הידברות לנוער – בואו נדבר על זה: גיל ההתבגרות או גיל ההתגברות?

מכירים את המושג "טיפש עשרה"? אז נחשו מה, מחקרים העלו שזה כבר הגיע  לגיל "טיפש עשרים", כלומר, הרבה מעבר לעשרים השנים הראשונות. בני נוער כיום, אפילו בשנות נעוריהם המאוחרות, עדיין נחשבים כ"מחוסרי ידע חיים והתנהגות".

למה אני כותב לכם על זה? ובכן, באחת התגובות שקבלנו בטור הקודם שבו דברנו על הנושא "האם ה' מדבר איתנו?" נתקבלה תגובה שלא משתמעת לשתי פנים:

"כל מי שהגיב הוא גם בגיל הההיתבגרות כמני הגיל הכי דפו-ק בעולם".

לא נראה שהרבה הסכימו, ואולי אפילו סלדו, אבל נראה שכדאי מאוד להבין מה באמת עומד מאחורי גיל ההתבגרות הזה שכולנו חווים.
גיל ההתבגרות הוא גיל שבו אנחנו חווים שינויים פיזיים בגופנו, וכן מקבלים לאט-לאט הבנות וידע כללי על החיים שלנו, וכמובן מתבגרים להיות אנשים שקולים וחכמים יותר (טוב, חלקנו לפחות). כולם אומרים שזה גיל מדהים, ושיש הרבה מה ליהנות ועם מה להתמודד בגיל הזה, כמו בבית ספר, עם חברים, בגרויות וכו'.

אבל יש חלק מאיתנו בדור האחרון, שכנראה לא כל כך רוצה להתבגר ומעדיף להשאר ילד, עם מידות נמוכות ביחס לגיל שלו, לרדוף אחר הכבוד והגשמיות ולא להתעסק ב"כיצד אני נהיה אדם טוב יותר ותורם את חלקי לעולם". הם מעדיפים לברוח הרחק הרחק מההתמודדות עם החיים.

כשאנחנו מתקרבים לאבא'לה שבשמיים, מתחזקים באמונתנו ונקשרים למקורות של אבותינו, אנחנו צריכים לדעת דבר אחד חשוב – גיל ההתבגרות זה "המאני טיים" (זמן רווח) של החיים שלנו. כן, ממש ככה. תשכחו ממה שאמרו לכם על המושג "טיפש עשרה", אנחנו לא טיפשים. אנחנו מתגברים. כשאנחנו מסגלים לעצמנו תפילות אישיות, לימוד תורה ומוסר, גיל ההתבגרות הופך להיות הגיל החכם ביותר והמשתלם ביותר שיכול להיות ליהודי מתחזק! האמונה בבורא עולם מציבה לנו את הכלל הבא: האמת, אנחנו יודעים שאבא מעניק ונותן לנו הכל בחיים ואנחנו, אף על פי שאף פעם לא באמת נצליח להחזיר, רוצים להחזיר לו עם כל כל הלב, ועם כל קושי והתמודדות בגיל ההתגברות שלנו אנחנו מרווחים פעמיים: קרבת ה', להיות יהודי טוב יותר, מתוקן יותר, מאושר ושמח הרבה יותר. האמת שבאה מהאמונה בבורא עולם מחייבת אותנו להתמודד עם מצבי החיים באמונה ובבטחון שה' שלח לנו את הקושי והאתגר כדי להפוך אותנו לטובים יותר. אם נרצה להיות קרובים לבוא עולם, דווקא בגיל שבו אנחנו מתעבים את עצמנו, אנחנו חייבים להיות הכי חזקים, ללכת אחר האמת, לדעת להתמודד ולהתגבר ובסוף – גם להצליח.

נערים רגילים, שלצערנו עדיין לא גילו את האור של האמונה והיהדות, מקבלים את המוסר שלהם ממקורות זרים כמו דמויות משחק אלימות או גיבורי כוח, שאינם מייצגים אותנו ואת הנשמה הטהורה שבכל אחד מאיתנו. זה מעוור ומבלבל – הם לוקחים את הערכים המתאימים והנוחים להם ביותר וממשיכים הלאה, חושבים שהם נקיים וטובים.
הכסף והמעמד החברתי יכולים לבלבל אותנו ואותם לגמרי. אלו הופכים להיות המצפון לחיים, מאחר שזה נראה מה שהכי נכון בחברה כיום, שמי שיש לו כסף ומעמד חברתי הוא בטופ. זה ילדותי ורדוד. אני לעולם לא נמדד ע"י כמה כסף, חברים ושאר דברים יש לי, אלא כמה אני טהור ואמיתי מבפנים. אז לא אמרתי שכסף וחברה לא חשובים, אבל אלו הדברים הכי מבלבלים שיש לאדם בימינו, ודווקא מאלו אבא'לה אמר לנו להזהר ולשים לב.
ננסה לחשוב לעצמנו, מה מחזיק אותנו מלאי כוח, עם עוצמה ותקווה לטוב שבוודאי נדע להתגבר על הקושי ולהפוך לבוגרים יותר, אילולא העזרה שאבא'לה שבשמים מגיש לנו כל רגע ורגע בחיינו? בלעדיו ובלי הביטחון בו, "להתבגר" יכולה להפוך להיות משימה משעממת,מכעיסה ואפילו מייאשת וזה לא חייב להיות ככה, כל עוד נאמין שה' איתנו גם בתקופה שכולם מכנים אותה "טיפש עשרה".

אל תגידו עוד "גיל ההתבגרות", "טיפש עשרה". זכינו להתקרב ולהתחזק באמונה – הכלי הגדול והחשוב מכל לכל יהודי. מעתה זה "גיל ההתגברות" – נעצב את עצמנו בגיל הנעורים באמצעות האמונה הכי טוב שאפשר, כדי שנהיה חזקים הרבה יותר לעתיד במסע לחום, אהבה וקרבת ה' ללא פחד.