מ-1-10, כמה קל לכם לשפוט אחרים? ואת עצמכם?

עם יד על הלב, מ-1-10, כמה קל לך לשפוט אחרים? ועכשיו, רק את האמת, מ-1-10 כמה קשה לך לשפוט את עצמך?

מעניין לדעת שאם אנחנו שופטים מישהו אחר, אפילו בלב, אנחנו בעצם עושים טעות. "תראה איך הוא מתנהג, תראי מה היא לובשת". המחשבות האלו רצות לנו בראש לפעמים בלי שנרגיש. מצד שני - אם אנחנו שופטים את עצמנו, בודקים איך התנהגנו במשך היום – זה דווקא דבר מצוין. למה?

כתוב שאם אדם דן את עצמו למטה, אין עליו דין מלמעלה. זאת אומרת שאם בן אדם מקדיש 5 דקות בכל ערב לבדיקה עצמית – איך התנהגתי היום? הייתי נחמד היום לאחי, להורים? איך עניתי לחבר שהתקשר בדיוק כשהייתי באמצע משחק? ממש עובר על כל היום בראש: כאן הייתי ממש סבבה. וכאן? לא כל כך – הבדיקה העצמית הזאת, ה"משפט" העצמי הזה, גורם לכך שאין עליו דין למעלה.

ולא רק זה שאין עליו דין למעלה, יש בונוס שווה במיוחד שהולך עם זה יד ביד. הפחדים – נעלמים. איך זה קשור? רבי נחמן מסביר שאם אדם בודק את עצמו מדי יום (וכמובן מתחרט ועושה תשובה אם עשה משהו שלא כשורה), הוא מקבל מתנה של רוגע. ובמילים שלו: "ואין צריך לירא משום דבר". זאת אומרת שאם עצרת, בדקת את עצמך, ממש כל ערב, ושפטת את עצמך בצורה שבה יהיה לך ברור איך להתנהג הלאה – עשית את הדבר הנכון.

ומה עם לשפוט אחרים? בינינו, למה צריך את זה? מה אכפת לי מה ההיא עושה ומה הוא עושה? אתחיל בלבדוק את עצמי. שאר העולם יכול לחכות...