האטלס הקטלאני: לידתה של המפה ששינתה את פני ההיסטוריה

רוח קרירה נשבה מן הים ונכנסה מבעד לחלון האבן הפתוח למחצה. בביתה הקטן שברובע היהודי של פלמה דה מיורקה ישבה אשתו של אלישע קרשקש, סורגת לאור אחרון של בין הערביים. הדממה הופרה בנקישות ברזל על הדלת. שליח לבוש בגדי חצר נכנס, ובידו מכתב מהודר, חתום בחותם המלכותי של ממלכת אראגון. הוא השתחווה, מסר את המכתב בנימוס ונסוג מבלי לומר מילה. האישה התבוננה במעטפה החגיגית, כשזיק של דאגה מעורבת בציפייה עולה בעיניה. היא הניחה אותה על השולחן, וחיכתה.

כעבור זמן מה נשמעו צעדים במורד הרחוב. הדלת נפתחה, ואלישע קרשקש, רב-החובל והקרטוגרף היהודי, נכנס בליווי בנו יהודה, תלמידו הנאמן. האב – איש גבוה, זקנו כבר מלבין, אך עיניו חיות – בירך את אשתו לשלום, וביחד התיישבו לסעודת ערב פשוטה. רק לאחר הברכה שלאחר המזון הגישה לו האישה את המכתב. אלישע הביט בחותם, פתח את הקלף, ובעוד עיניו עוברות על השורות הכתובות בקפידה, פניו קדרו ונאדמו גם יחד. מילות המכתב היו קצרות, אך עוצמתן ניכרה היטב: המלך מבקש את שירותיו.

למחרת בבוקר, לאחר שסיים תפילתו בבית הכנסת הגדול של מיורקה, פנה אלישע, מלווה בבנו יהודה, אל שערי הארמון. בידו החזיק את המכתב המלכותי. השוער הביט בחותם, הנהן ביראת כבוד והורה למלווה ללוותו אל תוך ההיכל. מסדרונות האבן הדהדו תחת צעדיהם, עד שנפתחו דלתות האולם הגדול.

בתוך החדר ישב המלך – חואן הראשון מאראגון – ובצידו יועצו הקרוב. אלישע ויהודה כרעו קמעה בהכנעה. "רבות דובר בשבחכם", אמר המלך בקול רם וברור. "אך עתה אנו מבקשים דבר מה גדול עוד יותר".

המלך הניח את ידו על קלף, וגילה את המשימה: ליצור מפת עולם חדשה, רחבה ומדויקת מכל אשר נראו לפניה – ובפרט לתאר את כל מה שמעבר למיצרי גיברלטר, אל עבר מערב לא נודע. "עזרו לנו לראות את קצוות תבל", אמר, "ותקבלו תגמול הולם – 150 מטבעות זהב אראגוניים ו־60 פאונד מיורקי. ומעל לכל – את חותם המלכות". האב ובנו הסכימו בשמחה, והמלך כתב במקום ניסוח של ההסכם ביניהם. לאחר שחתמו שלושתם על ההסכם, החלה אחת מהעבודות החשובות בתולדות הקרטוגרפיה.

במשך חודשים ארוכים עבדו האב והבן לילות כימים. ברובע היהודי של פלמה, בין סמטאות צרות וריח ים, הפך ביתם לבית מלאכה קרטוגרפי. השולחן שבפינת הבית כוסה בקלפים, בקווים עדינים, בציורי ערים ונמלים, בסימני כוכבים. הם שילבו ב"מפה הגדולה" – שנודעה בדורות הבאים בשם האטלס הקטלאני – לא רק שרטוטים גיאוגרפיים, אלא גם מידע מדויק על כוכבים, רוחב ואורך, אקלימים ואמונות, תיאורים מפורטים מספרי מסע ואפילו קטעים מכתביו של הנוסע הדגול מרקו פולו.

בערי אירופה לא נראתה עדיין מפה שכזו: המזרח והמערב התחברו לקולאז' ידע שהקיף את העולם הידוע. ערים נוצריות צוינו בצלבים, ממלכת המונגולים מוקמה בדיוק בלב אסיה, ירושלים שובצה במרכז העולם. גם חופי האוקיינוס ההודי שורטטו בקווים מדויקים יחסית, תוצאה של עיון מדוקדק בדיווחים שהגיעו מפי סוחרים ומלחים.

בעבודתם המדויקת הצליחו אלישע ויהודה ליצור את מה שיידע העולם בעתיד כ"ניחוש הטוב ביותר של ימי הביניים". מפותיהם סייעו לא רק למלכים וחוקרים – אלא גם לאלפי סוחרים, מלחים ונוסעים, שחייהם ניצלו בזכות דיוקם. לא רבים שמעו את שמם, אך תרומתם שינתה את פני ההיסטוריה. בעמל כפיהם, בחדות שכלם ובאמונתם שידע הוא שליחות – הם פרשו את העולם על פני קלף, ודחפו את האנושות אל מעבר לאופק.