אלפי קילומטרים, הרים קפואים ושודדים: המסע הנועז שהקדים את מרקו פולו

כשמדברים על מסעות לסין, שמו של מרקו פולו, הסוחר הוונציאני שחצה את אסיה במאה ה-13 ותיעד את פלאי החצר של קובלאי חאן, עולה מיד. אך האם ידעתם שמאות שנים לפניו, סוחרים יהודים מבגדד כבר טיילו בדרך המשי, הגיעו לערי סין וחיברו בין מזרח למערב? מסמך מרתק מהגניזה בקהיר שופך אור על קבוצה נועזת זו, ה"רדאנייה", שהקדימה את מרקו פולו בהרפתקאותיה, והגיעה לסין לפני כל אחד אחר.

דרך המשי, רשת נתיבי מסחר עתיקים, חיברה את סין, הודו, פרס ואירופה מהמאה ה-2 לפנה"ס. משי, תבלינים, אבנים יקרות ונייר זרמו ממזרח, וזהב, זכוכית וצמר נעו מערבה. בתקופת הח'ליפות העבאסית (750–1258), בגדד הייתה בירה מסחרית ותרבותית, מרכז עולמי של סוחרים. סוחרים יהודים המכונים "רדאנייה" – "יודעי הדרך", בלטו בזכות הדרך השונה שבה סחרו עם סין. בדרך כלל, מעבר הסחורות בדרך המשי כלל מעבר של ידיים מרובות. סוחרים לא הלכו מבגדאד לסין, אלא סוחר הלך לפרס ומכר לסוחר פרסי, שמכר לסוחר אויגרי, וכן הלאה. אך אותם רדאניה החילטו לעשות משהו שונה. כישוריהם בלשונות עברית, ערבית ופרסית, וקשרים עם קהילות יהודיות מאסיה עד ספרד, נתנו להם יכולת ללכת מבגדאד עד לתוככי סין עצמה. מסמכי גניזת קהיר, שנמצאו בבית הכנסת בן עזרא בקהיר, כוללים מכתבים ורשומות המתעדים את מסעותיהם. אחד מהם, מכתב מסביבות 860 לספירה, חושף את סיפורו של יצחק בן שלמה, סוחר יהודי מבגדד, שחצה את אסיה עד סין, והותיר תיאורים חיים של חייו בדרך.

במכתב מגניזת קהיר, כותב יצחק בן שלמה לחברו בבגדד: "יצאתי מביתי בעיר הנהרות, נושא זכוכית כחולה וצמידי כסף, בדרך ארוכה ומפחידה". הוא מתאר את מסעו, שהחל בבגדד, דרך פרס והרי פמיר, עד לקנטון. "במדבר החולות [טקלמקאן] רוחות עזות כמעט קברו אותנו, וסוס אחד אבד", הוא כותב, חושף את הסכנות על הקרקע – סופות חול, קור עז ושודדים. עם זאת, הוא ממשיך: "בקנטון ראיתי אנשים לבושים משי, בניינים גבוהים כעננים, וסחרתי בזכוכית שלנו למשי דק וקערות לבנות [פורצלן]". המסע ארך כשנתיים, והוא חזר עשיר. "חזרתי לבגדד, לבי מלא שמחה, ונתתי זהב לבית הכנסת שלנו", הוא מסיים. סיפורו ממחיש את האומץ, התושייה והאמונה של הסוחרים היהודים, שהקדימו את מרקו פולו ב-400 שנה.

הסוחרים היהודים, כמו יצחק בן שלמה, עשו יותר ממסחר. הם העבירו ידע – מתמטיקה, שיטות מסחר ואף נייר – בין סין, פרס ואירופה, ותרמו לתור הזהב העבאסי. "אנו כותבים לכם, אחים, על מחירי משי ודרכים בטוחות", כתב יצחק במכתב, מראה כיצד שיתפו מידע עם קהילות יהודיות. רווחיהם בנו בתי כנסת ובתי מדרש, מחזקים יהודים מהודו עד ספרד. בעוד מרקו פולו זכה לתהילה במאה ה-13, הסוחרים היהודיים סללו את הדרך קודם, כפי שיצחק כותב: "ראינו עולם רחב, והבאנו את פלאיו הביתה".

סיפורם פשוט מפליא: הם הגיעו מבגדד עד לקנטון-גוואנג'או שבסין, מסע של אלפי קילומטרים, מאות שנים לפני מרקו פולו. יצחק בן שלמה וחבריו התמודדו עם מדבריות לוהטים, הרים קפואים ושודדים עוינים, כשגמליהם עמוסים זכוכית ותכשיטים. "חצינו נהרות סוערים, ובלילה התפללנו תחת כוכבים", כתב יצחק במכתבו. בקנטון הם פגשו תרבות זרה, למדו להתמקח במילים ובסימנים, והביאו משי ופורצלן לבגדד. הישגם לא היה רק מסחרי – הם חיברו עולמות, נשאו סיפורים וחלומות, והוכיחו שעם נחישות ורצון אפשר לכבוש כל מרחק.