורף לתיק מכתב נוסף, שנשלח כביכול מגנרל אונטבאטן לדווייט אייזנהאואר, ובו הוא מבקש מאייזנהאואר לכתוב הקדמה למהדורה האמריקאית של הספר שהוא כתב בנושא תולדות הקומנדו. למכתב צורף עותק של הספר, דבר שיכול להצדיק את השימוש בתיק גדול לנשיאת הדואר.

התיק נקשר למותניו של השליח, כדי להבטיח את הישארותו סמוך לגופה, וכדי להראות את חשיבותם של המסמכים לעיני האויב.

באפריל 1943 הוטלה הגופה לים מסיפונה של הצוללת סארף, באופן שהיא תיסחף לחופי פונטה אומבריה שבספרד.

ספרד הייתה באופן רשמי מדינה ניטרלית, דבר שיכול להצדיק את מעבר השליח הסודי בסמוך לחופיה. אך למעשה, היה ברור שמציאת המסמכים על ידי הכוחות הספרדים תעביר את המידע באופן מידי לידי הגרמנים.

למחרת נמצאה הגופה על ידי דייג ספרדי שהגיע לחוף.

עם מציאת הגופה, נמסרה הודעה לאנשי הקונסוליה הבריטית. בוצע ניתוח לאחר המוות שקבע, בעידודם של הבריטים, כי הקצין מת בטביעה. המסמכים הסודיים הועברו לידי הפיקוד הספרדי.

הבריטים הפעילו לחץ כבד על הספרדים למסור להם את המסמכים מבלי לעיין בהם, במטרה לגרום להם להבין שהמסמכים חשובים, ולהעבירם לידי הגרמנים.

ואכן, הלחץ עשה את שלו, והמסמכים כולם הועברו לידי הפיקוד הגרמני, מה שגרם להיטלר, בין היתר, להוציא  ב-12 במאי פקודה לפיה יש לצפות לפלישה של בעלות הברית ליוון ולסרדיניה, ולהעביר לשם את מרכז הכובד של הכוחות הגרמנים.

כוחות הברית, שפיצחו את האניגמה – קוד ההצפנה הגרמני, נודעו עד מהרה על הצלחת המבצע, ושלחו מברק אל צ'רצ'יל, ששהה באותה העת בארצות הברית: "הקציצה נבלעה על כרעיה וקרביה".

זהו סיפורו של מבצע קציצה, מבצע מבריק שגרם להסטת הכוחות הגרמניים מסיציליה, ולמניעת אלפי אבדות בקרב כוחות הברית בשעת הפלישה.