הידברות לנוער
רוצים לחיות עד גיל 100?
מה משותף לאנשים שהגיעו לגיל 100 ויותר, ואיזה חידוש יש בזה בשבילנו?
- אורית גרוסקוט
- פורסם י' תמוז התשפ"ה

כבר נתקלתם במחקר שנעשה על אנשים שמגיעים לגיל 100? מדובר באנשים שמגיעים לגיל מופלג בבריאות איתנה. אף על פי שהם חיים באזורים שונים בעולם, המחקר גילה שיש ביניהם כמה דברים משותפים:
הם זזים המון, בלי שום מנוי לחדר כושר – לא מדובר באנשים מכורים לספורט, אלא פשוט באנשים שהולכים, עולים ויורדים במדרגות, מתכופפים, מתיישבים ושוב קמים, בקיצור – זזים.
הם אוכלים עד שהם שבעים – הם לא עושים צום לסירוגין, לא מרעיבים את עצמם, לא נמנעים מבשר ופחמימות, ובטח לא חיים לפי איזה טרנד הזוי שמישהו המציא ברשתות החברתיות – הם פשוט אוכלים אוכל טוב, בריא ולא מעובד.
הם מעריכים חיי משפחה וקהילה – הם כל הזמן ביחד, חוגגים אירועים, שמחות וחגים. המבוגרים מזדקנים מאוד בבתיהם, ובחלק מהקהילות אין אפילו בית אבות.
יש להם בשביל מה לקום בבוקר – לא משנה אם מדובר בקהילה בסרדיניה או ביפן – המחקר גילה שלכל אחד מהאנשים האלו יש מטרה בחיים, אמונה בכוח עליון וסיבה לקום בבוקר. רובם התנדבו או עזרו לאחרים בדרכים שונות.
הם מומחים בהפחתת מתחים, גם אם לא הלכו לריטריט אחד בימי חייהם – כן, גם להם יש מתח וקושי, אבל לכל קהילה כזו יש טכניקות יומיומיות לפרוק מתחים: תפילה, מדיטציה, שנ"צ קבוע, טיול בטבע.
אוקיי, אז מה החידוש במחקר, ולמה זה מעניין אותנו? כי אם מתעמקים בו, מגלים שכל מה שכתוב בו – קיים באורח החיים היהודי בילט-אין. הרמב"ם כותב על אכילה נכונה והתעמלות? כן. אנחנו מצווים לכבד הורים? ברור. יש לנו שבת כדי לעצור את המרוץ המטורף? בהחלט. ותראו לי משהו משפחתי יותר מסעודת שבת. בקיצור – עד כמה שאנחנו אוהבים מחקרים, כרגיל, הכל נמצא אצלנו. צריך רק לחפש.




