אלול: כשהדוד מחלק המון ממתקים

אם ילד יבקש מאבא שלו עוד ועוד ממתקים, האבא לא תמיד יסכים: יש לאבא חשבונות שלמים ונכונים, אם בכלל מגיע לילד, ואם הוא כבר אכל יותר מדי ממתקים ושטויות, ואם הוא אכל מספיק אוכל מזין בסעודה, ועוד שיקולים ענייניים שבסופם הוא עלול לומר לילד: לא!

אבל אם הילד ימצא איזה דוד בסביבה ויבקש ממנו ממתק, הדוד בדרך כלל הרבה יותר לארג' וזורם, כי זהו טבעו ומהותו של דוד, שנותן בלי חשבון אם מגיע לו או לא. כך בדיוק ימי אלול. הקב"ה מתגלה לנו כדוד, ומשפיע עלינו שפע רב. לא ממתקים שנופלים מהשמים, אלא שפע של התעוררות פנימית. זה זמן מסוגל, שכדאי לנצל אותו!

באמת כתוב בספרים: "משנכנס אלול – מרבין בתשובה" (מנהגי מהרי"ל בשם מהר"י סגל), כי אלו ימים מסוגלים מאוד, ומי שחושב שזה קצת כבד עליו, ומקווה בסתר לבו שנגמור כבר עם ימי הסליחות והימים הנוראים, אני מציע בחום לקרוא את הדברים הבאים שכותב השפת-אמת (אלול תרמ"ז, בתוספת נופך): בעומק הלב של כל יהודי יש נקודה טהורה, שכל העבירות והלכלוך שבעולם לא יכולים להגיע אליה, כי זה "גַּן נָעוּל", "מַעְיָן חָתוּם". בנקודה הזאת אנחנו מתרגשים ומתלהבים, באופן טהור וזך. אבל הנפש הבהמית גורמת לנו לפתח שכבת בטון סביב הנקודה הזאת. כל הטראומות, כל הלכלוך וכל תלאות החיים מייצרים אצלנו מנגנוני הגנה, שיש להם תופעת לוואי, שקצת התרחקנו מעצמנו. חודש אלול – מזלו בתולה, כי זה זמן מסוגל שניתן להתחדש, להעיר ולעורר את האהבה הזו, ולהגביה גם את הנפש הבהמית שלנו (לכן אלול זה ראש השנה למעשר בהמה), כי אז המלך בשדה, ואז מצליחים לחדש את הקשר הפנימי עם הקב"ה, "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי". יהי רצון שנזכה לטעום מזה באופן מוחשי!