נגמרה הסוללה, זהו: מה יתן לך כוח?

מגיע הרגע הזה שנגמרת לך הסוללה. אין סבלנות לעולם, לחברים, לשטויות שלהם, כל מילה מההורים נראית כבדה, האחים שלך חופרים. אין כוח לכלום. איך יוצאים מזה?

קודם כל – נותנים לזה להיות. לא מנסים לברוח. מבינים שהמצב עכשיו קשוח. אחרי ההבנה הזאת אפשר להתחיל:

• מוסיקה – באוזניות, או בפול ווליום. יש משהו במוזיקה שיכול להוציא בן אדם מייאוש. לא שירי דיכאון, כן?!
• לחייך – ברור שאין לך כוח לחייך עכשיו, אבל חיוך זה בסך הכל להפעיל שריר. שתי שניות של הפעלת שרירי הפנים למצב חיוך. גם אם נראה לך שאין סיבה.
• לדבר את זה – כש"נגמרת הסוללה", הכל נראה רע. כאילו אין מוצא. הפתרון? להגיד בקול מה מפחיד. לחבר טוב, לעצמך (והכי טוב? להשם יתברך). כשאומרים את הדברים בקול רם, הם מלחיצים פחות. אפשר להוסיף: "הכל עכשיו נראה נורא, זה תכף עובר".
• דבר אחד טוב – אין מצב שהכל רע. תמיד יש משהו טוב אחד, אפילו קטן, שאפשר לחשוב עליו. מכירים את "מה שמתמקדים בו – גדל"? זה אמיתי.
• נושמים עמוק ומבינים שאיכשהו הכל עובר. אפשר להתחיל מחדש בכל פעם.
• לא נשארים לבד – משתפים מישהו שסומכים עליו באמת.
• מתחזקים באמונה – מי ששם אותי במצב הזה, יכול להוציא אותי ממנו. הכל יכול להתהפך לטובה בשנייה אחת.