"אלוקים, שלח לי נס, שייפתח פה איזה בית ספר לפי היכולות והכישורים"

בית ספר. 

אין בדור המבוגר יותר מי שהמילה הזו לא מזכירה לו קצת תחושה של מפעל. של מקום שבו כולם היו צריכים ללכת באותו הקצב, ולא באמת היה לכל אחד את המקום שלו.

אם אתם מהנהנים, תשמעו משהו מרתק.

אחת המדינות בעולם המובילות במבחני השוואה בין מערכות חינוך היא פינלנד. הגישה שם שונה לחלוטין. לא מתמקדת בעומס של שעות שבהן יושבים בלי לזוז ומקשיבים למורים עד שחוזרים הביתה לעשות שיעורי בית. 

שם, בצפון אירופה, הבינו שכיתות קטנות, תשומת לב מרובה והעצמתם של התלמידים, הכוונתם להגדלת ראש, הופכת אותם למצליחים הרבה יותר.

במקום להציב את הידע שהתלמיד יכניס לראש כמטרה בלעדית שמוחקת לעיתים את כל אופיו ויכולותיו של התלמיד לחשוב וללמוד בעצמו, ובמקום לבחור תלמידים בקבוצות ענק לפי גילאים. שם הכל נעשה אחרת.

התלמיד, על אופיו ויכולותיו, הוא הכל. 

אתם בטח יודעים שגילינו את זה קודם. בדיוק כמו שחז"ל ביארו את דברי שלמה המלך ע"ה: "חנוך לנער - על פי דרכו".

כשחשבו בהידברות על מקומות חינוך שיבנו את הדור הבא עם חינוך לכישורי חיים, מצוינות וטיפוח התלמידים תוך דאגה להנאתם והעצמתם בהתאם לאישיותם ויכולותיהם, הם התבססו על המודל הפיני, אבל בשינוי מהותי אחד: אין דבר מושלם יותר מהשקעה אדירה בחינוך לצד ערכים ויהדות. בדיוק הדברים שלמרבה הצער, נמחקים לפעמים דווקא במערכת החינוך הישראלית. 

כך נוסדה רשת "מעוף".

לא, אלה לא "בתי ספר תורניים", זה הרבה יותר מזה. כשיהדות ואיכות חינוכית נפגשים, זה מתכון לדור מיוחד שיכול לפרוח בארץ.

התוכנית שלפיה מפרקים את הלחץ, העומס והתחרותיות – מה שתמיד סימל לימודים טובים כביכול, הוכיחה את עצמה.

בתי הספר של "מעוף" מציעים כיתות קטנות, מספר מורים ומורות המלווים את מקצועות הליבה, סביבת לימוד נעימה, הפסקות ועידוד לתחביבים ופנאי, תוך מעורבות הורים. כך גם שיעורים מיוחדים להפחתת לחץ ומתח. כן, גם מבחנים בשיטה המוכרת, שבה בכל כמה ימים מגיע לחץ אימים שמשבית את התלמיד, בגלל התהייה אם ידע או לא ידע את התשובות - אינם קיימים כאן. תתפלאו, אבל יש דרך נעימה הרבה יותר לבחון את התלמידים באמת. 

הצד השני: מחוברים לשורשים

"התפללתי לקדוש ברוך הוא בהדלקת נרות, אני לא אשכח את זה", מספרת בהתרגשות לורן, אמא של עידן. "אלוקים, שלח לי נס, שייפתח פה איזה בית ספר לפי היכולות והכישורים, ולא לפי השיטות הישנות".

ההצלחה הגדולה היא המראה של תלמידי "מעוף", מלאי הנאה מלימודים, דבר שמי חלם שיכול להתקיים. המודל התברר כמוצלח ביותר. אבל מה שמדהים זה שגדל דור שיכול להיות קיבוצניק, אבל הילד ילמד במקום שבו עושים מסיבת סידור, ממש עם הכתר ועם ספר התורה. 

תשאלו את ליאם, היום בכיתה ה', שמסתובב עם הציצית בקיבוץ ולא מוריד אותה לרגע, "גם כשאני משחק כדורגל". תשאלו את אביאל, שביקש שיביאו לו פלטה לבית ותעסוקה לשבת, כי הוא רוצה בשבת "אוכל שבושל בערב שבת".

באחד הבקרים שבהם באנו להתרשם מבית הספר, פגשנו אמא של אחת התלמידות, שבאה לסדר דבר מה במזכירות. אחת מנשות הצוות שאלה אותה אם היא מרוצה, וכיצד הילדה מתקדמת.

במקום תשובה, עיניה של האם נצצו. היא סיפרה כי בשבת האחרונה הם נסעו לבית של סבא וסבתא שלהם, בית שאינו מסורתי ממש, אולם הסבא מקפיד על שמירת מסורת. הילדה, תלמידת בית הספר "מעוף", עלתה על כיסא מול הסבא, החלה לשיר "לכה דודי", וסיפרה להם על הדברים שלמדה. "סבא חיבק אותה", סיפרה האם, "ובבכי אמר לה שהוא מאחל לה שתזכה ליהנות עוד מלא מהשבתות והחגים ומהמושגים ביהדות שלמדה, כשהוא אומר שנחת כזו לא חלם שיחווה".

והיה גם האב שביקש להסביר שבתו נעדרת לעיתים מהלימודים בימי שישי, היות שלבקשתה הם ניסו להעביר את השבת ליום שישי, כלומר לא את "השבת", אלא את הנסיעות והטיולים, זאת כדי שתרגיש שבת מנוחה מה היא. בקשתו הייתה שישלימו לה את הלימודים הללו שהפסידה.

איש, כמובן, לא ביקש מהם, רמז להם או ניסה להפציר בהם לכבד את השבת. אבל כנראה אווירה של מצוינות, כשהיא גם בערכי היהדות, היא מדבקת. 

"חיכיתי הרבה זמן להכיר את ההורים של התלמידים היקרים שלומדים כאן בבית הספר", אמר מורנו הגאון רבי זמיר כהן, כשביקר במהלך שנת הלימודים בסניף "מעוף" בטבריה. "בדור שלנו, הורה שיש בו קצת דעת ורואה לאן הנוער מגיע, מיד מבין שכדי שהעץ יצמח כמו שצריך, הוא חייב להיות מחובר לשורשים".

ואת המהפכה הזו, אנו יכולים לעשות רק בזכותכם. 

חתמו על שטר השותפות עם הידברות והגאון הרב זמיר כהן שליט"א, ואינספור זכויות יהיו שלכם, כדי שתיחתמו לשנה טובה ומתוקה! לחצו כאן או חייגו 073-222-12-12