הידברות לנוער

חוקרים במקומות שונים גילו כי אנשים שכתבו שלוש תודות ביום במשך עשרה שבועות נעשו אופטימיים יותר, רגועים יותר וישנו טוב יותר

אני לא בטוח שכל חבר ראוי לזכות אוטומטית לכזה אמון. צריך להיזהר למי מספרים סודות, או למי חושפים דברים אישיים, כדי שלא ניפגע ונתאכזב

יש סדק קטן של אור, רווח, וחשוב מאוד לחפש ולמצוא את הרווח הזה. לפעמים זה אומר להיזכר בדברים טובים שקרו בעבר. לפעמים זה אומר לעצור רגע ולהודות על משהו קטן, אפילו ממש קטן

הקב"ה מייעד לנו תפקידים מסוימים, ובדרך לשם מעביר אותנו הכשרה ארוכה

תהיו מי שאתם בסולם שלכם, ולעולם אל תעלו בסולם של מישהו אחר, כי הסולם שלכם הוא הכי נכון וטוב עבורכם

העולם נחלק ל-2. אלו שאוהבים חורף, ואלו שטוענים שהחורף "עושה להם דיכאון". אם אתם מאלו - יש מה לעשות כדי לצאת מזה (סעיף 5 קצת מוזר, אבל עובד)

אנחנו, כחברה, עדין לא יודעים להוקיר מספיק את מורשת יהדות אתיופיה. עלינו ללמוד ממנה הרבה, מהבשורה והערכים האלו, שהם יסודות חשובים כל כך בעם ישראל

אין דבר כזה חבר מושלם, אבל גם לא צריך להתייאש מכולם. איפה קו האמצע בעניין הזה? אפשר לבדוק ולעשות בירור פנימי שכזה על כל חבר: לאילו תחומים הוא טוב עבורי, ולאיזה תחומים הוא לא טוב עבורי

השתדלנו המון בחודש האחרון, קיבלנו על עצמנו כל מיני קבלות והנהגות. ועכשיו? צריך לצאת מהתיבה חזרה לעולם האמיתי

יש מציאות אמיתית, אבל למציאות הזו יש איזה עומק, רובד נסתר, שצריך לראות אותו בעיני השכל, לחפש את המֵעֵבֶר

הקול הפנימי אומר לך: "תתייאש כבר!". זה קשה, זה מבאס, וזה... לא אמיתי. זה שקר. אפשר לחזור בתשובה תמיד, כל אחד, מכל מקום

כל אחד הוא צומת מיוחד של חיים: שילוב חד-פעמי של ידע, ניסיון חיים, תחומי עניין, חוויות, שאלות ואמונות. זה היסוד של השליחות שלנו

אם עצרת, בדקת את עצמך, ממש כל ערב, ושפטת את עצמך בצורה שבה יהיה לך ברור איך להתנהג הלאה – עשית את הדבר הנכון

כך בדיוק ימי אלול. הקב"ה מתגלה לנו כדוד, ומשפיע עלינו שפע רב. לא ממתקים שנופלים מהשמים, אלא שפע של התעוררות פנימית. זה זמן מסוגל, שכדאי לנצל אותו

האם צריך לעמוד על במה מול מאות אנשים כדי להיקרא אמיץ? לטפס על הר, או לקפוץ בנג'י?

אם נתייחס ככה גם לחיים האמיתיים, נוכל לתכנן טוב יותר את היעדים, ונצליח להמעיט בזמן שמתפספס ומתבזבז

7 רעיונות לדברים שיוכלו לתת לכם כוח, גם בימים שכבר אין סבלנות ואין כוח לכלום

אפשר להתעלם מהלב. אפשר לגעור בו. אפשר להישאר לישון. אבל כל אלה לא טובים בטווח הארוך. אז מה עושים?

היא כועסת נורא ומאשימה אותי שאני "אנוכית", שהיא תמיד באה לקראתי ורק אני כפוית טובה. הרבה פעמים היא אף עושה איתי "ברוגז" בגלל שלא אמרתי או עשיתי כרצונה

כל הצצה לשמים יכולה וצריכה להזכיר את זה. אז יהי רצון שנזכה להיות כוכבים אמיתיים

מה משותף לאנשים שהגיעו לגיל 100 ויותר, ואיזה חידוש יש בזה בשבילנו?

כדאי לנסות לזכור את זה, ולעשות לשם מצווה. הכוונה נותנת אמונה

גם אתם צריכים שינוי אבל לא יודעים מאיפה להתחיל? מה אם נגיד לכם שיש רשימה של דברים, (חלקם מוזרים), שאפשר לעשות כבר היום כדי לשפר לעצמכם את היום (והחיים)?

יש כאן הנחת יסוד למציאות רוחנית נסתרת, שכל העולם הזה רק מייצג ומרמז לה, ואם נתבונן – נוכל לגלות אותה קצת. כאילו הכל סימני דרך שהקב"ה שולח לי

אתה אומר טענה לוגית הגיונית ברורה, ומתפלא להיווכח כיצד לא באמת הקשיבו לנשמת דבריך, אלא נתפסו לאיזו מילה והוציאו אותה מהקשרה, ובסופו של דבר, דבריך לא באמת נשמעו והובנו. מתסכל

תמונות מושלמות, חיוכים רחבים, פילטר מהמם הופך את העיניים שלך לכחולות או לירוקות. מיליון חברים, מיליון עוקבים. גם לכם הכל נראה כמו הצגה אחת גדולה?

אנו מפתחים מומחיות להצדיק לעצמנו את מעשינו. כשחלק אחד של המוח מקבל החלטה, שאר החלקים מתגייסים להמציא סיפור שמסביר מדוע התקבלה החלטה זו. אז מי המחליט האמיתי?

קרה לכם שישבתם והתכתבתם עם ה-GPT ושפכתם בפניו את הלב? הוא שם, זורם איתכם, מקשיב, עונה. אבל רגע, אתם קולטים שאתם מדברים עם מחשב, כן?!

התמדה היא שריר – וכמו כל שריר, היא רועדת קצת בהתחלה. מה שחשוב זה לא כמה כבד אתם מרימים, אלא כמה פעמים אתם חוזרים לחדר הכושר של החיים ומסרבים לוותר.

כאן, בעולם הזה, אנחנו מקבלים הנאה בזכות כל מיני אמצעים, כמו אוכל טוב. החושים מתווכים לנו את העולם, ועוזרים לנו לקבל הנאה ועונג. אבל יש דרך להגיע למרכז ההנאה ישירות - לעקוף את החושים