ההורים שלי מתחזקים, אני לא כל כך. חייבים הכל?

⁠ההורים שלי מתחזקים. אני לא ממש מבין למה, וקשה לי לשנות את מה שאני רגיל אליו. יש לי לפעמים ייסורי מצפון שזה מצער אותם, אבל זה מי שאני. יש משהו שאפשר לעשות, בלי שאכריח את עצמי לעשות משהו שאני כרגע לא מתחבר אליו? מה עושים?

אחת הבעיות שלנו בחיים היא תפיסת "הכל-או-כלום". ברגע שאני מאמין שאני צריך לעשות הכל, זה ממוטט משהו בתוכי וגורם לי להכריז – אז כלום! אבל מה יקרה אם נאמץ גישה הפוכה? אם נסתכל על הדברים ונבחון אותם בלב שלנו – מה אני כן רוצה? האם יש משהו קטן ממש שאני כן מתחבר אליו? למשל, אני לא בעניין של לשמור שבת כמו ההורים שלי, אבל אמא הכינה אוכל ממש מדהים לסעודת שבת. לא יהיה לי כיף לשבת ולאכול איתם, ואז ללכת לעיסוקים שלי? תחפש איפה יש בתוכך דברים קטנים שבהם אתה לא מכריח את עצמך.

נגיד שאבא שלך ממש רוצה שתבוא איתו לקבלת שבת בבית הכנסת. אתה מתנגד. מה יקרה אם תגיד לו – אבא, זה קשה לי. אני רוצה לבוא איתך, אני אוהב אותך, אבל התפילה הארוכה קשה לי. מה כן? השירים של קבלת שבת דווקא זורמים לי. אני יכול לבוא איתך בינתיים רק לקבלת שבת? תבדוק. אולי תגלה דברים נפלאים?